גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל, נפטר ביום שבת בגיל 94. מור ידוע בשל המצאת 'חוק מור' שהפך למנבא של קצב פיתוח השבבים.
מור נולד ב-3 בינואר 1929 בסן פרנסיסקו. ב-1950 השלים לימודי תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ברקלי שם גם השלים דוקטורט ב-1954. בתחילה עבד כמורה, אבל הטרף לחברת שוקלי סמיקונ. דטור, של ממציא הטרנזיסטור וויליאם שוקלי.
הוא היה שותף לאחת החברות הראשונות במודל ההון/סיכון, שיצר ביחד עם מהנדסים נוספים שפרשו מהחברה כדי להקים את פיירצ'יילד סמיקונדטור כבר ב-1955, לאחר מחלוקות עם שוקלי.
במהלך עבודתו בחברה ניסח את 'חוק מור', לפיו בכל שנה בערך שבב חדש יאפשר באותה עלות להכפיל את כמות הרכיבים המותקנים עליו, בתחזית מ-1965 עד שנת 1975. הכלל קיבל תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה, אם כי קצב הפיתוח של התעשייה הלך והאט עם השנים וגם מור עצמו עדכן את התחזית להכפלה בשנה וחצי ולאחר מכן הכפלה כל שנתיים.
בשנת 1968 היה שותף ליסוד חברת אינטל, אשר החלה לייצר שבבים בשנות ה-70 והפכה למובילה עולמית במשך 40 שנה, עד להיחלשותה ההדרגתית בעשור הקודם, לאחר שמור פרש מתפקידו.
״
דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל, הכיר את מור כמהנדס צעיר, כשמור היה יו"ר אינטל. לדבריו, "הוא היה איש מאוד נעים וצנוע. הוא לא דיבר הרבה, אבל כשדיבר היה קשב רב וכמהנדס, אדם מרשים שטרח לשאול שאלות יסודיות מאוד".
לגבי "חוק מור", סיפר פרלמוטר ש"גורדון אמר לי זה לא חוק שנובע מפיזיקה, אלא שזה חוק כלכלי. היתרון הגדול שלו זה שהוא נתן שעון לתעשייה. בזמן שהוא ניבא אותה, היא עוד לא הייתה קיימת והיום היא עצומה ומניעה את העולם, ועדיין מוכוונת לפי אותו מטרונום וההשקעות הן עצומות. אנשים משקיעים יותר ויותר כסף בכל פעם כדי להדביק את אותה תחזית".
לפי פרלמוטר, התחרות הקשה בתחום צמצמה את החברות בשורה הראשונה של הטכנולוגיה ל-2 חברות בלבד, או 3 כולל אינטל, שרוצה לשוב לשם. ככל שהרכיבים האלקטרונים נדרשים להיות זעירים יותר, קשה יותר ויקר יותר להקים מפעל שיכול לייצר אותם בהצלחה. אף כי תעשיית השבבים כוללת מפעלים רבים ומצליחים שמשתמשים בהליכי ייצור פחות מתקדמים, הפסגה שייכת למספר חברות שהולך וקטן, אשר כולן נשענות על חברה הולנדית בודדת, שמייצרת את המכונה לשלב הייצור העיקרי – ליטוגרפיית הסיליקון לפרוסות זעירות והיא הספקית היחידה לפלח שוק של יצור שבבי העלית.
