לפני כחמש שנים ראיתי לפורום קהלת את הלבן בעיניים. ב-2018 נכחתי בדיוני הוועדה הבינמשרדית למשבר הדיור הציבורי, ולאחר הרצאה מקצועית ורצינית של חוקר מרכז אדווה הופיעו בפני הוועדה שני חוקרים של קהלת. הם לא ממש דיברו על דיור ציבורי, אלא נתנו הרצאה על למה קפיטליזם זה טוב וקומוניזם זה רע. מדי פעם קטעו אותם נציגי הממשלה והמוסד לביטוח לאומי בבקשה לדבר תכל'ס, אבל הם הסבירו שהם באו לדבר על "הסוגיה הכלכלית הרחבה", ושאין להם באמת מושג בדיור ציבורי.

חברי הוועדה לא ממש הסתירו את כעסם על בזבוז הזמן. "מה היה לנו פה?", הם שאלו, "מה למדנו?". כשהישיבה התפזרה שאל אחד הנוכחים, "מי בכלל הביא אותם לפה?", והתשובה היתה: האוצר ביקש שהם יגיעו. וכך, בזכות האוצר, הוועדה יצרה שוויון מלאכותי בין גוף מחקרי אחד, מוכשר וחרוץ, שבא לעבוד, לבין קהלת שיש להם קשרים, ופחות כישורים.

מדיניות שנועדה לשבור את הדמוקרטיה

פורום קהלת נכנס לאחרונה לאור הזרקורים כגוף שדחף וקידם את הרפורמה המשפטית, ובהמשך קיבל תשומת לב נוספת כאשר באופן "מפתיע" ראש המחלקה הכלכלית שלו, ד"ר מיכאל שראל, הציג עמדה שמתנגדת לאותה רפורמה עצמה. יש מי שרואים בשראל בעל תשובה שצריך לקרב אותו, אבל בעיניי זה ספין.

מאות אלפי ישראלים, שקהלת מכרה להם שקרים על עניי ישראל, פקחו עיניים וראו שהמדיניות שקידם שראל היא חלק מתהליך שנועד לשבור את הדמוקרטיה הישראלית. כי הפירוק של הסולידריות הישראלית שהובילה קהלת, הוא הגורם לכך שישנה לגיטימציה רחבה בקרב "ישראל השנייה" למהלכים של הממשלה.

שראל והצוות הכלכלי שלו כתבו עשרות דוחות נגד התארגנויות עובדים, נגד הטבות למשפחות חד הוריות ונגד כל התערבות של המדינה שמיטיבה עם האזרחים המוחלשים, כולל נגד החרדים. הם יצאו נגד העלאת קצבאות, נגד מהלכים של חינוך חינם מגיל לידה, ונגד התערבות בשוק על מנת לקדם הוזלות מחירים. כמובן שהם עטפו את המחקרים שלהם במילים יפות, אבל המציאות של הרחבת הפערים והעוני שהתפשט בחברה הישראלית מוכיחים כמה המחקרים שלהם מנותקים לחלוטין מהמציאות, ונועדו בעיקר לשרת את בעלי ההון.

נתונים מופרכים והאשמת עניים

גם בניירות מאוחרים יותר מטעמם, בא לידי ביטוי הזלזול בחובתם להבין את סוגיית הדיור הציבורי לפני שהם כותבים ניירות מופרכים שאפילו נתוני הבסיס בהם רחוקים מהמציאות. הנייר שהגישו כלל טעות "קטנה", לפיה יש בישראל, "פחות מ-4,000 ממתינים לדיור ציבורי", כשבפועל ישנן כ-30 אלף משפחות שממתינות, ועוד כ-180 אלף משפחות שמקבלות סיוע בשכר דירה.

קהלת גם ניסו לטעון את הטענה האבסורדית שהזכאות לדיור ציבורי בקרב משפחות חד הוריות מעודדת את פירוק המשפחה. אני לא חוקר, אבל ראיתי עשרות מקרים בהם משפחות עניות נשארות באותו תא משפחתי במציאות מסוכסכת ואף מסוכנת. את ההיפך אני לא בטוח שראינו אפילו בשוליים. כמו שאמרה לנו אחת הפעילות בפורום דיור ציבורי: "אני גרה בפריפריה, איפה שמחירי השכירות ברצפה, ובכל זאת אני מכירה הרבה זוגות שלא נפרדים כי אין להם עוד 3,000 שקל לשכור עוד דירה. אפילו אם הם יקבלו פתאום זכאות, ממה הם יחיו שבע שנים עד שיגיע התור שלהם לקבל את הדירה בפועל?".

אין כל טעם לשאול את קהלת אם הם הביאו נתונים לטענה של גירושים תמורת דירה ציבורית. הם לא עובדים ככה. בשביל לרסק את הסולידאריות בחברה הישראלית, ולגרום לכולנו לשנוא אלה את אלה, אין צורך בעובדות, הן אפילו מפריעות. עצם הפצצת השטח בעשרות פצצות טיפשות ורועשות עשתה להם את העבודה.

ממשלות באות והולכות, מדיניות קהלת נשארת

מזה שנים ארוכות שמבקר המדינה וועדות שונות שעסקו בנושא דורשים מהמדינה להציג תכנית שיקום ארוכת טווח לדיור הציבורי, אבל המדינה נמנעת מליישם אותן. כשהמדינה כבר רצתה לפעול וגובשה תכנית אמיתית לשיקום הדיור הציבורי, בקהלת פרסמו מסמך מדיניות שהציג נתונים שקריים ומניפולטיביים, עם המלצה לא להכניס שום דירות חדשות למלאי, ואף לפנות דיירים קיימים ולפגוע בזכויות שלהם.

השיא הגיע דווקא ב"ממשלת השינוי", שבה מונה זאב אלקין לשר השיכון, והוציא לפועל את מדיניות קהלת כמעט במלואה. המשרד, בראשות המנכ"ל אביעד פרידמן, פינה דיירים לרחוב, פגע פגיעה אנושה בזכויות הדיירים, הקשיח את הקריטריונים לזכאות, חיסל את ועדת החריגים וכמעט שלא הכניס דירות חדשות למלאי. די להסתכל על המלצות קהלת ועל המדיניות שקודמה, כדי להבין כמה חזקה השליטה שלהם במשרדי השיכון והאוצר.

המלצות פורום קהלת בתחום הדיור הציבורי מקודמות אפילו ביתר שאת בממשלה הנוכחית. הפעולות הראשונות של שר השיכון יצחק גולדקנופף היו לבטל את חוק הדיור הציבורי של רן כהן, ולהמשיך במדיניות הפינויים, בדיוק כפי שקהלת המליצו. לא משנה כמה ביקורת ציבורית התעוררה על המהלך, גם בקרב חברי הליכוד, משרד השיכון פעל בכוחניות ובדורסנות בדיוק לפי ההמלצות של הפורום.

ה"בעיה הלא קיימת" של מאות אלפי ישראלים

אנשי פורום קהלת אחראים באופן ישיר גם למשבר הדיור המשתולל. הפורום התנגד באופן עקבי לפיקוח בשוק השכירות, התנגד לכל תכנית ממשלתית שנועדה להוזיל מחירים, ופעל באגרסיביות נגד תכניות לדיור ציבורי ודיור בר השגה. המוטו שקידם פורום קהלת הוא שהממשלה לא צריכה לעשות כלום בתחום הדיור, ולמרבה הצער, הממשלה אכן אימצה אותו. כל תכנית בתחום נתקלה בחומה של האוצר, שאימץ את השיח של שראל והשתמש בקשריו כדי שעמדתו תהפוך לעמדת המשרד. כך נוצר מצב שהמחירים המשיכו לעלות, והממשלה לא עשתה כלום. כתוצאה מכך הבנקים והיזמים הכניסו מיליארדים, והאזרחים נכנסו ליותר ויותר חובות.

הדוגמה שממחישה יותר מכל את אדישותו המוחלטת של הפורום למצוקה של מאות אלפי משפחות חסרות דירה, הוא מחקר חדש שפרסמו בנושא שכירות ארוכת טווח, שכותרתו היא "פתרון יקר לבעיה לא קיימת".

יד אחת פוגעת בישראל השנייה, והשנייה מדברת על רפורמה "למענה"

הדוחות האנטי חברתיים של ד"ר שראל ועמיתיו בקהלת הובילו לפגיעה אנושה בישראל השנייה. הביטויים המעליבים שבהם השתמשו כדי להאשים את דיירי הדיור הציבורי ברמאות, בלי שום הוכחה, הופנו כלפי אימהות חד הוריות מיישובים שתומכים בממשלת הימין שנמצאת כיום בשלטון.

האבסורד הוא שבעוד המחלקה הכלכלית של קהלת אחראית לפגיעה הזאת, המחלקה המשפטית מדברת על שוויון ורפורמה למען אותה ישראל השנייה. עכשיו כבר ברור שמדובר במהלך אסטרטגי מחושב. בלי השבירה של ישראל השנייה, לא ניתן היה לייצר את המניפולציה שהובילו בקהלת נגד בית המשפט.

את האסטרטגיה הזו קהלת התאמצו להסתיר, אבל היא התפוצצה להם בפנים. הציבור מתעורר ומתחיל להבין שהמדיניות הכלכלית שפירקה את הסולידריות הישראלית היתה התשתית לניסיון הריסוק של הדמוקרטיה הישראלית כולה, וזה הלקח שעוד יהדהד כאן שנים רבות.

לא ירחק היום שגם במחנה הימין יבינו שנזקו של גוף ששונא עניים, בז לחרדים, לערי הפיתוח, לאיגודי עובדים, לאימהות חד הוריות, ושתוקף כל יד ממשלתית מושטת לעזרה, גדול בהרבה מתועלתו.

דני גיגי הוא מנכ"ל פורום הדיור הציבורי