"מורה כמוני, עם תואר שני ו-15 שנות ניסיון בלימוד עברית באולפן, מרוויחה 7,000 שקל בחודש. זה לא ייאמן", אומרת ל'דבר' קטי שגב, מורה ומדריכה פדגוגית באולפן בחדרה, אחת מ-600 המורות באולפן שנמצאות בסכסוך עבודה, עליו הכריזה בראשון הסתדרות המורים.

"השכר של מורות האולפן כמעט לא התעדכן ב-15 השנים האחרונות, אך יוקר המחייה עלה, ועומס העבודה גבר באופן משמעותי", מציינת שגב. "המורות באגף לחינוך מבוגרים (במשרד החינוך. נ.ק), הן מורות איכותיות, רובן עם תארים מתקדמים, שעוברות הכשרה לעמוד בתנאים הקשוחים של משרד החינוך, אבל לא משתכרות בהתאם".

לפי הערכה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 74 אלף בני אדם עלו לישראל ב-2022, מהם 58.5 אלף מרוסיה ואוקראינה, כאשר הביקוש לשיעורי עברית עלה ב-50% בשנה האחרונה. חסרות 100 מורות לאולפן על מנת לעמוד בקצב הנוכחי והעתידי. עקב המחסור במורים כיתות חדשות לא נפתחות.

"הרבה עולים חדשים הגיעו לישראל בשנה האחרונה, אבל בגלל השכר הנמוך אין מי שילמד אותם עברית", מספרת אפרת אילוז (27), מורה באולפן בשש השנים האחרונות. "אף מורה חדשה לא רוצה לבוא ללמד, המשכורות בבתי הספר גבוהות ב-30-40%".

אילוז מציינת שהמחסור במורות עלול לפגוע קשות בעולים החדשים, שמקבלים סיוע בחצי השנה הראשונה שלהם בארץ, כאשר תכנית אולפן עורכת כחמישה חודשים. "אין מספיק מורות לכל העולים החדשים, וזה אומר שהם לא יכולים ללמוד באולפן, ואז יותר קשה להם למצוא עבודה".

"מורה באולפן היא האדם המשמעותי ביותר עבור עולה חדש. המורה היא גם אוזן קשבת, עוזרת במציאת עבודה, והתמודדות עם בירוקרטיה", אומרת שגב, "למרות זאת אנחנו מקבלות שכר נמוך יותר מהקולגות שלנו שמחנכות ילדים".

לטענת אילוז, הצעד הראשון בשיפור תנאי המורות, הוא שהשרים יבואו לראות מה זה אולפן, "הם תמיד מדברים בכנסת, אבל הם לא מבינים מה זה באמת אולפן. עולים חדשים ואולפן נמצאים תמיד בצל, אף אחד לא מדבר על זה".

***

ננסי קושן היא עולה חדשה מאוסטרליה, וחברה בצוות המתרגמים של דבר באנגלית