ארגון המורים נוקט בחודש האחרון עיצומים בעקבות הצעת האוצר להסכם שכר חדש, שיו"ר ארגון המורים רן ארז הגדיר אותה "מבזה ומשפילה".

העיצומים כללו שביתה בת יום אחד, אי-מתן ציונים, אי-יציאה לטיולים ופעילויות חוץ ודחיית יום הלימודים ל-12:00 ביישובים שונים.

מאז פברואר 2022 מצוי ארגון המורים במשא ומתן על הסכם שכר חדש שמעגן את רפורמת 'עוז לתמורה', שתוקפה פג ב-2021. המאבק על הסכם השכר עסק ברפורמת הבגרויות של שרת החינוך דאז יפעת שאשא-ביטון, וכלל בעיקר אי-הגעה של מורים למקצועות ההומניים להשתלמויות.

ארגון המורים מייצג את מורי התיכונים שמועסקים בשלטון המקומי ובבעלויות כמו אורט ועמל.

הארגון דורש שהשכר ההתחלתי למורה מתחילה עם תואר MA יושווה לשכר הממוצע במשק, שעומד על 12.2 אלף שקלים ברוטו, ושכר מורה מתחיל עם תואר BA יעמוד על 12% פחות מהשכר הממוצע במשק. הארגון דורש ששכרם של עובדי ההוראה הקיימים יועלה בהתאמה, בשיעור של כ-30%, באמצעות הגדלת רכיב הוותק וגמולי ההשתלמות.

חלק מדרישות השכר נוגעות גם למנהלי בתי הספר, שהארגון דורש עבורם תוספת משכורת קיץ (משכורת 13), שכוללת את סיכום שנת הלימודים, הכנת בית הספר לשנת הלימודים הבאה וביטול תוספת ותק בניהול.

מלבד הדרישות הנוגעות לשכר, דורש הארגון להסדיר את העברות הבעלות, רצף ימי מחלה, פדיון ימי מחלה, הכרה בוותק של מי שעשה הסבה להוראה וביטול הביורוקרטיה הנדרשת ממורים.

במשא ומתן הקודם עם שאשא-ביטון הוסכם על מעבר לחמישה ימי לימוד בתיכונים לאחר דרישתה של השרה, וכן מכיוון שזהו המצב בפועל בחלק מבתי הספר. אולם ככל הנראה זה לא יהיה חלק מהסכם השכר הנוכחי, מכיוון שאף אחד מהצדדים לא דרש זאת.

שינוי נוסף מהסכם השכר הקודם הוא ההתאמות שנעשו עבור הרפורמה שנגעה בבגרויות במקצועות ההומניים. לפני שלושה שבועות פרסם שר החינוך יואב קיש מתווה בגרויות חדש, שכולל מבחנים חיצוניים ותוצרי הערכה פנימיים שאינם בחינות. המשמעות היא המשך גמול לבגרויות כפי שהיה עד עכשיו על הכנה לבגרות, וכן תוספת על התוצרים הפנימיים שייתכן שהוסכמה סביב הרפורמה של שאשא-ביטון.

לפי נתונים שפרסם משרד החינוך בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, חסרים 1,245 מורים בבתי הספר התיכונים. מספר זה לא כולל את המורים בחינוך המיוחד, שכולל מורים מבתי ספר יסודי ומורים מתיכונים, כך שייתכן שהמספר גבוה יותר. ל'דבר' נודע שמשרד החינוך אוסף נתונים עדכניים. נתונים אלו לא כוללים את מנהלי בתי הספר.

מספר זה נמוך ממספר המורים החסרים בבתי הספר היסודיים (2,351) אך גבוה יותר מהמחסור בגננות (117). התחומים שחסרים בהם הכי הרבה מורים הם חינוך כיתה ואנגלית (200 מורים),  ואחריהם מתמטיקה (156) ולשון עברית (131). המקצועות האחרים שחסרים בהם מורים הם מדעי המחשב (82), ביולוגיה (68), ספרות (66), תנ"ך (60), היסטוריה (50), פיזיקה (47), אזרחות וחינוך גופני (47), גיאוגרפיה (25), כימיה (21), אלקטרוניקה (17), מכונות (11), חשמל (7), מידע ונתונים (4), אדריכלות ותחבורה מתקדמת (3).

מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם במאי 2022 מסמך שמשווה את שכרם של עובדי ההוראה בישראל לשכרם במדינות ה-OECD.

הפער בין השכר הרשמי לשכר בפועל של עובד הוראה עם 15 שנות ותק עומד על 33.4%, לעומת 4.9% בממוצע ה-OECD – פער של 28.5%. פער זה הוא הגדול ביותר בין משכורותיהם של עובדי ההוראה. בקרב עובדי ההוראה בבתי ספר היסודיים הפער הוא 26.3%, בקרב עובדי הוראה בחטיבות הביניים 19.7%, ובקרב עובדי הוראה בקדם יסודי 6.8%.

פער זה קשור לפער בין המשכורת של עובד הוראה בארץ לבין הממוצע בארצות השונות, שעומד על 4,043 דולר. המשכורת השנתית הממוצעת של עובד הוראה בארץ עומדת על 47,706 דולר, לעומת ממוצע של 51,749 דולר ב-OECD. בניגוד לשאר שלבי החינוך, ה-OECD אינו מחלק את ההשתכרות לפי גיל עובד ההוראה, ולכן לא ניתן להשוות לעובדי הוראה בשלבי חינוך שונים.

פערי השכר בין מורים מתחילים לוותיקים עומד על 1.54 ב-OECD ו-1.89 בישראל, כלומר הבדל של 0.35. פער זה נמוך יחסית לעובדי הוראה בקדם יסודי, שהוא הגבוה ביותר, ועומד על 0.40. נתונים אלו נמדדו ביחס למשרה מלאה ולשכר רשמי.