"אני חושב שהכבאים עובדים מאד יפה" אמר ל'דבר ראשון' שחר איילון, מי שהיה עד לא מזמן נציב כבאות והצלה ארצי. איילון, 61, פרש לפני כששה חודשים, היה האיש שעליו הוטל ליישם את המסקנות שעלו בעקבות השריפה הגדולה בכרמל, לפני כשש שנים. היום, כשהוא מתבונן על המערכה מבחוץ, ללא דרגות "רב-טפסר", ניכר שלא איבד את הנטייה לבחינה מדודה ומקצועית.
"אפשר לראות שהם זוכים להערכה מהציבור," אמר. "נראה שגם התיאום בין הכוחות ועם המשטרה עובד יפה מאד. כמובן שצריך להמתין לסוף, לתחקר, לבדוק, ולהעריך את הפעולה, כך עושים באירועים מסוג זה. אבל, אפשר בהחלט לראות שהכבאים מתאמצים, ועושים עבודה יפה".
מה בעצם ראינו פה?
"זאת בעצם השריפה הגדולה ביותר אי פעם בתולדות ישראל. גם לא נכון לכנות זאת שריפה – היה כאן מערך שלם של שריפות, כמעט בכל הארץ. לא היה בעצם מקום שאפשר 'לוותר' עליו, אולי חוץ מאילת".
האם צריך לחשוש מאירוע כזה בכל חורף או סתיו עתידי, בהתאם לשינויים האקלימיים?
"צריך להבין שמדובר בתנאי מזג אוויר קיצוניים, לפחות 80 שנים לא היה מזג אוויר כזה. באופן רגיל, הכרמל מקבל עד סוף נובמבר למעלה מ-100 מ"מ של גשם. כך שמדובר בתנאים מאד חריגים".
כיצד אתה מעריך את החלק של ההצתה בעניין?
"תראה, הצתות תמיד היו, ותמיד יהיו. אני לא יכול להגיד שבנושא הזה היה כאן בהכרח משהו חריג. מה שהיה חריג זה הרוח, שהסיעה את האש בין המקומות, ותעתעה בכוחות. מבחינת הכבאי זה לא משנה, הוא רואה חומת אש שמתקדמת מולו, והוא צריך להתמודד איתה. בהמשך, החקירות יגלו לנו איפה הייתה הצתה ואיפה לא".
האם עם ישראל צריך להיות רגוע לגבי ההיערכות של שירותי הכבאות בישראל? האם יש לנו מספיק כבאים? מספיק כבאיות?
"תראה, עם ישראל צריך לדעת שנעשתה התקדמות בנושא הזה. הוספנו כ-1,000 כבאים בחמש השנים האחרונות. ואם יתקדמו בתכנית הרב-שנתית אנחנו נעמוד ב-2030 ברמה המקובלת בארצות אירופה. צריכים להוסיף כאן עוד כ-2,000 כבאים, ואז אנחנו נעמוד ברמה הזו".
האם הופקו הלקחים מאסון הכרמל? האם סדר הכוחות הועלה באופן הנדרש? האם נרכש הציוד?
"התקדמנו, אנחנו לא באותו מקום כמו לפני אסון הכרמל. אנשים צריכים לדעת שהתווספו שני מיליארד שקלים בחמש השנים האחרונות לשירותי הכבאות. אבל יש עוד הרבה לאן להתקדם כדי שנעמוד ברמה הנהוגה באירופה".
מהו מצבנו ההשוואתי ביחס למדינות העולם?
"קשה מאד להשוות כי בכל מדינה זה עובד אחרת – יש שירותי כבאות שהם גם עושים אמבולנס, ויש כאלה שעובדים באופן לוקאלי ולא ארצי. אנחנו עברנו לאופן פעולה ארצי בשנים האחרונות. אם התכנית הרב שנתית, שמדברת על הקמה של 200 תחנות נוספות, בנוסף ל-130 תחנות קיימות כיום, והוספה של עוד כ-2,000 כבאים תיושם אז נהיה בסדר".
מה האיכות והמשקל הסגולי של טייסת הכיבוי בהתמודדות עם השריפה? נשמעו ביקורות לגבי יכולת הפעולה של הטייסת ביחס לשריפה.
"יש לנו טייסת טובה שמתאימה לארץ. צריך לחשוב שבאוקראינה לדוגמא, אתה יכול לטוס חצי שעה עד למוקד של השריפה, כך שצריך מטוס מסוג מסוים. פה יש מטוסים קטנים, כי ממגידו להר הכרמל זה 3 דקות טיסה".
אבל עלו טענות שהרוח מנעה מהם לפזר את החומרים מעכבי הבעירה באופן יעיל.
"כן, זה נכון. הרוח הקשתה עליהם להתקרב ופיזרה את החומר".
האם נכונה הטענה כי הממשלה הייתה אולי מוכנה להשקיע יותר כספים בתמורה לשינוי המעמד של הכבאים בדומה לשוטרים, תוך מניעה של זכותם לשבות?
"לא, זה בכלל לא עומד על הפרק. הכבאים לא יסכימו, וההסתדרות לא תסכים, כך שזה בכלל לא עומד על הפרק. הכבאים לא רוצים להיות אנשי ביטחון, הם סבורים שהם יכולים לקבל משכורות גבוהות יותר בצורה הזו, והם צודקים. כך שאין להם סיבה לוותר על זה".
אני זוכר שהכבאים מחו על מצב שירותי הכבאות, ושבתו ב-2009, מעט לפני אסון הכרמל.
"כן, אבל זה לא עזר להם. עד שלא היה אסון, אף אחד לא התייחס".
סביב האירועים כעת נחשפנו לעובדה שמאז שפרשת לפני כשמונה חודשים לא מונה לך מחליף קבוע, וגם שאין כרגע מפקד קבוע למחוז חיפה. מדוע?
"כשאני פרשתי יצא מכרז לתפקיד נציב כבאות והצלה ארצי. היו שני מועמדים ולגבי אחד מהם נכתב מכתב שהוביל להעמדתו לדין משמעתי. כעת יש את המשפט, ותלוי בתוצאות גם יוחלט על זהות הנציב. לגבי מפקד קבוע למחוז חיפה, לא רוצים למנות עד שאין נציב, זו צריכה להיות החלטה שלו. אז זה המצב".
לו אתה כעת ראש הממשלה, שר אוצר או השר לבטחון פנים, מהו הדבר הכי חשוב שאתה עושה היום ביחס לשירותי הכבאות וההצלה?
"הכי חשוב שלא יפגעו בתכנית הרב-שנתית, שיתנו לה להתקדם. שלא יגידו – 'אוקי, אתם נראים עכשיו יותר טוב, אז בואו נקצץ'. צריך להמשיך".
על כמה כסף מדובר?
"כ-250 מיליון שקל בשנה לפיתוח ועוד תוספת של תקנים. בזה אסור לפגוע".
