בשנת הלימודים תשפ"ג מספרם של עובדי ההוראה החדשים שהצטרפו למערכת החינוך עמד על 12,266 לעומת 13,266 בשנה הקודמת – ירידה של כ-7.5%, כך לפי נתונים שפרסמה אתמול (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

שיעורם של עובדי הוראה חדשים בחינוך העברי ירד מכ-7.4% בשנת תשפ"ב לכ-6.7% בשנת תשפ"ג, ובחינוך הערבי מכ-4.3% בשנת תשפ"ב לכ-3.7% בשנת תשפ"ג. מגמה זו עשויה להצביע על ירידה במספר הסטודנטים להוראה בשנים האחרונות.

ממוצע התלמידים בכיתה: ירידה של 7 תלמידים בממוצע בחטיבות הביניים הערביות

ממוצע התלמידים לכיתה ירד בשני העשורים האחרונים. הירידות הדולות ביותר נרשמו בחטיבות הביניים, כאשר בחינוך הערבי הירידה היא מ-32.9 תלמידים לכיתה בשנת תש"ס ל-26.4 תלמידים לכיתה בשנת תשפ"ב, ובחינוך הממלכתי-עברי מ-32.2 ל-28.1 באותן שנים.

בשני העשורים הללו גדל מספר התלמידים בישראל, גדילה של 50% בחינוך היסודי, 31% בחטיבות הביניים ו-48% בחטיבות העליונות. מספר הכיתות גדל ב-63%, 52% ו-62%, בהתאמה. בתקופה זו גדל מספר המורים גדל ב-74% בחינוך היסודי, ב-96% בחטיבות הביניים וב-64% בחטיבות העליונות ובהתאם לכך מספר המשרות המלאות גדל ב-88%, 58% ו-52%, בהתאמה.

עובדים יותר שעות: גדילה של פי 5 בעובדי הוראה במשרה מלאה

במסגרת הסכמי השכר של המגזר הציבורי יצומצו שעות העבודה של העובדים, אך בקרב עובדי ההוראה המגמה היא הפוכה. בשנת הלימודים תשפ"ג היה גידול של 2.1% לעומת שנת הלימודים הקודמת: 6.23 מיליון שעות עבודה שבועיות לעומת 6.10 מיליון. גידול השעות בחינוך העברי היה גדול יותר מבחינוך הערבי: 2.4% לעומת 0.82%. כמו כן, שיעור עובדי ההוראה שהיקף משרתם הוא 40-31 שעות עבודה שבועיות עלה מ-9.8% בשנת תשס"א ל-48.5% בשנת תשפ"ג.

פערי השכר בין גברים לנשים פחתו מ-13% בשנת 2000 ל-10% בשנת 2021. לעומת זאת, באותן שנים פערי השכר בין ותיקים (בני 64-55) לצעירים (בני 34-25) התרחבו מ-93% ל-109%, בהתאמה.

עלייה בהשכלת המורים

מגמה נוספת היא עלייה בהשכלת עובדי ההוראה, כאשר שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-32.2% בשנת תשס"א ל-7.4% בשנת תשפ"ג, ושיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-19.3% ל-40.1%.