קבוצת תלמידים מתיכון 'דרור גליל' שבקיבוץ רביד החליטה לשדרג את ההגדה של פסח, ולייצר משחק חווייתי שיפעיל את בני המשפחה בליל הסדר. התוצאה היא 'חידקומן' (שילוב של חידה ואפיקומן), ערכת חדר בריחה נייד למציאת האפיקומן בליל הסדר. חברי הקבוצה עברו יחד את כל הדרך משלב הרעיון הראשוני עד למוצר אמיתי שנמכר בשוק: הם תיכננו ופיתחו את המוצר, יצרו מאות ערכות בסדנה בבית הספר, ובמקביל ניהלו את השיווק והמכירות.

הערכה כוללת תיבת עץ שניתן לשים בה את האפיקומן, ושש חידות עם הוראות ופתרונות שמאפשרים 'למצוא' את האפיקומן. היא מיועדת למשפחות עם ילדים.

ערכת ה'חידקומן', חדר בריחה נייד למצית האפיקומן בליל הסדר (צילום: מתוך אלבום פרטי)

"בשבוע שעבר ארגנתי יום עבודה של ייצור ה'חידקומן'", מספר רותם ישראלי שלו, תלמיד י"ב ומרכז הפרויקט, "יום העבודה הוא רק שלנו, ואני אחראי על חלוקת המשימות, כמה נייצר, הפסקות וכולי. לפעמים זה מוזר לנהל את החברים שלי. אבל זה גם עוזר שאנחנו שווים זה לזה, כי אז זה מגיע מהמקום החברי".

יהודה דוולצקי (42), מרכז מגמת ייצור דיגיטלי בבית ספר מזה שש שנים, מספר ש"היה לנו חשוב שהחניכים (כך קוראים לתלמידים ב'דרור גליל – מ"מ) יהיו מעורבים בכל היבט של פיתוח המוצר, בהמשך ישיר לערכיו של בית הספר. על פניו הייתי יכול להסתפק בלימוד טכניקות של עיצוב דיגיטלי אבל רציתי שהחניכים ילמדו לנהל עסק עם כל המשמעויות: מזיהוי הצורך בשטח, עד בנייה וייצור של אבטיפוס וכלה בשיווק המוצר".

רואים את התמונה הגדולה

לדברי דוולצקי, הוא הקפיד על התנהלות של עסק לכל דבר ועניין. "אם צריך שהעסק יהיה מכניס, אז המוצר חייב להיות טוב. זה הופך את כל השאלות לבעלות משמעות גדולה יותר. יש משמעות להגעה לימי העבודה, יש משמעות להתאמת החידות לקהל יעד ויש משמעות למוצר קל להפעלה, וכך הלאה".

לדברי ישראלי שלו, "אנחנו מרגישים את הלחץ לעמוד בזמני הייצור, ויש לזה קשר ישיר לעובדה שאנחנו רואים את התמונה הגדולה".

חידה להרכבה מתוך ה'חידקומן', נוצרה על ידי חיתוך בלייזר (צילום: מתוך אלבום פרטי)

תהליך העבודה על המוצר לווה באתגרים לא מעטים. שניהם מזכירים נקודת מפנה משמעותית. "היינו אמורים לייצר 450 ערכות ללקוח אחד שבסוף ביטל", מספר דלווצקי. "בעקבות הביטול הבנו שצריך לשנות את שיטת השיווק. זה לא היה קל לשכנע את החניכים לשלוח את הפרסום למשפחות שלהם, הם אמרו שזו 'פדיחה'. דיברנו על האמונה שלהם במוצר".

וולדצקי מציין שאלות שונות שעלו במהלך העבודה: איך יוצרים ערכה שקל לייצר אותה? כמה ערכות מעוניינים לייצר? איך שומרים על התמדה בימי העבודה? הוא גם מעלה כאתגר את תחלופת אנשי הצוות בפרויקט, שנדרש להכשירם במהירות כך שיוכלו ללוות את החניכים.

הפידבקים מהלקוחות שיפרו את המוצר

זו אינה השנה הראשונה שבה המשחק מיוצר. "לפני שלוש שנים התחלתי תהליך עם החניכים שבו התחלנו לחשוב על מוצר שעונה על צורך והולם את הערכים של בית הספר", אומר דלווצקי, "חשבנו על מוצר שיגדיל את המפגש והדיאלוג במשפחה, וליל הסדר ומציאת האפיקומן נראו כהזדמנות טובה לעשות זאת".

רותם ישראלי שלו, רכז פרוייקט ה'חידקומן' – חדר בריחה נייד ליל הסדר. מתיכון דרור גליל (צילום: מתוך אלבום פרטי)

אבל אז המוצר נתקל בקשיים. "בשנתיים האחרונות הצלחנו לייצר ולשווק בכמות קטנות בגלל הקורונה. יחד עם זאת, הייצור הקטן וקבלת פידבקים מלקוחות גרם לנו לייצר מוצר טוב יותר."

ישראלי שלו הגיע לפרויקט לפני שנתיים, "שכבה מעלינו החלה בפיתוח המוצר שנה לפני וכשהיינו בכיתה י' קיבלנו את המוצר כפרויקט כיתתי", הוא מספר. כשהגענו לי"א המשכנו בפיתוח המוצר וייצורו בימי התעסוקה". השנה, הוא מרכז את הפרויקט.

"הבנתי שכדי שהמוצר יצליח, אנחנו צריכים לחשוב ביחד"

אחת המשמעויות של ההתנסות כעסק היא שהמורים לא מחזיקים בתשובות. "היה פיצוץ ביננו לבין המורים על כמות ימי העבודה ועל האחריות שלנו", מספר ישראלי שלו, "בסופה הוחלט שאנחנו קובעים את ימי העבודה ואיך הם מתנהלים".

דוולצקי מספר שהדיאלוג עם התלמידים חשף אצלו הנחות מוצא שגויות שאחז בהן. "כשהתחלנו לכתוב את החידות נמצאו פערים ביני לבין החניכים. החידות עוסקות בפסח, וכתבתי אותן מתוך הידע שיש לי, שלתומי חשבתי שכל אחד יודע אותו. להפתעתי במפגש עם החניכים גילית שלא כך הדבר ושאולי זה קשור לעובדה שאני מגיע מבית דתי. הבנתי שכדי שהמוצר יצליח אנחנו צריכים לחשוב ביחד על רמות ידע וקושי שונות".

יום עבודה בשבוע במסגרת הלימודים

בית הספר 'דרור גליל' הוא תיכון מקצועי והוא חלק מרשת דרור בתי חינוך. הוא שייך לאגף להכשרה מקצועית של משרד העבודה. העיקרון המנחה של בית הספר הוא שיש ללמוד ולהשתמש בטכנולוגיות החדשות ביותר על מנת לשנות את החברה. מלבד זאת, הכיתות הן קטנות ולומדים בהן עד 20 חניכים שמגיעים ממקומות מגוונים בסביבה: יישובים יהודיים, יישובים ערביים ודרוזיים, קיבוץ ומושב.

דלווצקי מרכז את המגמה זו השנה השישית, ולימד לפני כן תושב"ע ואזרחות. "כשיצאתי לשבתון גיליתי את תחום המייקרים, כלומר הכנת מוצר ושיווקו. החלטתי שזה תחום שאני מעוניין לעסוק בו כשאני חוזר מהשבתון, וכך מצאתי את עצמי בבית ספר".

חניכי תיכון דרור גליל מייצרים את ה'חידקומן' (צילום: מתוך אלבום פרטי)

בית הספר מחויב להעניק התנסות בהעסקה לחניכים יום אחד בשבוע, עליו הם מקבלים שכר. חלק מהחניכים מועסקים במפעלים בסביבה, וחלקם מועסקים בבית הספר בסדנה של המגמה שבין היתר מפתחת ומייצרת את ה'חידקומן'.

"ההחלטה מי נשאר בסדנה ומי עובד במפעלים משתנה לפי הנסיבות והצרכים", אומר דלווצקי, "בגלל שייצור ה'חידקומן' הוא עסק לכל דבר הוא גוזר מספר חניכים שיכולים לעבוד בו. כרגע מדובר ב-14 חניכים".

עסק ה'חידקומן' פועל בתוך סביבה: הוא חלק מתוכנית 'שותפים' שהיא תוכנית משותפת של משרד העבודה, ג'וינט ו'דרור בתי חינוך'. התוכנית כוללת ליווי והקמה של עסקים חברתיים של בני נוער הלומדים בבתי ספר מקצועיים.

"רציתי ללמוד מההתנסות, ולא ללמוד שש שעות ואז להקיא את החומר"

ישראלי שלו מספר שההתנסות המעשית היא הסיבה שבגללה הגיע לבית הספר. "חיפשתי בית ספר שונה מבית ספר רגיל. רציתי ללמוד מההתנסות ולא ללמוד שש שעות ואז להקיא את החומר".

לשאלה מה הוא למד מהתהליך, עונה ישראלי שלו ש"קודם כל למדתי טכניקות עיצוב דיגיטלי: מהדפסת תלת ממד, עיבוד ממחושב של חומרים ועוד. מלבד טכניקות אלו למדתי על שיווק וניהול". ללימודים בבית הספר בכלל ול'חידקומן' בפרט יש השפעה על עתידו: "בשנה הקרובה אני יוצא לשנת שירות של דרור בתי חינוך, בה אוכל להמשיך לעסוק במה שאני אוהב: עיצוב דיגיטלי וחינוך".