חטיבת המחקר של בנק ישראל הציגה שני תרחישים להשפעת הרפורמה המשפטית על הכלכלה הישראלית – כך עולה מתחזית החטיבה שפורסמה היום (שני) בסמוך להעלאת הריבית של של בנק ישראל. בתרחיש בו המשך קידום הרפורמה ייתפס כמערער את יציבות המשק והכלכלה, האובדן לתוצר צפוי להיות כ-2.8% בממוצע במשך שלוש שנים.
התרחיש ה'רגיל' ללא השפעות של הרפורמה על הכלכלה הוא למעשה התחזית הרגילה של הבנק ונערך לשנתיים קדימה. בתרחיש זה, בפעם החמישית ברציפות, תחזית בנק ישראל מעדכנת את צפי הצמיחה ל-2023 מטה, בעוד שצפי האינפלציה עודכן מעלה. שיעור הצמיחה החזוי הוא 2.5%, שהם כ-0.8% במונחי צמיחה לנפש, ירידה מ-2.8% בתחזית ינואר. הירידה בצפי התוצר תואמת ירידה בצריכה פרטית וציבורית, וכן בהשקעות.
הצפי לגירעון ממשלתי נחצה מ-1.8% לפי תחזית ינואר, ל-0.9% בתחזית אפריל, ועמו עודכן מטה גם הצפי ליחס חוב ציבורי – תוצר, שצפוי להגיע ל-59%, צמצום קטנטן בהשוואה לשיעור של 60.7% שנרשם בסוף 2022.
בנוגע לעליות המחירים, מחלקת המחקר של בנק ישראל האטה את קצב הבלימה הצפוי. האינפלציה החזויה לשנת 2023 עודכנה מעלה ל-3.9%, עלייה של 0.9 נקודות האחוז.
בתחזית לשוק התעסוקה כמעט ולא היו שינויים מתחזיות קודמות. שיעור האבטלה הצפוי לשנת 2023 הוא 4.1%, עלייה משמעותית בהשוואה ל-3.3% שנרשמו בשנת 2022.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס להחלטת הבנק להמשיך להעלות את הריבית: "עליית המחירים מתבטאת בסעיפים רבים במדד. לצד ירידה שראינו בנתונים האחרונים באינפלציית המוצרים הסחירים, הרי שבמוצרים שאינם סחירים, המורכבים בעיקר מסעיף הדיור וענפי השירותים, טרם נרשמה התמתנות משמעותית. סעיפים אלו מסתמנים כסעיפי "האינפלציה הדביקה". הוועדה המוניטרית מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם, והתמתנות הביקושים פועלים למיתון האינפלציה.
"אנו בוועדה המוניטרית ממשיכים בתהליך שנועד להוריד את האינפלציה ולהשיבה אל תוך תחום היעד. אנו מודעים לכך שאין מדובר בתהליך פשוט, אך נחושים לעשות זאת, על מנת להבטיח יציבות מחירים, שהיא הכרחית ליציבותה של הכלכלה."
ירון גם שיבח את הממשלה על "מדיניות פיסקלית אחראית" בתקציב המדינה ל-2024-2023 שהונח על שולחן הכנסת, וכן בהסכמי השכר במגזר הציבורי: "הממשלה אישרה הצעת תקציב שמסגרתה עומדת בהלימה למדיניות המוניטארית המצמצמת בתקופה זו. גם הסכמי השכר במגזר הציבורי, שנחתמו לאחרונה, הפחיתו את אי הוודאות בתחום זה ועקביים עם ריסון האינפלציה והחזרתה לתחום היעד. "
הנגיד: "ככל שתתקבל החלטה המשקפת הסכמה רחבה, גם הכלכלה הישראלית תצא נשכרת"
חטיבת המחקר התייחסה לאי היציבות במשק בעקבות הרפורמה במערכת המשפט, ועדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומציגה שני תרחישים אפשריים על רקע אי-הוודאות הרבה הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט והשלכותיהם הכלכליות.
בתרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך, החטיבה מבצעת את הניתוח כבכל רבעון. בתרחיש זה התוצר בשנת 2023 צפוי לצמוח בשיעור של 2.5% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 4.1% ו-4% בהתאמה. שיעור האינפלציה הממוצע ברבעון הרביעי בשנת 2023 צפוי לעמוד על 3.9% ובסוף שנת 2024 הוא צפוי לרדת ל-2.3%. בנוסף, יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-59% ב-2023 ו-58% ב-2024.
בנוסף, מציגה החטיבה תרחיש המציג ניתוח של השלכות כלכליות אפשריות במידה ששינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. תרחיש זה מלווה באי-ודאות גבוהה מהתרחיש הסטנדרטי, לגבי עוצמת והתמדת הזעזועים, ולכן הניתוח מוצג על פני 3 שנים כמיקשה אחת. התחזית מציגה אינדיקציה של ההשפעה על ההתפתחויות הכלכליות ושל סדרי הגודל שלה בשלוש השנים הקרובות. במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-0.8% תוצר בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות. הניתוח בתרחיש זה מתבסס על מודל רבעוני המשמש כלי לניתוח מחזורי עסקים ולתחזיות חטיבת המחקר המפורסמות מידי רבעון. לכן התחזית עוסקת בטווח של שלוש שנים בלבד. ניתוח של ההשפעות הפוטנציאליות ארוכות הטווח צריך להתבסס על מודל צמיחה ארוכת טווח של המשק.
לפי הבנק, "במקרה בו תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שההשפעה של שינויי החקיקה תתמיד, הפגיעה מוערכת בכ-2.8% מהתוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות."
נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס בדבריו בתדריך לעיתונאים לתחזיות אלו ואמר: "לאי-הוודאות והאירועים שהיינו עדים להם בשבועות האחרונים הייתה באופן טבעי גם השפעה על הכלכלה הישראלית. אני סבור כי ככל שתתקבל החלטה המשקפת הסכמה רחבה תוך הידברות ושיתוף פעולה, גם הכלכלה הישראלית תצא נשכרת."
ירון התייחס גם לנפילת הבנקים בארה"ב והדגיש את החשיבות של רגולציה נוקשה על המערכת הבנקאית: "כל אלה ממחישים את חשיבותו של פיקוח הדוק, כפי שנהוג בבנק ישראל. פיקוח השם דגש מתמיד על יציבות המערכת הבנקאית, אשר בה מופקדים כספי הציבור, ושצלחה משברים גלובליים משמעותיים. כל זה מתקיים לצד שורה של תהליכים שקידמנו בשנים האחרונות, אשר נועדו לשפר את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית, ולהגדיל את כוח המיקוח של הלקוחות."
