בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה היום (שלישי) עתירה של פרקליט כנגד הנחיות משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה שלא לאפשר לו להשתתף במחאות ובהפגנות כנגד הרפורמה המשפטית. זהו תיק ראשון בנוגע לזכות המחאה של עובדי המגזר הציבורי בהקשר של הרפורמה המשפטית. בכוונת הפרקליט לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.
הפרקליט, עו"ד שאול כהן המועסק בפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) מזה 28 שנים, פנה לסמנכ"לית משרד המשפטים, ירדנה תורג'מן-סרור, בבקשה שתתיר לו להשתתף בהפגנות, בין היתר על רקע נסיבותיו האישיות, לאחר שבנו המשתייך לקהילת הלהט"ב הודיע לו כי במידה והרפורמה המשפטית תעבור, ישקול לעזוב את הארץ. במכתבו, ציין כהן כי על פי פרסומי התקשורת הותר לעובדי המוסד לקחת חלק בהפגנות. בתחילת מרץ הודיע הסמנכ"לית לכהן כי לאחר בחינת הלשכה המשפטית בנציבות שירות המדינה ובהתאם לתקנות שירות המדינה לא ניתן לאשר את בקשתו.
בעקבות תשובה זו עתר כהן באמצעות עו"ד אילה הוניגמן לבית הדין לעבודה, בדרישה שיותר לו לקחת חלק במחאה. לעתירתו הצטרפה עמותת 'משמר הדמוקרטיה הישראלית' כידידת בית הדין.
בהחלטתו לדחות את העתירה, ציין נשיא בית הדין האזורי השופט יגאל גלם, כי בתי הדין אינם נוטים להתערב בהחלטות מינהליות של רשות מוסמכת שהיא הגורם המקצועי וברשותה הכלים הרלוונטיים לקבלת החלטות, "כל עוד לא חרגה מסמכותה על פי דין", ובמקרים קיצוניים בלבד החורגים ממתחם הסבירות. לדבריו, לאחר ששקל את הדברים הגיע למסקנה כי ההחלטה שלא לאפשר את השתתפות הפרקליט במחאה אינה לוקה בפגם של חוסר סבירות, ולפיכך בית הדין לא יתערב בה.
"אין חולק על כך שהוראותיו של החוק ושל התקשי"ר קובעות באופן מפורש כי נוכח העובדה שהמבקש נמנה על השירות המשפטי הרי שחל עליו איסור להשתתף בהפגנה בעלת 'אופי מדיני'" קבע השופט גלם. "לאחר ששקלנו את הדברים בכובד ראש הגענו לכלל מסקנה כי לא ניתן להיעתר לבקשה. זאת אף אם יפורש המונח אופי מדיני' בפרשנות מצמצמת, ככל שהוא נוגע לזכותו של פרקליט בשירות המדינה להפגין… וזאת בהתחשב באופי ההפגנות והמחאות שמתקיימות בתקופה האחרונה ברחבי הארץ בעקבות תכנית הממשלה… אפילו נניח כי משתתפי ההפגנות אינם מייצגים צד אחד בלבד של המפה הפוליטית הרי שלא ניתן לקבוע כי שלל נושאים העומדים ביסוד אותן הפגנות אינם נושאים אופי מדיני".
השופט גלם ציין כי לקח בחשבון את הטענה לפיה המפגינים רואים את השתתפותם בהפגנות כנטילת חלק ב"מאבק על שלטון החוק. "אף אם אלה הם פני הדברים לא ניתן לקבוע כי מאבק מסוג זה נטול כל פן מדיני ואינו מערב כלל סוגיות פוליטיות המצויות במחלוקת ציבורית. ברי כי מחאת ההמונים היא בעלת גוון מדיני ועומדות בבסיסה טענות שונות, בין השאר, כנגד תוכנית הממשלה וההשלכות שמייחסים לה המפגינים. העניינים אותם מבקשות ההפגנות לקדם, או חלקם, הם עניינים בעלי אופי מדיני מובהק, שכן מעורבים בהם אינהרנטית נושאים המצויים במחלוקת פוליטית".
עוד הדגיש השופט גלם כי המבקש מועסק בפרקליטות המדינה שהיא חלק מהתביעה הכללית במדינה, שבראשה עומדת היועצת המשפטית לממשלה. "עמדת היועצת המשפטית לממשלה, נמצאת אף היא, כידוע, בלב הסערה סביב תכנית הממשלה לשינוי החקיקה. בנסיבות אלה, מתן היתר למבקש להשתתף בהפגנות ובמחאות האמורות תהווה פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי בכלל ובפרקליטות בפרט" כתב, והדגיש כי גם על חיילי צה"ל ועל עובדי המוסד חל איסור להשתתף בהפגנות – זאת על אף שהמדינה הודתה שלעובדי הלשכה המשפטית של המוסד נמסרו הוראות אחרות 'בעל פה ולא בכתב'.
"אנו מכבדים ומעריכים את רצונו של המבקש להביע את מחאתו בשל נסיבותיו האישיות ובשם בנו" סיכם השופט גלם. "אלא שכאמור, אל מול זכות היסוד להפגין, עומדות חובותיו של המבקש כפרקליט במדינה".
תקנות שירות המדינה (סעיף 4.321 ו-4.322) קובעים מגוון פעולות אסורות לקבוצות עובדים במגזר הציבורי: בין היתר להיות חלק מההנהלה הפעילה של מפלגה או גוף מדיני, וכן 'להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלות אופי מדיני'. קבוצות העובדים עליהם נאסרה פעילות זו הם עובדי השירות המשפטי, אך גם: עובדים בכירים, עובדי סעד, שופטים ודיינים, עובדי שירות התעסוקה, פקידי שומה וגביה, נושאי משרה שיש עמה סמכות להעניק רישיונות או היתרים, או סמכות להמליץ על הענקתם, עובדים שהורשו לעשות עסקות מטעם המדינה, עובדים שבסמכותם לקבל עובדים לשירות המדינה, או להמליץ על קבלת עובדים, מנהל עבודה, ופקידים העוסקים במתן שיכון מטעם המדינה ואחיות ציבוריות.
