האזעקות שנשמעו במהלך החג ומטחי הרקטות שנורו מכיוון לבנון הפרו את שלוות החג בישובים צמודי הגדר בגליל. הדי היירוטים הפתיעו את האורחים שמילאו את הצימרים ובתי ההארחה, שרבים מהם מיהרו לחזור למרכז הארץ.
יואב כהן, בן 47, ממושב נטועה: "זה היה מלחיץ. היו ממש מטחים של קטיושות שכל פגיעה שלהן היא הרסנית. שמענו את סוללות התותחים באזור שלנו ולשמחתנו היו יירוטים. למזלנו זה היה קצר. פתאום באמצע החג התקפה, מלחמה".
השקט היחסי ששרר באזור מאז מלחמת לבנון השנייה הופר, ובבת אחת חשף לסכנה דור שלא ידע את הדי הפיצוצים של רקטות החיזבאללה. "הילדים מאוד נלחצו, היו בפאניקה מטורפת", מוסיף כהן. "הם ממש לא היו מוכנים לזה. לא מכירים את זה. הם צעירים מכדי לזכור את מלחמת לבנון השנייה, הם לא מבינים בדברים האלה. אני גדלתי לתוך הדבר הזה, ובתור ילד כבר לא היינו מתרגשים כי היינו רגילים. אבל הם לא מכירים את זה, וטוב שכך".
נראה שגם מערכות המיגון של הישובים צמודי הגדר לא ממש ערוכות לחירום. "לפני 3 שנים בערך פיקוד העורף התחיל לעשות תהליך של הוספת ממ"דים לבתים. בשתולה, הישוב השכן, כבר סיימו, ואמורים להתחיל אצלנו בנטועה ובמושבים האחרים שהם צמודי גדר בשנה-שנתיים הקרובות, אבל לא ברור מתי זה יקרה".
בינתיים נאלצים רבים מהתושבים לתפוס מחסה בחדרי ביטחון שנבנו בשנות השישים של המאה שעברה. לדברי כהן המקלטים ישנים מאוד ורחוקים מלהיות תקינים. "בפועל הם לא יודעים לעצור אפילו מרגמה. הם גם לא באמת עומדים בתקנים של הפצצות החדשות של היום. לתושבי האזור הותיק של המושב אין ממ"דים בבית ולכן הם צריכים לרוץ למקלטים. מדובר באוכלוסייה של אנשים בני יותר מ-80. זה הגילאים פה, והם אלה שצריכים לרוץ למקלט לא תקין. זה ממש עגום".
"חשבנו שהמקלטים יהיו איזשהו פתרון אבל הם במצב גרוע. הגיעו הרבה בנים ואורחים לחג, להתארח אצל המשפחות שלהם וכולם היו צריכים לרוץ למקלטים. בתחילת הרחוב שלי יש מקלט שהגיעו אליו וגילו שאין בו חשמל. יש במועצה האזורית צוות שדואג לתחזוקה השוטפת של המקלטים. הם באים, מנקים, מתחזקים ועושים ביקורות, אבל המקלטים מאוד ישנים, זאת בעיה. זה לא מקלטים שאפשר להתאכסן בהם כמה ימים או אפילו כמה שעות עם ילדים.
כהן מתאר חוסר אונים ומצוקת מיגון גדולה. "הרבש"צ היה צריך להסתובב בחג, תוך כדי האזעקה, כדי לפתוח את המקלטים הנעולים. זה לא מקלט אחד או שניים. הוא צריך לפתוח את כל המקלטים וזה לוקח כמה דקות, אפילו רבע שעה, עד שיגיע לכולם. בינתיים יש מטחים מסביב ואנשים כבר נמצאים במצב שאין להם מחסה. וכל זה עם הרבה אורחים והרבה ילדים שלא היה איך לתת להם מחסה. היה פה מקלט אחד שהיו בו בערך 15 ילדים קטנים ובנוסף להם מבוגרים, ולא היה להם חשמל. מזל שלא היינו צריכים לשבת שם יותר מידי."
"אנחנו לא יודעים עדיין מה יהיה. אמרו לנו לחזור לשגרה. יש תחושה שהולך להיות משהו, אנחנו רק לא יודעים מתי ואיך. אנשים שבאו להתארח בצימרים של המושב לחג פשוט לקחו את התיקים שלהם וברחו."
במקרים קודמים כשהיה אירוע ארוך אז המדינה פיצתה את בעלי הצימרים. הייתה תפוסה יפה לחג, אבל עכשיו נראה שמי שבנה על איזושהי הכנסה מאירוח בפסח – זה לא יקרה. אנשים לא יבואו כבר. מבקרים יכולים לשנות תוכניות, אנחנו בינתיים פה מחזיקים את הגזרה.
מקווים שיסתיים בזה. אין לנו כוח לדברים האלה עכשיו. מיותר לחלוטין. יש תחושה לא טובה. אנחנו מאמינים שיהיה בסדר אבל יש הרבה אי ודאות. זה לא בשליטה שלנו, אנחנו נתונים לגחמות של כאלה.
