מזג אוויר אביך פקד את חיפה בחג הפסחא. האבק ממלא את האוויר ואנשים במיטב מחלצותיהם נאספים בפתח הכנסייה היוונית-אורתודוכסית מאר אליאס לקראת תהלוכת יום ראשון של הדקלים. פואד נקארה, ראש הוועד האורתודוכסי מסביר כי התהלוכה מציינת את כניסתו של ישו לירושלים והליכתו לגת השמנים, שם נערכה הסעודה האחרונה.

בחצר הסמוכה לכנסייה מתכוננים חניכי הצופים לתהלוכה. באוויר נישאים צלילים אקראיים של כלי נגינה והרחוב שלפני הכנסייה מתמלא באנשים, מאמינים ותיירים שבאו לצלם את האירוע.  בהלמות תופים ונגינת חמת החלילים יוצאת התהלוכה מהכנסייה. בראש התהלוכה צועדת תזמורת הצופים האורתודוכסים במדיהם החגיגיים. פעמון הכנסיה מצלצל ליידע שהתהלוכה החלה.

בעקב התזמורת צועדים ילדים קטנים נושאים ענפי דקל, וחבריהם הגדולים יותר נושאים את דגלי התנועה והכנסייה. במרכז התהלוכה צועדים אנשי הכנסייה בגלימות מוזהבות ולפניהם נישאים האיקונין ודגלי הכנסייה בידי מכובדי הקהילה.  בסוף התהלוכה צועדים המאמינים, יחידים ומשפחות, חלקם נושא ענפי זית, זרים ונרות. התהלוכה עוברת ברחובות מסביב לכנסייה והשכנים יוצאים לחצרות ולחלונות לצפות ולזרוק על הצועדים עלי ורדים וסוכריות.

"תמיד יש קיצוניים, אבל אנחנו בשלנו"

ביום ראשון שעבר (02/04) חגגה הכנסייה הקתולית את יום ראשון של הדקלים. "כל עדה יש לה סדר יום משלה. לפני 12 שנה עשינו איחוד וחגגנו יחד. אבל בגלל ההבדל בלוחות השנה יש פער בתאריכים", מספר נקארה, ומתייחס לפער שנובע מכך שהכנסייה האורתודוכסית משתמשת בלוח היוליאני והכנסייה הקתולית בלוח הגרגוריאני הנהוג בעולם המערבי. "כולם משתתפים בטקסים. זה שמח לילדים וזה לא מפריע אחד לשני. זה כיף להשתתף, להיות יחד. שמחים שכולם ביחד נפגשים".

האב פואד נקארה (צילום: אלבום פרטי)

המצב הביטחוני והמאורעות האחרונים ביחס אליו אינם מעיבים על אווירת החג. "תמיד יש קיצוניים. אבל אנחנו בשלנו. אנו שומרים על עצמנו. כאן אנשים מכבדים אחד את השני וכולם משתתפים אצל כולם. כל אחד שומר על הסביבה ועל המשפחה שלו".

כעבור שעה חוזרים הצועדים לכנסיה. חניכי הצופים ממהרים להתארגן ולהסיר את מדי השרד. איש איש ממהר אל משפחתו וברכות נאמרות מכל עבר. הרחוב מתרוקן לאיטו, ומוכר הגלידה מממשיך לקרוא לעוברים ושבים: "גלידה, גלידה מי רוצה גלידה?"

קריאת הברית החדשה ב-11 שפות

ביום שישי ציינו המלכיתים (הכנסייה המערבית) במעיליא ובפסוטה את "יום שישי הקדוש" (יום השישי שלפני הפסחא – י.ש.). אנשי המקום התכנסו למיסה המיוחדת ליום בצל ההפגזות ערב קודם לכן.

"התרגלנו לדברים האלה. האנשים הגיעו לכנסיה. כשאנו הולכים להתפלל אנחנו לא מפחדים", מספר האב נדים שאקור. "לאורך כל השבוע הקדוש (השבוע שמסתיים ביום שיש הקדוש – י.ש.) אנו מתפללים תפילות מיוחדות. יום שישי הקדוש הוא היום היחיד שאי אפשר לקיים מיסה" הוא מסביר "היום (ראשון) מגיעים כל תשבי הכפר לאולם הכניסה לנחם את אלה שקרובי משפחתם מתו במהלך השנה. בערב נקרא מהברית החדשה על תקומת ישו בערבית, עברית, יוונית, לטינית, אנגלית צרפתית ועוד, סה"כ ב-11 שפות. עושים זאת כדי להודיע לכל העולם שישו קם לתחיה מהקבר".

נדים שאקור, ראש העדה המלכיתית במעיליא (צילום: אלבום פרטי)

האב שאקור קורא ללמוד מהחגים הקרובים ולהפסיק את האלימות. "אני מקווה שהאווירה תשתפר. הגדולים מתכננים איך לעשות שלום, שיבואו למעיליא לראות איך אנו חיים את השלום ערבים ויהודים מוסלמים נוצרים ודרוזים. אי אפשר לעשות שלום בלי אהבה והיכרות. צריך לשוחח להכיר להסביר. צריך ללמד בבתי-הספר שאנחנו לא יריבים, אנחנו אחים. אם אתה לא מכיר תמיד יש פחד. העניין הוא איך אתה מסתכל על בן האדם. זה כואב מכל הצדדים. נקווה שכולם ילמדו את מצוות האל "אל תהרוג" אנו סך הכל בני-אדם. צריך להחליף את הלב מלב סלע ללב של בשר".