"המטרה שלנו היא שחטיבת הפרילנסרים שהקמנו לפני כחודשיים תהפוך לאיגוד לכל דבר ועניין שחותם גם הסכמים", אומר רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים בהסתדרות. "זה מהלך חלוצי וראשוני בעולם. פעם ראשונה שארגון עובדים מקים חטיבה שמיועדת לדאוג לכל פרילנסר באשר הוא ולציבור הפרילנסרים כסקטור".

לדבריו, מדובר ביעד עתידי, שדורש בשלב הראשון תיקון של ההגבלות הקיימות כיום בחוק ההגבלים העסקיים, שלא מאפשרות לעובדים עצמאים לפעול באופן מאורגן לשיפור תנאיהם מול המעסיקים, גם אם הם פרילנסרים שלא מעסיקים עובדים אחרים.

"הנציבות האירופית פרסמה לאחרונה הנחיות שמבקשות לתקן את חוקי התחרות ולקבוע ש'משתתפים עצמאיים', כלומר עצמאים שלא מעסיקים עובדים אחרים, יוכלו בתנאים מסוימים להתנהל באופן מאורגן בכל הנוגע לתנאי עבודתם אף שעד לאחרונה לא נחשבו לעובדים שכירים", אומר עמר שכטר מאגף קשרי ממשל בהסתדרות, שמלווה את תהליך הקמתה של חטיבת הפרילנסרים.

עמר שכטר מאגף קשרי ממשל בהסתדרות, שמלווה את תהליך הקמתה של חטיבת הפרילנסרים (צילום: אלעד מלכה)

לדבריו, יש לקוות שבעקבות הנחיות הנציבות, יקודמו תהליכים בעולם ובישראל שיאפשרו לעובדים כאלה, בייחוד אלה שמועסקים באחוזי משרה ניכרים אצל מעסיק אחד, לפעול באופן מאורגן ולפעול להסדרה ענפית, כמו עובדים אחרים שמוגדרים כיום שכירים. "מדובר בעובדים שיכלו להיות שכירים לכל דבר ועניין, ועל פי רוב מועסקים במתכונת הזו משום שהמעסיק מעדיף להעסיק אותם כך מטעמי חיסכון כלכלי, ולא מתוך בחירה אישית שלהם". בהקשר הזה, מציין שכטר שאחוזים ניכרים מהפרילנסרים האלה הם מאוכלוסיות מוחלשות, כמו החברה הערבית והחרדית.

בז'ה מדגיש שפעילותה של חטיבת הפרילנסרים נעשית לצד המשך עבודת הפורום מול מוסדות המדינה והמחוקקים, במטרה לקדם את קביעת רשת הביטחון הסוציאלית לעצמאים שחסרה כיום בישראל.

"במהלך משבר הקורונה גילינו שיש סקטור שלם, כ-2 מיליון בעלי עסקים, מהם כ-450 אלף פרילנסרים, שאין להם שום הגנה בזמן משבר לאומי או אישי: לא ימי מחלה, לא ימי חופשה, לא מענה בזמן אבל. הדבר היחידי שמכוסה הוא ימי המילואים", אומר בז'ה. "ראינו בזה הזדמנות לתקן את העוול ההיסטורי, שהמגזר שמשלם הכי הרבה מסים לא מקבל מענה סוציאלי כשהוא זקוק לו. לשמחתנו, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לקח אותנו תחת כנפיו מתוך אמירה שעובד הוא עובד הוא עובד, ולא משנה אם הוא שכיר או עצמאי, צריך לדאוג לזכויות שלו".

לדבריו, הצעת החוק שגיבשו בנושא זה זכתה בשנים האחרונות לתמיכה רחבה מכל קצוות הקשת הפוליטית, וכן לתמיכת המוסד לביטוח לאומי, אלא שחוסר היציבות הפוליטי לא אפשר לה להתקדם. "בשנה וחצי האחרונות נפגשנו לדעתי עם כ-250 חברי כנסת", מוסיף בז'ה. "כל מי שנפגשנו איתו, כולם, אמרו שיתמכו בהצעת חוק לקביעת רשת ביטחון לעצמאים. מצאנו בביטוח הלאומי פרטנר משמעותי שאומר 'יש לי את הכסף לעצמאים, כולל לתשלום דמי אבטלה'. הדבר היחיד שנחוץ הוא האוצר, כי אי אפשר להעביר את הכסף הזה בלי חוק. אני מקווה שנצליח לגרום גם לאוצר להבין שחיזוק הסקטור שמשלם כאן הכי הרבה מסים זה אינטרס לאומי".