הסופר, העיתונאי והפובליציסט מאיר שלו נפטר היום (שלישי) מסרטן בגיל 74.
שלו היה אחד הסופרים הנקראים והמוערכים בישראל, וספריו תורגמו לכ-20 שפות. עם ספריו הבולטים נמנים "רומן רוסי", "עשו", "כימים אחדים" ו"יונה ונער". הוא כתב גם ספרי ילדים ידועים, בהם "אבא עושה בושות", "הכינה נחמה" ו"גומות החן של זוהר".
שלו היה חובב תנ"ך, וכתב עליו שורת ספרי עיון, בהם "תנ"ך עכשיו" ו"ראשית – פעמים ראשונות בתנ"ך".
על יצירתו הספרותית זכה שלו בפרסים רבים, בהם פרס ברנשטיין, פרס האגודה האנטומולוגית הישראלית, פרס העיר ורונה ומועדון רומיאו ויוליה, ופרס ברנר. הוא אף זכה בתארי דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
לשלו היה טור שבועי במוסף לשבת של עיתון ידיעות אחרונות, והוא הרבה להשמיע את עמדותיו נגד הממסד הדתי, נגד מדיניות ממשלות הימין ובנושאי חינוך וסביבה.
שלו נולד בנהלל ב-1948, עבר עם משפחתו להתגורר בקיבוץ גינוסר, ומשם לקריית משה בירושלים. ב-1966 התגייס לגולני, השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, שבה אף נפצע. בעשור האחרון התגורר שלו במושב אלוני אבא בעמק יזרעאל.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג: ״כמה מצער שלא נחוש עוד את הציפייה הדרוכה לעוד ספר חדש של מאיר שלו, שייצא לאור וישנו את חיינו, יהפוך אותם לעשירים יותר, מלאים יותר. כמה עצוב שלא נזכה לחגוג עמו, יליד תש"ח, את יום העצמאות הקרוב".
"עם פטירתו של מאיר שלו, נותרו מדינת ישראל וארץ ישראל כשהן חסרות את אחד מאוהביהן הגדולים ביותר. הוא היה איש אשר רוח בו, שקרקע המולדת וקורותינו כחברה, כעם וכאומה, פיעמו בכל אחת ממילותיו".
"החיבור העמוק שלו למורשת ישראל מזה, ולנימיהן הרגישים ביותר של הציונות והישראליות המתחדשת מזה, היו תשתית מפוארת לשורה של נכסי צאן ברזל שיוותרו בידינו לעד, כמצבת נצח לפועלו".
"הוא גרם לכולנו לאהוב את נופי ילדותו האנושיים והפיזיים, עליהם כתב בכישרון כה רב. לאהוב את השפה העברית, את התנ"ך, וכמובן – אותנו, את העם בישראל. יהי זכרו ברוך".
שלו הניח אחריו שני ילדים.
