שנה חלפה מאז שהמתווה לקיצור תורנויות הרופאים המתמחים מ-26 ל-18 שעות היה אמור להיכנס לתוקף. אחרי ששרי האוצר, הבריאות והכלכלה בממשלה הקודמת הכריזו בחגיגיות על מתווה מדורג שיחל באפריל 2022, בפועל אף משמרת של רופא מתמחה לא קוצרה, והמתווה נקבר עקב מחלוקת בין משרדי הבריאות לאוצר והתנגדות ההסתדרות הרפואית ליישומו.

כרגע, יש 'על הנייר' תאריך חדש ליישום – ספטמבר 2023, וגם מתווה מעודכן שהציגה הממשלה החדשה – קיצור המשמרות ל-21 שעות במקום 18 שעות. אבל סימני השאלה עדיין רבים: מה יהיה שכר המתמחים; והאם התקציבים והתקנים יועברו בזמן, כך שבתי החולים יוכלו להיערך ליישום.

אך מעבר להכול, כרגע חסר התנאי ההכרחי ליישום המתווה: שר בריאות קבוע בממשלת ישראל. לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו פיטר את יו"ר ש"ס אריה דרעי מתפקידו כשר הבריאות בהוראת בג"ץ, ממלא את מקומו של העבודה יואב בן צור מש"ס. המינוי הזמני הזה צפוי לפקוע בסוף אפריל, ובשבוע הקרוב יאושר מינוי של שר קבוע. רק אז יהיה מי שיוכל לקבל החלטות ולהפעיל את כוחו הפוליטי ליישומן.

המתווה המקורי לקיצור התורנויות שיזמו השרים דאז ניצן הורוביץ, אביגדור ליברמן ואורנה ברביבאי, שכאמור לא יושם, כלל קיצור מדורג של התורנויות ברוב מקצועות הרפואה בעשרה בתי חולים בפריפריה לאורך חמש שנים, מ-26 שעות ל-18 שעות, צמצום מספר התורנויות שמבצע רופא מתמחה מ-8 ל-4 בחודש, והיערכות לקיצור תורנויות בכלל בתי החולים בארץ בהמשך.

אך כשמשרד הבריאות כינס צוות יישום למתווה, בראשות המשנה למנכ"ל המשרד ד"ר ספי מנדלוביץ', הבעיות החלו לצוף. בראשן חשש כבד ממחסור ברופאים בחלק מהמקצועות, בבתי החולים בהם הוא יופעל, ומציפייה לקיצור תורנויות בכלל הארץ שתוביל למחסור חמור ברופאים; חשש ששכר הרופאים ייפגע בעקבות יישומו; טענת האוצר לעלויות גבוהות של יישומו מעבר לסיכומים הראשוניים; והבנה שיישומו בסופי השבוע יפגע ברופאים המתמחים, שייאלצו להגיע לבית החולים כמעט בכל סוף שבוע. גם בדו"ח צוות היישום נכתב בפירוש שאם לא יינקטו פעולות דרמטיות להעלאת מספר הרופאים החדשים בישראל, יישום המתווה עלול להוביל למשבר כוח אדם חמור בתחום הרפואה.

באוגוסט האחרון פרסמה שרת הכלכלה בממשלה הקודמת, אורנה ברביבאי, עדכון למתווה לפיו הוא יחל בספטמבר 2023, עם שורת התאמות עליהן המליץ צוות היישום, בהן דחיית הקיצור בחלק מהמקצועות הרפואיים ואפשרות לתורנויות ארוכות בסופי השבוע למתמחים שיבחרו בכך, כדי למנוע עבודה בבית החולים בכל סוף שבוע. הסיבה לדחייה לספטמבר היתה שישראל נכנסה לתקופת בחירות, והוראת היועצת המשפטית לממשלה לאפשר לממשלה שתוקם לאחר הבחירות זמן להיערך ליישום.

מתווה חדש: קיצור ל-21 דעות תורנות במקום 18

בחודש האחרון, תחת כהונתו הזמנית של השר בן צור, משרד הבריאות הציג מתווה חדש לתורנויות, לפיו המשמרות יתקצרו בפחות שעות: כלומר, קיצור מ-26 שעות כיום ל-21 שעות, במקום 18. המשמעות היא שיום העבודה של רופא מתמחה בתורנות יחל ב-13:00 בצהריים ויסתיים בין השעות 8:00 ל-10:00 למחרת. המתווה הזה הוצע בדיונים לפני שנה כפשרה על ידי ההסתדרות הרפואית והאוצר, שהתנגדו לקיצור המשמרות ל-16 שעות בטענה שהיישום יפגע במספר הרופאים בישראל, ועקב פגיעה צפויה בשכר הרופאים המתמחים.

משרד האוצר תומך במתווה החדש. זו סוגיה מכריעה, מכיוון שהאוצר הוא שהתנגד למתווה הקודם ובלם את יישומו. בזמנו משרד הבריאות התנגד למתווה ה-21 שעות, אך המשנה למנכ"ל המשרד, ד"ר ספי מנדלוביץ', שהוביל את צוות היישום למתווה, שינה את עמדתו והודיע שהוא תומך בו, ככל הנראה מתוך הבנה שזהו המתווה היחיד שריאלי ליישום.

מי שהודיעו על התנגדות חריפה למתווה החדש הוא ארגון מרשם, בין מובילי המאבק לקיצור תורנויות המתמחים, שכינה אותו 'מתווה הבושה'. בשלוש השנים האחרונות, בהן הארגון מוביל את המאבק, התאפיינה פעילותו בקו תקיף ובהתנגדות לפשרות.

יו"ר ארגון מרשם, ריי ביטון, בהפגנת רופאים מתמחים בתל אביב נגד דחיית קיצור התורנויות (צילום ארכיון: אלעד גוטמן)

כדי לשנות את המתווה, שר העבודה יואב בן צור יצטרך לפרסם שינוי להיתר ההעסקה בשעות חריגות של הרופאים, שכרגע מותאם למתווה הקודם. שינוי ההיתר הוא הליך פורמלי, שדורש פרסום טיוטה, קבלת הערות מהציבור ומגורמי הממשלה השונים ואישור סופי על ידי השר בלבד, כלומר, לא נדרשת חקיקה או אישור של הכנסת.

מימון המתווה: רק בתקציב 2023

סוגיה נוספת שעומדת על הפרק היא סוגיית המימון למתווה. בתקציב 2021-2022 הוקצו לקיצור התורנויות 33 מיליון שקלים בתקציב משרד הבריאות, ועוד 33 מיליון שקלים בהעברה ייעודית ממשרד האוצר. אך האוצר סירב להקצות את חלקו, ובכך למעשה בלם את יישום המתווה. גם לאחר דחיית המתווה לספטמבר 2023, במשרד הבריאות דרשו שהכסף יועבר כדי לאפשר לבתי החולים להתחיל להעסיק כבר כעת רופאים נוספים (שיידרשו כדי ליישם מודל בו המשמרות מתקצרות). משרד האוצר סירב לכך, ומאות מתמחים, בהובלת ארגון מרשם, איימו בהתפטרות המונית. ראש הממשלה יאיר לפיד התערב, והודיע שהתקציב יועבר ושגם בתי החולים במרכז הארץ רשאים כבר עתה לקצר תורנויות, על אף שלא הוקצה להם תקציב לכך.

בפועל, למרות ההבטחות של לפיד, באוצר המשיכו לסרב להעביר את 33 מיליון השקלים. שנת 2022 הסתיימה, והם נבלעו בקופת המדינה.

מדיון בבג"ץ שהתקיים לפני כשבועיים בעתירה שהגיש ארגון מרשם באוקטובר בדרישה להעברת התקציב, עולה ש'טכנית' הכסף קיים בתקציב המדינה גם כיום, מכיוון ששנת 2023 החלה ללא תקציב מדינה מאושר, והממשלה מתנהלת תחת תקציב המשכי שמבוסס על התקציב של השנה הקודמת. אך בממשלה מעדיפים להמתין לאישור תקציב המדינה.

נציגי המדינה בדיון, עו"ד ליטל סדובסקי ועו"ד יעל ינאי-הלפרין, אמרו שתקציב 2023-2024 יכלול תקציב ייעודי לקיצור התורנויות. "מטרתנו כרגע להוציא מהלך עם הסכמה רחבה", אמרה עו"ד סדובסקי, "כאן יש הסכמת משרד הבריאות והאוצר, ואנחנו עובדים על תיקון ההיתר".

סוגיית שימור השכר: המשא ומתן עוד לא החל

אתגר נוסף הוא סוגיית השכר. המשמעות של קיצור שעות התורנות היא פחות שעות עבודה בשעות נוספות עבור הרופאים המתמחים, ולפיכך שכרם צפוי להצטמצם. כדי ששכרם לא ייפגע, נדרש עדכון של הסכם השכר של כלל הרופאים בו שכרם של המתמחים יישמר, ולכן בהתאמה, גם שכרם של הרופאים המומחים צפוי לעלות. כאמור, זו היתה אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות של ההסתדרות הרפואית ליישום המתווה הקודם מבלי שהוסדרה סוגיית השכר.

לכאורה, הממשלה יכולה גם להחיל את המתווה ללא הסכם, ובכך לפגוע בשכר המתמחים, אך התגובה לכך צפויה להיות מאבק קשה של ההסתדרות הרפואית.

בהסתדרות הרפואית צפויים בכל מקרה להתחיל במשא ומתן על חידוש הסכם השכר של הרופאים, לאחר שההסכם האחרון הסתיים ב-2021. יו"ר הארגון, פרופ' ציון חגי, נבחר לאחרונה מחדש לתפקיד ויוביל את המשא ומתן לקראת הסכם השכר הזה, אחרי שני הסכמים גדולים שהממשלה כבר חתמה עם ההסתדרות הכללית ועם הסתדרות המורים.

אך המשא ומתן עוד לא החל. כשזה יקרה, ההסתדרות הרפואית צפויה להיאבק על כך שסוגיית שכר הרופאים המתמחים וקיצור התורנויות לא תבוא על חשבון אינטרסים אחרים שלה בתחום השכר ותנאי העבודה של הרופאים.

בלי הסכמה ופשרות, שום דבר לא יקרה

אתגר קיצור התורנויות הוא מורכב, והממשלה הקודמת נכשלה ביישומו. הלקח ברור: אי אפשר להוביל מהלך דרמטי וחשוב כל כך ללא הבנת המצב בשטח, והסכמה עם כלל הגורמים בשדה, שכוללת גם צורך בפשרות. מוקדם לקבוע אם הפעם זה יהיה אחרת, והסוגיה מונחת לפתחו על שר הבריאות הבא.