עשרות מכוניות נסעו במקטע של כביש 40 שעובר בלב נחל ציחור בנגב, בצהריים המאוחרים של יום שני האחרון. מבול כבד שפקד את האזור באופן חריג, מילא את הנחל בנחשול מים עוצמתי תוך דקות ספורות בלבד. קצב זרימת המים נמדד ב-500 קוב בשנייה (הגדול ביותר שנמדד באזור) והביא למותם של האחים מעיין וסהר עשור מטבריה, ול-60 לכודים. האנשים שבמכניות נאלצו לחכות לחילוץ במשך 16 שעות אחרי שהמקטע שבו עברו לא נסגר בזמן, למרות תקדימים של מספר שיטפונות גדולים בישראל בשנים האחרונות, שהובילו למותם של עשרות ישראלים.

דובי רול, מתנדב יחידת החילוץ של הר הנגב שהיה שם בשבוע האחרון, מספר שהמכוניות הפרטיות המשיכו לנסוע כל כביש 40 בתוך הנחל כבר כשהחלה זרימה משמעותית. לפי העדויות, הזרימה בנחל שכיסתה את הכביש הייתה מתונה יחסית, ורוב המכוניות יכלו להמשיך לנסוע בה. "כנראה שנקודת ההנחה של הנהגים הייתה שהם יצליחו לחצות המים שזורמים על הכביש", אומר רול. "אבל בשלב מסוים, מאוד מהיר, אי אפשר היה להתקדם יותר כי המים היו בכל מקום".

"אי אפשר היה לדעת שזה יהיה גודל האירוע בזמן אמת"

רול היה מהראשונים בצוותי החילוץ שהגיעו לאזור לאחר שהתקבלה הודעה על לכודים. המכוניות שנתקעו בשיטפון אותן ראה לא נכנסו לפארקים, לדרכים צדדיות או לאזורים שלגביהם הייתה הנחיה ברורה לא להיכנס (למשל נחל צפית), וכל המכוניות שנתקעו נעו צפונה או דרומה על הכביש הראשי בין אילת למצפה רמון. "בשלב מסוים התחילו להיווצר שקעים בכביש וחלק מהמכוניות נתקעו", מסביר רול. "מים נכנסו לתוך המכוניות וכיבו את המערכת החשמלית. לא היו הרבה ברירות: או להישאר במכוניות ולטבוע, או לנסות לצאת ולקוות שתצליח להיאחז במשהו. האוטו של מעיין וסהר נמצא במצב הרוס לחלוטין. שי, הבחורה שניצלה, הצליחה להגיע עד לדופן של הנחל ולהיתפס במשהו, וכך שרדה".

הרכב של האחים עשור שנהרגו לא היה יחיד, אלא חלק משיירה של עשרות רכבים שנכנסו למקטע בזמן שהחלה הסופה שהציפה אותו במהירות. מקטע נחל ציחור שעל כביש 40 עובר בתוך אפיק הנחל ללא גשרים, תעלות או חומות המפרידים אותו מהנחל עצמו. למרות שמשטרת ישראל וכוחות ההצלה קיבלו מספר התרעות על כך שקיים חשש כבד לשיטפונות ומזג אוויר קיצוני, הכביש לא נחסם מבעוד מועד. "אי אפשר היה לדעת שזה יהיה גודל האירוע בזמן אמת", אומר רול, ומספר שההערכות לסופה חריגה הגיעו גם ליחידת החילוץ שלו.

על פי נתוני השירותים המטאורולוגיים, הנחל נחשב בעל סיכויים נמוכים מאוד לשיטפון, שקורה בו לא יותר מפעם-פעמיים בשנה, ובעוצמות נמוכות משמעותית מזו שהייתה השבוע. "זה היה אירוע מטאורולוגי קיצוני, מדובר בספיגה הכי קיצונית באזור מזה 30 שנה", אומר רול. "ב-1993 נמדדה פה ספיגת מים של 250 קוב בשנייה, שלשום נמדדו כמעט 500 קוב לשנייה. אנחנו מדברים על 500 טון מים שדוחפים אותך – אין שום דרך להתמודד עם זה".

השיטפונות ידועים מראש, אך אין תכלול שימנע אסון

"המלצה שלנו כיחידת חילוץ היא כשמתחיל אירוע שיש חשש שיגיע לקיצון, אז לא להיות נחמדים – פשוט לסגור את הכבישים ולא לתת לאף אחד לזוז" אומר רול. הוא מדגיש שהיחידה, שפועלת בהתנדבות תחת הוראות המשטרה, לא מבקרת את התנהלות המשטרה או טוענת שהייתה צריכה לפעול אחרת. ההחלטה והסמכות בסופו של דבר נמצאים אצל המשטרה שקיבלה החלטה לסגור את הכבישים סביב השעה 18:00, כחצי שעה לאחר שהתקבלו אצלה הודעות המצוקה הראשונות על לכודים באזור. "איפה שאין גשרים או מקטעים עוקפים לא יכולה להיות דמוקרטיה, עוצרים הכל. אי אפשר היה לדעת שזה יהיה גודל האירוע בזמן האמת, אבל היו הרבה הערכות שתהיה סופה קשה. בגלל חוסר המודעות של האנשים שנוסעים במקומות האלו, עדיף לא לקחת סיכון בכלל".

היערכות של יחידת החילוץ הר הנגב, דובי רול יושב מימין (צילום: באדיבות יחידת החילוץ הר הנגב)

אירועי הגשם הכבדים בחורף 2019-2020, שהביאו למותם של שבעה ישראלים הובילו את מבקר את המדינה לטעון, בדוח מיוחד שפורסם לפני שנה, שכלל הרשויות בישראל לא עובדות מול תכנית מסודרת אחת שתדע להתריע ולייצר מדיניות ברורה כיצד פועלים נוכח התרעות על שיטפונות. המרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות, שהוקם לאחר אסון מכינת בני ציון בנחל צפית, אמור לאפשר חיזוי מדויק בזמן אמת לרשויות, וכך אכן הוא עשה גם הפעם, אך בהיעדר מדיניות ברורה ורתימת כלל הכוחות לעניין, החיזוי לבדו, ללא פרשנות והצמדה להוראות לא יכול לסייע לכלל הנפגעים הפוטנציאליים להימנע מפגיעה.

"אני מופתע לשמוע שאנשים עדיין מופתעים, מדובר באירוע שחוזר כמעט כל חורף", אומר ל'דבר' זאב צוק-רם, ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל) לשעבר. "כשמתחיל לרדת שם גשם בכאלו סדרי גודל, זה צריך להדליק לשלטונות והמערכות אור אדום". הביקורת של צוק-רם מצטרפת לביקורות מקצועיות שנשמעו מפי מומחים, על כך שהבעיה אינה נמצאת בחיזוי, אלא בפרשנות לחיזוי שתוביל לתגובה הרצויה. כיום המשטרה וכוחות החילוץ והביטחון פועלים בהתאם להנחיות מזג אוויר כלליות, שנפרשות על פני שטח גדול ולא תמיד ברמת דיוק ברורה, כך שהרבה מההחלטות מתקבלות תוך כדי ההתרחשויות – כפי שקרה בנחל ציחור.

"הגיבו בדיעבד כשהכביש היה שטוף חצי שעה, אבל מספר ימים לפני האירועים מספר גופים מוסמכים כתבו שיש סכנה לשיטפונות בנחלי הדרום", אומר צוק-רם. לדבריו קיים מרווח זמן מסוים בו מי הגשמים נאגרים לפני שהם יורדים לנחל ומעקב צמוד על האזורים האלו יכול לאפשר הכנה טובה יותר, אחת הסיבות שהשיטפון פגע בעוצמה בנקודה על כביש 40, ולא בהמשך הנחל על כביש 90, כמה עשרות קילומטרים משם, היא בגלל השיפוע של הקרקע באזור, שהופכת אותו למסוכן במיוחד בעת שיטפון – דבר שהיה ידוע לכל המומחים באזור. "אם לא יכולים לסגור כביש שישאיר את אילת נצורה, (צריך) לפחות להעלות תצפית לאוויר! לשלוח אנשים לשטח! צריך שיהיה איזה סט של כלים שיודעים מראש לסגור ולהתכונן כשיודעים שיש חשש לתחזית קיצונית".

"מי שאחראי על כל זה היא משטרת ישראל, יחידות החילוץ הן התנדבותיות אבל קשורות למשטרת ישראל בטבור", אומר צוק-רם, "בסביבה של האסון יש בסיסים צבאיים עם מערך מטאורולוגי שיודע להגיד מה קורה בכל דקה, יחידות המשטרה והחילוץ באזור לא חסרות בתרגול. הבעיה שאין מערך שלם שידע לצפות ולתכלל הכנה טובה לאירוע כזה ואין פקודה מבצעית שתדע להוציא אותו לפועל"

ממשטרת ישראל נמסר: בימים האחרונים וכן באירוע המדובר, משטרת ישראל ויחידות החילוץ פעלו בכוחות מתוגברים יחד עם גופי ההצלה והחירום מסביב לשעון, במטרה להציל חיים ולתת מענה לאזרחים במצוקה. במסגרת האירועים, תוך מספר שעות חולצו מהסחף למעלה מ-60 אזרחים שהיו במצוקה כאשר נשקפה סכנה ממשית לחייהם, וטופלו כ-100 אירועים שנפתחו במרכז השליטה בעקבות השיטפונות.

בהמשך לישיבת הערכת מצב שהתקיימה הבוקר (חמישי) בנושא הפעולות לחילוץ הנהגים והמטיילים בסוף השבוע בדרום הארץ, הורה המפכ״ל רב ניצב יעקב שבתאי לקיים תחקיר שבו ייטלו חלק המחוז הדרומי, את״ן, נציגי אג״מ והיחידה האווירית של משטרת ישראל.