שורשי ילדותה של אתי עמית נטועים בירושלים של שנות השישים. הייתה זו תקופה של פשטות ושל הסתפקות

במועט בימים שלפני מלחמת ששת הימים בשכונת ממילא. ירושלים, העיר בה נולדה עמית מהלכת עליה קסם והיא מתגוררת בה עד היום עם בעלה שלום. במרוצת השנים נולדו להם שלושה ילדים שבתורם הפכו אותם לסבתא וסבא גאים ל -13 נכדות ונכדים. הילדה הקטנה שהתחנכה בבית ספר יסודי ותיכון בית יעקב בשכונת מוסררא, גדלה והפכה לאחת הנשים המשפיעות בבנק הדואר, אבל אל לנו להקדים את המאוחר.

על השירות הצבאי היא נאלצה לוותר בלחץ ההורים שגידלו אותה על ערכי הדת אולם כך או אחרת, היא נישאה בגיל 18 והחלה את חייה הבוגרים בגיל צעיר יחסית. אתי החלה את הפרק התעסוקתי בחייה בבנק הדואר וגם סיימה אותו שם לאחר 45 שנות עבודה מספקות: "בתפקיד הראשון הייתי בדרגה הכי זוטרה ועם הזמן התקדמתי, יצאתי ללימודים, לקורסים שונים בדואר ועל כך אני חייבת תודה להנהלה".

איך למעשה הגעת לועדהעובדים? "כשהעובדים וההנהלה ראו שאני בולטת

הציעו לי להגיש מועמדות לועד עובדים וכבר בפעם הראשונה בה התמודדתי זכיתי במירב הקולות. אפשר לומר שהפתעתי את עצמי, לא ידעתי מה אני מסוגלת לעשות ומה היכולות שלי". עמית שימשה כחברת ועד עובדים במשך 30 שנה כאשר ב -15 מתוכן היא מכהנת כיו"ר ועד העובדים בירושלים. היא שימשה גם כחברה במועצת העובדים הארצית ונטלה חלק פעיל כמעט בכל הועדות החשובות כגון: ועדות חריגים, שיכון ודיור, הלוואות, פעילויות יום האשה ועוד.

היא נזכרת בערגה באותם ימים: "עשיתי חיל, דאגתי לעובדות ולעובדים, נאבקתי למענם והכרת התודה שלהם באה לידי ביטוי בכך שנבחרתי מחדש פעם אחר פעם וזה אומר הכל – כמה היו מרוצים ממני וכמה טוב עשיתי לעובדים. היינו ועד מאוד חזק שנלחם ללא פשרות עבור הזכויות של העובדים, בשנת 2013 יצאתי לפרישה וכשעזבתי היו בכיות, ממש ככה. עד היום מזכירים לי את זה. אבל אין לך מושג כמה אני שמחה שיצאתי לפרישה, עבדתי מאוד קשה אבל היום אני פורחת".

"בפעם הראשונה בה התמודדתי לועד זכיתי במירב הקולות. אפשר לומר שהפתעתי את עצמי, לא ידעתי מה אני מסוגלת לעשות ומה היכולות שלי"

מה את יכולה לספר על החיים שאחרי הפרישה?

"כשפרשתי חיפשתי את עצמי ומיד מצאתי. התחלתי לקיים פעילויות חברתיות, גיבשתי כמה חברות והיינו עושות מפגשים בבתי קפה ולאט לאט הצטרפו אליהם עוד גמלאיות וגמלאים. לשמחתי המפגשים האלו קרמו עור וגידים והפכו לאירועים מוצלחים. במקביל הפכתי ליו"ר ועד גמלאי הדואר בירושלים". עם הקמתה של העמותה לגמלאי המדינה בפנסיה תקציבית החלה אתי להתנדב גם בה ועשתה חיל: "אני וחנה דאו יו"ר גמלאי מס הכנסה התחלנו יחד בפעילות במסגרת העמותה. בטיול הראשון אני הבאתי 30 גמלאים וחנה הביאה 30 גמלאים וזו הייתה ממש הצלחה".

הקשר של אתי עם העמותה הלך והתהדק עם כניסתו של עו"ד אהוד סרפיאן לתפקיד מנכ"ל העמותה. כיום עמית מגדירה את עצמה בגאווה כלא פחות ממעריצה שלו ופועלת במלוא המרץ על מנת לרתום יותר ויותר גמלאיות וגמלאים לפעילויות המגוונות.

ספרי על הפעילות ההתנדבותית שלך במסגרת העמותה

"אני למעשה שלוחה של העמותה בירושלים, אני מקשרת בין גמלאי האזור לבין העמותה ועומדת לרשות הגמלאים מסביב לשעון. יחד עם חברותי לועד מזל אוחיון וזהבה לאלום צירפתי הרבה גמלאיות וגמלאים לעמותה. אני גם מעודדת להצטרף למועדון 'ביחד בשבילך' שמקנה עוד הטבות. הקמתי כבר מספר קבוצות וואטס אפ עם מאות גמלאים. מדי שבוע אני שולחת לכל הקבוצות שלי עדכונים על טיולים ופעילויות העמותה. אני תמיד כותבת להם 'צאו ותיהנו – יום שעובר אינו חוזר' זה כבר הפך למעין מוטו שלנו ובכל טיול לפני היציאה אני אומרת לכולם 'צאו ותיהנו' והם משלימים אותי. התודה שאני מקבלת מהם והחיוך שאני מקבלת זו ההנאה שלי. זה עושה לי טוב. אני כל כולי למען הגמלאים".

עם כל העשייה ההתנדבותית את מוצאת זמן למשפחה?

"בוודאי. למרות עיסוקיי הרבים, אני מקדישה זמן למשפחה, לילדים ולנכדים, מארחת בימי שישי בערב ובחגים באופן קבוע ומכינה להם את המטעמים שהם אוהבים. הדבר החשוב לי ביותר הוא שהם יגדלו ויזכרו את המסורת והחגים של סבתא וסבא לשנים רבות ויעבירו אותה מדור לדור".

פעילותה של עמית זכתה להערכה לאחרונה כאשר זכתה לקבל שתי תעודות הוקרה מכובדות במיוחד – האחת מההסתדרות והשנייה מעמותת גמלאי המדינה: "אחרי כל השנים שאני מתנדבת הייתה לי השנה שנה ברוכה יש מי שמוקיר את העשייה שלי. זו תחושה כל כך טובה שיש הערכה והוקרה על כל הפעילות שלנו". בימים אלו עמית וחבריה לועד מכל המרחבים והעומד בראשם אמנון הלוי, מביטים בחשש לעבר תהליך ההפרטה של חברת דואר ישראל: "אנחנו מאוד חרדים לגורל גמלאי הדואר. מי שעוזר לנו בנושא זה עו"ד אהוד סרפיאן שלמעשה לולא התמיכה שלו לא היינו זוכים להימנות כחברים בעמותת גמלאי המדינה. אנחנו מאוד מקווים שזכויות העובדים והגמלאים לא ייפגעו. "אנחנו מצפים לצירוף האחים והאחיות שלנו בפנסיה הצוברת לעמותה ונעשה כל שביכולתנו על מנת לצרף אותם".

"למרות עיסוקיי הרבים אני מקדישה זמן למשפחה, לילדים ולנכדים. הדבר החשוב לי ביותר הוא שהם יגדלו ויזכרו את המסורת והחגים של סבתא וסבא ויעבירו אותה מדור לדור".

לסיום, איזה מסר היית רוצה להעביר לגמלאית שמתלבטת אם להיכנס לעשייה התנדבותית?

"השנה העמותה שמה דגש על פעילות למען הקהילה, כשהתבקשנו לאתר גמלאיות וגמלאים שמתנדבים במסגרות שונות בקהילה ולרתום אותם לטובת העמותה. בהזדמנות הזו אני קוראת לכולם להשתתף בעשייה ההתנדבותית. אני ממליצה לכל מי שיכולה ויכול להיכנס למעגל העשייה ההתנדבותית לתרום ולהיתרם". עוד אומרת עמית: "אני רוצה לנצל במה זו ולאחל לעו"ד אופיר אלקלעי בהצלחה בתפקיד יו"ר הסתדרות עובדי המדינה ויו"ר העמותה, הצלחתו היא הצלחתנו ואנו עומדים חזית אחת למול כל צרה שלא תבוא "כוחנו באחדותנו" זו לא סתם אמרה אנו דוגלים בזה.

ולסיום, תודה לעובדי העמותה על ההקרבה למען גמלאי המדינה ולצוות המתנדבים מכל הארץ. אנחנו מרגישים גאווה בשייכות לעמותה ולערך ההתנדבות, תודה לכל הגמלאים שבמשך עשרות שנים עשו למען המדינה, לעו"ד אהוד סרפיאן מנכ"ל העמותה – מי ייתן שתמשיך להיות בצד העושה והנותן למען ציבור הגמלאים.

אנחנו המתנדבים והגמלאים עומדים בחזית אחת ביחד אתך על מנת להוביל את ציבור הגמלאים לאיכות חיים טובה יותר ושמירה על זכויותינו".