רפי רותם, קצין חקירות ומודיעין לשעבר ברשות המסים שחשף, לדבריו, פרשת שחיתות חמורה ברשות, נדון היום (שני), בבית משפט השלום תל אביב, לחמישה חודשי מאסר על תנאי בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק והעלבת עובד ציבור, וארבעה חודשים נוספים על תנאי בגין הפרת הוראה חוקית, כולם למשך שלוש שנים.

את כתב האישום כנגד רותם הגישה התביעה המשטרתית והוא כלל 23 סעיפי אישום – רובם בגין "העלבת עובד ציבור" תוך שימוש בביטוייםכגון "מושחת", "פושע" ו"מטייח תיקים", אותם שלח רותם במיסרונים ובפקסים לשוטרים, פרקליטים ולבכירים ברשות המסים ובנציבות שירות המדינה, בהם טען לטיוח פרשית השחיתות אותה ביקש לחשוף. רותם  הורשע במספר סעיפי העלבת עובד ציבור אך זוכה מההאשמות בדבר איומים ובדבר הטרדת עד.

בין מקבלי ההודעות מרותם היו השופט שלום מזרחי שהיה סגן פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר' עו"ד רות דוד. יחד סגרו את תיק החקירה לגבי תלונתם של רותם וחבריו בנוגע לשחיתות ברשות המיסים. מלבדו גם מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר ד"ר גיא רוטקופף ועו"ד נחמה זוסמן מפרקליטות המדינה.

"אין ספק כי יש לעודד חושפי שחיתויות ולהעניק להם הגנה" כתב השופט בארי בפסק הדין שניתן באוקטובר. "חופש הדיבור הוא חשוב ביותר במשטר דמוקרטי, אולם ככל זכות, ככל חופש, גם חופש זה אינו בלתי מוגבל. הוא עשוי להתנגש בזכויות יסוד אחרות, כגון פרטיות וכבוד האדם. רותם, בתיק, זה הפר את האיזון".

השופט דניאל בארי, שדחה את בקשתו של רותם לומר כמה מילים בתחילת הדיון, הקריא מונוטונית את פסק הדין וביקש בסופו לסגור את הדיון. אך רותם לא ויתר. "אני רוצה להבין מה אני אמור לעשות עם הודעות הטקסט והתכתובות שהפושעים הללו שולחים אלי?" אמר,"כי אני פניתי למשטרה ולא עושים כלום. אני מבקש שתכתוב בהחלטה שיחקרו".  לכך השיב השופט כי "הדיון הסתיים. תפנה ל-433".  "פניתי אליהם, זעק רותם, "הם לא רוצים לעשות כלום. הם לא רוצים לחקור. מה אני יכול לעשות נגד זה?". השופט השיב לקונית – "אני לא יועץ. יום טוב", והלך.

השופט בארי ציין כי שיקוליו בקביעת גזר הדין התחשבו גם בסבל אותו חווה רותם במהלך מאבקו, ובהשפעה האפשרית של ענישה מחמירה על חושפי שחיתויות בעתיד. "כמו כן התחשבתי בשירותו החיובי ושיתוף הפעולה עם משטרת ישראל בעת שירותו ברשות המסים. מעשיו של הנאשם כולם נבעו מאותה אמונה של סגירה לא מוצדקת של תיק החקירה ברשות המסים , על כן יש לגזור עליו עונש אחד" אמר.

בסוף דבריו, פנה בארי למח"ש, למשטרת ישראל ומבקר המדינה ואמר "נמסר לי כי מונה קצין מיחידת 443 לבדוק את הדברים. ראוי שתינתן לנאשם תשובה כוללת בהקדם. נוכח דבריו של הנאשם לעניין סגירת תיק החקירה, אני ממליץ בפני מבקר המדינה לשקול לקבל מהנאשם פניה מסודרת על מנת לבחון האם יש מקום לבדוק את הדברים". פסק הדין, הוסיף, יישלח גם לגורמים אלו.

כמו בדיונים הקודמים בתיק, ייצג רותם את עצמו. השופט התייחס לטענותיו של רותם כי לא זכה לייצוג משפטי ומנה ארבעה עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית שהתחלפו במהלך ייצוגו לאורך השנים. "הנאשם לא הסכים לקווי ההגנה שהוצאו לו על ידי עורכי הדין שמונו על ידי הסנגוריה הציבורית" קבע השופט, למעט ייצוגו של עו"ד יוסי סקה שהתפטר מהייצוג בשל ניגוד עניינים על רקע חברותו עם אחד מעדי התביעה. "סמוך להעברת התיק לטיפולי הודיעה עו"ד תירצה קיש מהסנגוריה הציבורית כי הסנגוריה לא מסוגלת לנהל את הגנתו של הנאשם".

לכך הגיב רותם בצאתו מהאולם: "הסנגוריה הציבורית משקרת לכל אורך הדרך, כיוון שמחבל במדינת ישראל מקבל סנגור ציבורי, ואני לא קיבלתי, למרות שביקשתי ארבע וחצי שנים. ברגע שהם שמעו שהשופט מנחם מזרחי ומנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקוף הם בין עדי התביעה נגדי – הם ברחו מהתיק הזה. כל האמירה שלא הסכמתי לסנגוריה ציבורית זה שקר וכזב".

לדיון הגיעו כמה עשרות פעילים חברתיים שמלווים את רותם במהלך שנות מאבקו. חלקם צעקו טרם תחילת הדיון בגנות בית המשפט, השופט והפרקליטות, ומשמר בתי המשפט ביקש להרגיעם. באופן חריג, ביקשו במשמר בתי המשפט גם לא לצלם באולם, אך לאחר מכן הבהירו כי הכוונה לאיסור לשדר מאולם הדיונים באופן ישיר.

לטענתו, פרשת השחיתות החמורה מגיעה לשיעור של כ-50 מיליארד ש"ח בשנה. רותם ניהל מאבק חריף לקבלת מעמד של חושף שחיתויות בבתי הדין לעבודה שדחו אותו, אולם בשנת 2014 קיבל מעמד של חושף שחיתויות מטעם מבקר המדינה. באותה שנה זכה גם בפרס אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון עם זאת תיק החקירה בעניין הפרשה שביקש לחשוף נסגר מחוסר ראיות. רותם טוען כי סגירת התיק עצמה הייתה נגועה בשחיתות, וכי מאז התפוצצות הפרשה הוא סובל מהתנכלות הרשויות.

"אמשיך להילחם עבור הציבור, גם 25 שעות ביממה – שזה אומר שאקום שעה יותר מוקדם" אמר רותם בתום הקראת גזר הדין, "הממסד רקוב מהיסוד, שופטים, פרקליטים, שוטרים, רשות המסים ופרקליטות המדינה".