יהודים חרדים היו היעד העיקרי לתקיפות אנטישמיות במערב ב-2022, כך לפי הדו"ח השנתי של המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו של אוניברסיטת ת"א על מצב האנטישמיות בעולם. הדו"ח נכתב בשיתוף "הליגה נגד השמצה" ומתפרסם זו השנה ה-22 ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
על פי הדו"ח, התקיפות הפיסיות, דוגמת מכות, יריקות והשלכת חפצים, מתרחשות במספר מצומצם של שכונות, על פי רוב ברחוב או בתחבורה ציבורית ולא בסמוך לבתי כנסת, ורובן אינן פרי תכנון מוקדם ומדוקדק. חרדים הם הקורבנות העיקריים של אלימות מסוג זה לא רק משום שהם מזוהים בקלות כיהודים, אלא גם משום שהם נתפסים כחסרי הגנה.
"עולה מהמחקר שפעולות שיטור והסברה ממוקדות במספר מוגבל של מרחבים עירוניים במדינות שונות במערב עשויות להביא לירידה משמעותית במספר התקיפות האנטישמיות האלימות", אמר פרופ' אוריה שביט, ראש המרכז לחקר יהדות אירופה בימנו. "המאבק באנטישמיות חייב לכלול יותר יעדים ברורים, מעשיים, מדידים ושקופים, ופחות הצהרות וזעקות געוואלד".
עליה של 36% במקרי האנטישמיות בארה"ב מ-2021
הדו"ח השנתי מעלה שב-2022 נרשם גידול משמעותי במספר התקריות האנטישמיות בארה"ב ובמדינות נוספות, לצד ירידה במדינות אחרות. הליגה נגד השמצה תיעדה 3,697 תקריות אנטישמיות בארה"ב לעומת 2,717 ב-2021, שהייתה שנת שיא בפני עצמה. משטרת ניו-יורק רשמה ב-2022 261 פשעי שנאה נגד יהודים לעומת 214 ב-2021, משטרת לוס אנג'לס – 86 לעומת 79, ומשטרת שיקגו – 38 לעומת 8.
ד"ר קרל יונקר, חוקר בכיר במרכז, שניהל את המחקר על טיבן של התקיפות האנטישמיות, ציין: "היה מטריד מאוד לגלות בעבודת השדה בלונדון שיש חרדים שרואים באנטישמיות גזירת-גורל של יהודים בגולה, וחלקם אף מאשימים את בני הקהילה עצמם באחריות למצב".
עורכי הדו"ח ציינו כי גידול מסוים במספר התקריות האנטישמיות המתועדות ב-2022 לעומת 2021 נרשם בין השאר גם בבלגיה, בהונגריה, באיטליה ובאוסטרליה. בבלגיה תועדו 17 תקיפות על רקע אנטישמיות לעומת שלוש ב-2021. זהו המספר הגדול ביותר שתועד מאז 2016, אז אירעו במדינה שבע תקיפות.
בכמה מדינות נרשמה ירידה יחסית ל-2021 במספר התקריות, ובהן בולטות גרמניה, אוסטריה, צרפת, בריטניה, קנדה וארגנטינה. בגרמניה תועדו 2,649 "פשעים פוליטיים על רקע אנטישמי" לעומת 3,028 שתועדו ב-2021, מספר השיא המתועד. עם זאת, מספר התקריות בגרמניה ב-2022 נותר גבוה משמעותית ממספרן ב-2020 וב-2019. בצרפת תועדו 436 תקריות לעומת 589 ב-2021, 339 ב-2020 ו-687 ב-2019.
שעירים לעזאזל של המתיחות הפוליטית
פרופ' שביט וד"ר יונקר ציינו, כי נתוני השיא של 2021 יוחסו בעיקרם למתחים החברתיים שיצרה מגפת הקורונה ולתגובות למבצע "שומר החומות" בעזה, ומכאן שהנתונים לשנת 2022 מעידים ששורשיו של גל האנטישמיות הנוכחי עמוקים יותר, במיוחד בארה"ב. הם מצביעים על שלושה גורמים משתלבים: התגברות של מתחים חברתיים ותרבותיים; עליית הימין הרדיקלי והשמאל הרדיקלי על חשבון המרכז הפוליטי; והשגשוג של "תיבות תהודה" ברשתות החברתיות שבהן מופצות תיאוריות קונספירציה כאמת בלתי מעורערת. "המציאות שבה חברות גדולות עושות כסף גדול מהפצת שקרים גדולים דורשת תיקון", אמר פרופ' שביט.
בסקירה על רוסיה מציין הדו"ח כי בשנה האחרונה תועדו התבטאויות אנטישמיות מדאיגות של מקורבים לשלטונו של פוטין, לצד שימוש ציני מתמשך בזיכרון השואה מצדו של המשטר הרוסי. אלה מעלים את החשש כי יהודי רוסיה יהפכו לשעיר לעזאזל לכישלון הצבאי של המשטר. "פשיסטים לעולם אינם בעלי ברית מהימנים למיעוטים דתיים ולהגנה על זכויות אדם", ציין הדו"ח.
"גם בישראל נדרש חשבון נפש", ציין פרופ' שביט. "בחודשים האחרונים השמיעו חברי כנסת יהודים ביטויים גזעניים מצמררים, שהיו מביאים לסיום מיידי של הקריירה בכל דמוקרטיה מערבית אחרת. עם כל הצער שבדבר, ערב יום השואה הזה צריך להזכיר שגזענות יהודית אינה טובה מכל גזענות אחרת. יש לגנות אותה, להחרים אותה ולמגר אותה".
