"הייתי רוצה לראות את הגליל בועט, מים יש לנו, לא הרבה אבל יש. אוויר מצויין יש לנו, שדות ירוקים יש לנו, אני רוצה לראות חקלאים פורחים, רוצה לראות טרקטורים עובדים בצידי כביש 90, אני רוצה לראות את רמת הגולן פורחת. זה לא בשמיים." כך מתאר ראש מועצת מבואות חרמון בני בן-מובחר, את האופק אליו מכוונים בגליל ובגולן – על מרחביהם העצומים. ערים, עיירות פיתוח, קיבוצים, מושבים וכפרים ובכל ישוב שכזה חיים אלו אשר בחרו בצפון כמקום מושבם, והם מבקשים להחיות את הגליל והגולן אחרי ששנים שכחו מהם.

"אני נולדתי בגליל- בשדה אליעזר- ואני לא מצליח להשאיר את הילדים שלי בגליל. אם אנחנו נעזוב את הגליל אז מדינת ישראל תצטרך להשקיע, לא בתוכנית של 18 מליארד שקל אלא בתוכנית של 180 מליארד בשביל לשמור על הגליל ואנשים פשוט לא מבינים את זה."

הפגנת תושבי הצפון מחוץ לכנסת (צילום: יונתן זינדל פלאש 90).

תוכנית הצפון עליה שקדו בשנה וחצי האחרונות ראשי רשויות גליל מזרחי, גליל מערבי ובית הכרם, אנשי אקדמיה, המכללות בצפון, עמותת לב בגליל, ארגונים ואף חברי כנסת – מנסה להתמודד עם הנתון המפעים הבא: 77% מהסטודנטים במכללת תל חי היו רוצים להמשיך לחיות בגליל אליו הגיעו ללימודיהם, אבל כיצד יישארו ויקימו בית בצפון כאשר הצפון סובל ממצוקה של תעסוקה ופרנסה?

התוכנית: לממש את הפוטנציאל

לאחר מיפוי החוזקות של הגליל הוגדרה מטרת התוכנית: "יצירת אזור כלכלי מתפתח ודינאמי, המאופיין באיכות וברמת חיים גבוהה ובעל צמיחה כלכלית יציבה לאורך זמן", ונבחרו שני ערוצי פיתוח מרכזיים, האחד מזון מרפא והשני תיירות. התוכנית אינה מתעלמת משיפור התשתיות ברפואה, בתחבורה ציבורית, ברווחה, בחינוך ובתחומים נוספים, אבל על כך הם פועלים גם בערוצים נוספים מול משרדי הממשלה.

ראש מועצת מבואות החרמון – בני בן מובחר " אם אנחנו נעזוב את הגליל אז מדינת ישראל תצטרך להשקיע, לא בתוכנית של 18 מליארד שקל אלא בתוכנית של 180 מליארד" (צילום: דבר ראשון)

גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית גליל עליון מסביר כי "התוכנית נועדה לדייק את ההשקעות הנדרשות והחסמים שצריך להזיז, כדי לממש את הפוטנציאל הקיים באזור" ומוסיף כי "אם התהליך יעשה בצורה נכונה אז תוך ארבע, חמש, חמש-עשרה שנה הגליל יהיה במקום אחר לחלוטין". הוגי התוכנית לא מעוניינים בתמיכה מתמשכת שתותיר את הצפון תלוי בסעד המדינה, הם מעוניינים בהשקעה של המדינה במנועי צמיחה כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בו, יש להם חזון לצפון פורח ומצליח ואת הדרך להגשמתו הם מתווים בתוכנית.

"חקלאות, יש בדרום ויש בצפון. פותחים יבוא מכל העולם, אין מדינה שהחקלאות לא מסובסדת בה, אין מדינה כזו. מה קורה פה, אני חקלאי, אני, אין לי כלום באדמה, היא עומדת ריקה", אומר בכאב בן-מובחר. "באותה המידה גם מפעל של מדים, היה מפעל ענק בקריית שמונה, התחילו לייבא- גמרו אותו. מה עולה למדינה יותר? לסבסד את המפעלים האלו שעבדו מול הצבא או לשלם לאותם עובדים אבטלה? מישהו חושב על זה?"

הבטחות כמו חול

למרות שהתוכנית הוגשה לשרים ולמנכ"לים, למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ולאוצר, ומוכיחה היתכנות כלכלית ארוכת טווח שגובתה על ידי חברת ארנסט אנד יאנג, מהמובילות בעולם בליווי הפיננסי והעסקי. ועל אף שלאורך השנתיים האחרונות, מאז הוצגה התוכנית לראשונה בוועידת הגליל ה-8, הבטיחו פוליטיקאים רבים, בשלל התבטאויות פומביות כי יתמכו בתוכנית. אולם, נכון לכתיבת שורות אלה, תוכנית הצפון המדוברת נעלמה כלא היתה מתקציב המדינה לשנים 2017-18.

כשבוחנים את החלטת הממשלה שהתקבלה לפני שנה וחצי, מגלים החלטה כללית "גיבוש תכנית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לחיפה". אין תכנית אופרטיבית, אין הצעה מפורטת, ישנה הצהרה שקובעת שחשוב לפתח את הצפון וצריך לגבש תכנית פיתוח לצפון עד תום שנת 2016. תכנית זו נותרה כבסיס לנאומים ולהבטחות; ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בוועידת הגליל בחודש דצמבר האחרון כי "אנחנו רוצים להפוך את הגליל למרכז החדש של מדינת ישראל", ושר האוצר משה כחלון התבטא לפני מספר חודשים במכללת תל חי ואמר כי "ניתן דחיפה לצפון, ואני אומר את זה מפוזיציה של שר אוצר".

ראש מועצת הגליל העליון – גיורא זלץ (צילום: דוברות מועצה גליל עליון)

היום (שלישי) הם יגיעו לכנסת לציין את יום הגליל בו ועדות הכנסת ידונו בתוכנית ותקוותם שעד תחילת דצמבר התוכנית תכנס לתקציב כפי שמבטיחים באוצר.

אופיר שיק, מנכ"ל לב בגליל אמר לקראת היום הצפוי בכנסת: "היום קיים צורך ברור לפעול לצמצום הפערים בין הגליל לשאר חלקי המדינה. הנתונים בתחום התעסוקה, הבריאות, החינוך מצביעים על פערים שהולכים ומתרחבים מידי יום ועל כן אנו פועלים כדי לקדם באופן מעשי את התוכניות השונות ובמקביל לעלות את הנושא לסדר היום של כנסת ישראל ובכך להוביל לשינוי ולפעולות שיובילו את הגליל כמרחב יציב כלכלית ודמוגרפית".

הצפון הרחוק – והקרוב

מחוז צפון אליו מתייחסת החלטת הממשלה, הוא הגדרה אדמיניסטרטיבית של משרד הפנים, הוא אחד משבעה מחוזות להם מחולקת ישראל. במחוז הצפון חיים נכון לשנת 2015 כ-1,380,400 תושבים. המחוז משתרע על 4,473 קמ"ר וכולל את נפות הגולן, צפת, עכו, כנרת ויזרעאל. החלטת הממשלה אגב, כונסת לתוכה גם את מחוז חיפה בו נפת חיפה ונפת חדרה. כשמדובר באשכול רשויות מדובר על התאגדות וולונטרית של מספר רשויות מקומיות לצורך קידום שיתופי פעולה ביניהן. הצעת ראשי הרשויות נוגעת לפיתוח אזור הגליל והגולן, קרי, באזורם של שלושת האשכולות הנ"ל בדגש על אשכול הרשויות גליל מזרחי. השפעת יישומה של תכנית זו לצד השקעות באזורים שונים תמנף, כך מקווים וחוזים, את כלל מחוז הצפון.

מרמת המיקרו- למקרו

הנחת המוצא של התוכנית היא השקעה במיזמים קונקרטיים התומכים במהלך, "כל מיזם מהווה 'מעגל סגור' של השקעה, אך 'מעגל פתוח' של השפעה". משמע, כל השקעה במיזם ספציפי ברמת המיקרו תיצור מעגלי השפעה מתרחבים על כלל תחומי החיים של התושבים, שיתפשטו לאזורים סמוכים וכן הלאה – עד לרמת המאקרו של כלל מדינת ישראל. זלץ מסביר "אם נייצר כאן מרכז מחקר ופיתוח בתחום המזון, המשמעות היא הגדלה בפיתוח החקלאות דרך מכוני המחקר, פיתוח התעשייה והחברות שיעסקו בתחום; אם נייצר פה שדה תעופה בין לאומי, ותשתית רחבה הרבה יותר של תיירות, כל גוף או עסק בתחום ייצר סביבו מעגלים מתרחבים של פעילות נוספת. המשמעות של כל אלו, של מימוש התכנית, היא ייצור של עוד ועוד מקומות תעסוקה ופרנסה ומי שיגיע לכאן יוכל למצוא תעסוקה מאתגרת שמפרנסת אותו בכבוד".

"לא מפחדים מחיזבאללה – מפחדים מהממשלה" הפגנת תושבי ותושבות הצפון 25/8 ( צילום: דבר ראשון )

זלץ מסב את תשומת הלב לכך שכיום ההטבות שיזמים מקבלים ביוקנעם, נצרת עילית או עפולה זהות להטבות שיקבל יזם במנרה או קרית שמונה, זה חסם שדורש התערבות של המדינה. "צריך לייצר כאן אזור עדיפות 'א+', שההטבות בו לעובדים, למעסיקים וליזמים הן גבוהות יותר מבמקומות אחרים" אומר זלץ, או כפי שנכתב בתוכנית "כעומק הפריפריה, עומק ההטבה".

מי יודע מה זה פוד-טק?

יוזמי התוכנית מבקשים לדמיין את הגליל המזרחי כמרכז מצויינות עולמי בתחום של 'תזונה מקדמת רפואה' ומזון מרפא. מבחינתם השילוב בין חקלאות מפותחת, אקדמיה מובילה ומחקר חדשני שיתבססו על העוצמות האזוריות בתחום החקלאות, המחקר היישומי, הביוטכנולוגיה וההיי-טק, יהווה מנוע צמיחה מחולל שינוי לגליל ולצפון כולו.

נורית צור, מנכ"לית אשכול רשויות גליל מזרחי מסבירה למה הכוונה: "אנחנו רוצים להיות עמק הסיליקון של כל מה שקשור בפוד-טק, ביו-טק ואגרו-טק, בכל מה שקשור לתזונה, לקשר שלה לבריאות ולחקלאות. אנחנו רוצים לתת חיים חדשים לחקלאים, לא רק לגדל ירקות, אלא שיהיו ירקות שיהיה בהם אלמנט תזונתי או רפואי כדי שכל מלפפון כזה לדוגמה, במקום לעלות 10 אגורות יעלה שקל, למה? בגלל שיש בו תוספת שגורמת לו להיות יקר יותר ונדרש יותר בשוק וכל הנגזרות של זה". צור מסבירה שהמטרה היא לא בהכרח צריכה פרטית, אלא לתעשיית התרופות ותוספי התזונה.

מבחינת צור לא מדובר בפרוייקט זניח, בדרישה להקמת מפעל כזה או אחר באזור אלא מדובר ברעיון בר קיימא שיסחף אחריו את כל האזור. צור מתארת את חזונם: "אנחנו רוצים שאזור הגליל והגולן ידבר 'תזונה מקדמת רפואה', שהמכללות ילמדו, שמכוני המחקר יחקרו, שהיזמים יבואו ויקימו סטארטאפים בתחום ואז יקימו את המפעלים פה, וחברות בין לאומיות יפתחו פה את מחלקות המחקר והפיתוח שלהן".

"שאלנו את ארנסט אנד יאנג שתי שאלות: האם התחום הזה חם בעולם ונכון להשקיע בו? והאם לנו יש את הפוטנציאל לזה? התשובה לשתי השאלות היתה 'כן'." צור מסבירה שתחום מזון המרפא הוא תחום מאוד "חם" בעולם ולטענתה התחום גדל במספרים דו סיפרתיים. בתוכנית מוצג פוטנציאל שווי שוק של עשרות ואף מאות מיליארדי דולרים – וכל זה בהשקעה של כארבעה מיליארד שקלים. לדברי צור ההשקעה צריכה להיות בשלושה דברים: השקעה בפקולטות המכשירות בתחומים הרלבנטיים במכללות באזור, שדרוג מכוני המחקר הקיימים בהקצעת תקציבים ובהעברת חלקים ממכוני מחקר אחרים בארץ לצפון, ושידרוג ההטבות לתעשייה יעודית בתחום מזון המרפא. ההשלכה הישירה של ההשקעה המדוברת, על פי יוזמי התוכנית, תהיה קפיצת מדרגה לאזור.

"ניתן להפוך את הגליל העליון למוקד משיכה מוביל בישראל לתיירות חוץ ופנים" (צילום: לירון אלמוג פלאש 90)

תיירות פנים וחוץ

כל ישראלי כנראה שיסכים שלגליל ולגולן טבע מגוון, מסלולי טיול למכביר ואתרי מורשת רבים. באשכול רשויות גליל מזרחי היו שמחים מאוד שבשדה התעופה במחניים יוקם מסלול נחיתה נוסף, לטובת שדרוג השדה לתיירות נכנסת וטיסות ישירות מאירופה, שעל פי ההערכות יעלה 35 מיליון שקלים. זלץ אומר כי "ניתן להפוך את הגליל העליון למוקד משיכה מוביל בישראל לתיירות חוץ ופנים".כבר כיום הגליל והגולן בכל הנוגע לתיירות פנים הם האזורים המתויירים ביותר בארץ אך "המטיילים מגיעים ליום אחד ועוזבים. המטרה היא לייצר כאן אזור תיירות בו יבלו וילונו מידי שבוע עשרות אלפי מבקרים מהארץ ומחו"ל, ולאורך מספר ימים. זה החזון, אך לשם כך נדרשת תשתית: מתקנים, חניונים מוסדרים, עוד רבעה או חמישה בתי מלון גדולים וברמה גבוה, תשתית של מסעדות, שבילי אופניים, תחבורה ציבורית ושדה תעופה לטיסות שכר מאירופה. את כל אלה אנחנו לא יכולים לעשות לבד".

זה לא בשמיים – ההוכחה

על מנת להתמודד עם המחסור בתעסוקה ופרנסה נוצר שיתוף הפעולה בין המכללה לחברות הישראליות BMC  ומלנוקס שהקימו מפעלים באזור תעשייה הסמוך. ב-BMC  לדוגמה החלו עם שלוחה של כ-30 עובדים לפני עשור, וכיום עובדים בה כ-250 עובדים כשלמעלה מ-60% מהעובדים הם בוגרי החוג למדעי המחשב בתל חי. כיצד זה קרה? בפרוייקט משותף שנקרא 'הטובים לתעסוקה' סטודנטים בשנה ב' מתחילים לעבוד במפעל תמורת שכר חודשי – מלגה במצ'ינג בין המפעל למכללה. הסטודנטים תוך כדי הלימודים צוברים ידע וניסיון. כבר היום ניתן לראות כי בפועל רוב רובם של הסטודנטים שהתקבלו לפרוייקט נשארו בגליל, הקימו בית, ילדו ילדים ובנו חיים בגליל בקיבוצים, במושבים ובקריית שמונה.

זוכרים את 77% מהסטודנטים שלומדים בתל-חי שרוצים להישאר בצפון? פחות מ-10% בפועל מצליחים בכך. אפילו סטודנטים שגדלו בצפון ולמדו במכללה נאלצים לעזוב, וזאת כתוצאה מהמחסור בתעסוקה.

אם תכנית הצפון נשמעת למישהו מופרכת, שיחזור לדוגמה של הסטודנטים מתל-חי, דרכה ניתן להבין כמה השקעה נבונה נותנת פרותיה, והם אפילו טעימים במיוחד.