לפי הפרסומים, הרמטכ"ל הרצי הלוי תומך במהלך בהנחה שילווה בהגדלת תוספת השכר לאנשי הקבע. המהלך עשוי גם להגביר את המוטיבציה של צעירים חרדיים להתגייס מרצונם, משיקולים של מוביליות חברתית-כלכלית, ועל פי הפרסום ילווה בפתיחת מסלולים ייעודיים נוספים לחרדים בצה"ל. עם זאת, שר הביטחון יואב גלנט (הליכוד) איננו שלם עם הורדת גיל הפטור ל-21, מחשש לצמצום מספר המתגייסים, ומבקש להורידו ל-23 בלבד, במקביל להגדלת חבילת ההטבות למשרתים.

גם באופוזיציה תקפו את ההצעה להוריד את גיל הפטור לגיל 21 או 23. שר האוצר לשעבר ליברמן טען כי נציגי המפלגות החרדיות "מבקשים להסדיר בחקיקה ראשית את חזונו של גפני לחלוקת העם לשניים – לאלו שיתגייסו לצה"ל ויסכנו את חייהם, ולאלו שילמדו בישיבות".

שר הביטחון לשעבר בני גנץ וח"כ איזנקוט ממפלגתו הציגו מתווה אלטרנטיבי תחת הכותרת 'שירות ישראלי', במסגרתו ביקשו לקבוע כי צעירות וצעירים מכלל המגזרים, לרבות חרדים וערבים, ישרתו שירות כבן שנתיים במסלולים המותאמים לאורח חייהם, בצה"ל או במערכות אזרחיות אחרות כמו בתי חולים, זק״א, מד״א, הכשרות טכנולוגיות, מתנ"סים ועוד. הצעה זו לא צפויה לזכות לתמיכת הקואליציה בכלל והמפלגות החרדיות בפרט.

25 שנה של סחרור משפטי

ראשיתו של הקונפליקט בנושא גיוס חרדים בימיה הראשונים של מדינת ישראל, עת נחקק חוק שירות חובה בצה"ל. על תלמידי ישיבות הוחל אז הסדר שנקרא 'תורתו אומנותו' אשר קבע כי הם דוחים את גיוסם לצה"ל כדי שיוכלו לעסוק בלימודי תורה בישיבה. בפועל רוב האברכים בהסדר מוסיפים ללמוד בישיבות לאורך שנים עד גיל הפטור, דבר המקשה עליהם את ההשתלבות בשוק העבודה. בעוד שבראשיתו הקיף הסדר זה מספר מוגבל של מאות אברכים בלבד, לאורך השנים עלה מספרם והדיון הציבורי בהסדר החל בראשית שנות ה-70. כיום, מהווים תלמידי הישיבות הפטורים מגיוס כ-15% ממחזורי הגיוס מספר העומד על למעלה מ-50 אלף.

לאורך השנים הפכה הסוגיה למרכזית בפוליטיקה הישראלית, בין היתר עם עליית מפלגות כמו ׳שינוי׳ בסוף שנות ה-90. בעוד שבשנות ה-70 דחה בג"ץ עתירות כנגד הסדר 'תורתו אמונתו', בטענה להיעדר זכות עמידה וחוסר שפיטות של הסוגיה, ולאור אופיה החברתי והפוליטי השנוי במחלוקת, בשנת 1998 פסק בג"ץ כי סמכותו של שר הביטחון להעניק פטור למועמדים לשירות צבאי משירות אינה כוללת הענקת פטור גורף לכלל תלמידי הישיבות, וכי דרושה חקיקה ראשית בנושא.

בעקבות פסיקה זו הוקמה ב-1999 ועדת טל בראשות השופט בדימוס צבי טל. בעקבות המלצות הועדה עבר בשנת 2002 'חוק טל' אשר ביקש לאפשר את המשך הסדר דחיית השירות למי ש'תורתם אומנותם'. החוק קבע כי לאברכים תנתן בגיל 22 'שנת הכרעה' שתאפשר להם לבחור האם להמשיך את לימודיהם בישיבה לבין שירות צבאי מקוצר בן שנה וארבעה חודשים (ולאחריו שירות מילואים) או שירות אזרחי של שנה ללא שכר אך עם אפשרות לעבוד במקביל.

חוק טל עבר כהוראת שעה לחמש שנים, אולם בתום התקופה הודיעה המדינה לבג"ץ כי הניסיון להגביר את שיעור ההתגייסות מקרב החרדים באמצעות החוק נכשל, והביא לגיוס של עשרות בודדות בלבד של בני ישיבות – שעה שמספר מקבלי דחיית השירות הוסיף לגדול באופן משמעותי. בפברואר 2012 קבע בג"ץ שחוק טל סותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואסר על הכנסת להוסיף ולהאריך אותו.

במרץ 2014, על אף מחאה גדולה וחריפה של הציבור החרדי, עבר חוק שיזמה הממשלה דאז בראשות נתניהו (שהמפלגות החרדיות לא היו חלק ממנה), המטיל סנקציות פליליות כנגד בני ישיבות המסרבים להתגייס. עם זאת, בנובמבר 2015, לאחר כניסתן המחודשת של המפלגות החרדיות לקואליציה, הוכנסו לחוק תיקונים המאריכים את תקופת ההסתגלות שנקבעה בחוק, ודוחים את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד שנת 2023.

המשבר שפירק את ממשלת נתניהו ב-2019 חוזר

אלא, שבספטמבר 2017 התערב בג"ץ פעם נוספת בסוגיה, ופסל ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים את התיקונים שהובילו המפלגות החרדיות בחוק שירות ביטחון, זאת בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון ומפלגת יש עתיד. בג"ץ קבע כי בטלות התיקונים תיכנס לתוקף בתוך שנה על מנת לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן.

סוגיית גיוס החרדים הובילה בסופו של דבר להתפרקות ממשלתו של נתניהו, ולמשבר הפוליטי שכלל שלוש מערכות בחירות. הסיבה הרשמית לפירוק הממשלה היתה סירוב המפלגות החרדיות בהצעת חוק מטעם שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן. הצעה זו כללה את הורדת גיל הפטור ל-21, והתבססה על המלצות ועדה שהורכבה מנציגי צה"ל, משרד הביטחון ומשפטנים, במטרה להציע נוסח חוק שיעמוד במבחן בג"ץ.

הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בלבד בתמיכת יש עתיד מהאופוזיציה, אך לא זכתה לרוב בקריאה שניה ושלישית. ליברמן פרש מהממשלה, הבחירות הוקדמו, והסוגיה הקשתה על הקמת ממשלה והובילה לבחירות חדשות שגם לאחריהן לא הוקמה ממשלה. ליברמן התנה את כניסתו לקואליציה עם החרדים בהעברת החוק שהציע ככתבו וכלשונו, ונתניהו לא הצליח להקים קואליציית ימין.

ממשלת בנט-לפיד העבירה אף היא חוק בנוסח דומה בשנת 2022 בקריאה ראשונה, אולם החוק נתקע פעם נוספת על רקע פיזור הכנסת ה-24. עקב כך, בג"ץ אישר דחיה נוספת בחקיקתו עד יולי 2023.