ורדי כהנא, צלמת, תל אביב: "תגיד צבי, השנה היא 2023. אתה לא חושב שכבר אפשר לקרוא לשתי השכונות האלה – איחוד ומאוחד – פשוט עין חרוד?"
צבי, מנהל מפעל, עין חרוד איחוד: "למה שאת לא תתאחדי עם בת ים?"

תערוכת "דיוקן עמק", שמוצגת בימים אלה במוזיאון בית שטורמן בקיבוץ עין חרוד מאוחד, מציגה לראשונה תמונות מארכיון הצילומים ההיסטורי של המוזיאון לצד פורטרטים עכשוויים של חברי הקיבוץ שצילמה ורדי כהנא. התערוכה חוגגת 100 שנים להתיישבות בעמק חרוד. הפילוג, ששאלה עליו כהנא, נותר בחוץ.

"'דיוקן עמק' היא תערוכה שמכירה טובה למקימים, שמציגה את העמק היפה", מסבירה עפרה ברעם, מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית, "אנחנו פה כבר 100 שנה. זה מדהים ועוצר נשימה. בשנות ה-80 חווינו משבר ויצאנו ממנו מחוזקים. הפילוג לא על הקירות בתערוכה הזאת", היא אומרת, ומגלה שהוא יהיה הנושא של התערוכה הבאה במוזיאון, הראשונה בישראל שתעסוק בו.

לימוד ריתמיקה על גג בית שטורמן, 1956. הצצה ראשונה לארכיון הצילומים ההיסטורי (צילום: רענן גלילי)

יעל ואילה אבירם, רקדניות, תל יוסף, 2022 (צילום: ורדי כהנא)

בכל זאת, אף מילה על הפילוג?
"המוזיאון הזה הוא סמל לשותפות. גם בעיצומו של הפילוג בשנות ה-50, הנהלת המוזיאון הייתה מורכבת מחברים מכל הקיבוצים. בחוץ רבו על הגבולות, היו משפחות שהתפרקו, אבל המוזיאון נשאר מפעל של כולם. יש בצילומים של ורדי אנשים שהם כבר דור רביעי בעמק, ממשיכים את התרבות, את החקלאות ואת האמנות".

יוסף שיין, מפחלץ, בית שטורמן, 1959 (צילום: רענן גלילי)

רפי לביא, לשעבר מנהל פינת החי, עובד בבית שטורמן, עין חרוד מאוחד, 2022 (צילום: ורדי כהנא)

היסטוריה של התפצלויות ופילוגים

עין חרוד הוקם על ידי גדוד העבודה, ובהם אנשי ארגון השומר ב-1921, על פי תוכנית "הקבוצה הגדולה" שהגה שלמה לביא – קבוצה שתהיה התאגדות של מאות חברים שמנהלים קופה שיתופית וסידור עבודה, בניגוד לקבוצות הקטנות והאינטימיות נוסח דגניה וכנרת.

כעבור שנתיים התפלג הקיבוץ מגדוד העבודה. חברי גדוד העבודה הנותרים, בהובלת מנחם אלקינד, יהודה אלמוג ויצחק שדה, עברו לתל יוסף הסמוך.

יום שדה בנושא גידול כותנה, 1958. הקרקעות חולקו בין הקיבוצים המפולגים (צילום: רענן גלילי)

ב-1927 הקים עין חרוד עם קיבוצים נוספים את תנועת הקיבוץ המאוחד, אבל הפילוגים לא הסתיימו. ב-1952 התפלג הקיבוץ המאוחד, וגם עין חרוד התפצל לשתי קבוצות, שחילקו ביניהן את הנכסים ואת הקרקעות: עין חרוד מאוחד נותר בקיבוץ המאוחד, שהיה מזוהה עם מפ"ם; וחברים שהיו מזוהים עם מפא"י, הקימו קיבוץ נפרד, עין חרוד איחוד. הפילוג לא פסח גם על תל יוסף, ש-120 מחבריו עברו לבית השיטה.

בית שטורמן בעין חרוד מאוחד. המוזיאון הראשון להתיישבות (צילום: שגיא מורן, באדיבות בית שטורמן)

בין כל הפילוגים האלה, הצליחו אנשי העמק להקים ב-1941 את מוזיאון בית שטורמן, המוזיאון הראשון להתיישבות בארץ ישראל. המוזיאון נקרא על שם חיים שטורמן, איש השומר וחבר ההגנה, ששלוש שנים לפני כן חיפש עם חבריו אהרון אטקין והווטרינר ד"ר דוד מוסינזון מקומות להקים בהם נקודות התיישבות חדשות בעמק בית שאן. רכבם נקלע למארב, והשלושה נהרגו.

"כל האנשים שצילמנו כל כך מחוברים למקום, להיסטוריה"

"התחלנו לעבוד על הפרויקט בינואר 2022", מספרת דנה וולפיילר-ללקין, שאצרה את התערוכה ביחד עם ענת קלימן. השתיים בחרו את תמונות הארכיון של המוזיאון, וקיבלו רשימת מצולמים לפורטרטים עכשוויים.

וולפיילר-ללקין, שייסדה את תערוכת צילומי העיתונות "עדות מקומית", רואה בתערוכה הנוכחית המשך לעיסוק שלה בנרטיב מקומי. "כל האנשים שצילמנו כל כך מחוברים למקום, להיסטוריה. לחלק מהם הייתה תקופה מחוץ לקיבוץ, ניסו לבדוק מקומות אחרים, וחזרו לשורשים. זה מעורר קנאה".

זיר לוז, מורה לפיזיקה, עין חרוד מאוחד, 2022 (צילום: ורדי כהנא)

שוקי שפרן, איש חינוך בלתי פורמלי ומטפל ברפואה משלימה, 2022. "כל האנשים שצילמנו כל כך מחוברים למקום, להיסטוריה" (צילום: ורדי כהנא)

הייתה גם חוויה אחת שזכורה לה קצת לרעה. "כשבאנו לצלם את משפחת הדבוראים", היא מספרת, "הותקפנו על ידי להקת דבורים".

עלי, אורי ודורון סורקין. עלי ואורי דבוראים, דורון (באופק) לולן, עין חרוד מאוחד, 2022 (צילום: ורדי כהנא)

העברת ארגז מכוורת, עין חרוד, 1959 (צילום: רענן גלילי)

כהנא, אחת מהצלמות הנודעות בישראל, גויסה לפרויקט. "בניגוד לפרויקטים קודמים שלי", היא מספרת, "כאן נבחרו עבורי המצולמים. עשיתי עם האוצרות סיורי לוקיישן, והתאמנו לכל מצולם את המרחב שלו, את הלבוש ואת האביזרים. זה פרויקט מוזמן, יש בו ממד של הכתבה".

אילת שבתאי, מנהלת תחום אנרגיה מתחדשת, עין חרוד מאוחד, 2022. "ישנו בקיבוץ כדי שנוכל לנצל את השעות הטובות לצילום" (צילום: ורדי כהנא)

כדי להראות את היופי של נופי העמק היא נדרשה לצלם מוקדם מאוד בבוקר או בשעת בין הערביים. "היו גם ימים שישנו שם כדי שנוכל לנצל את השעות הטובות, ויום לאחר מכן לצלם ממש עם אור ראשון".

"הדבר היחיד שספונטני הוא הסוסים"

הצילומים של כהנא שואבים השראה מהתצלומים של ראשית ההתיישבות. "אלה צילומים של אנשים במרחב שלהם, שיש בהם גלוריפיקציה". אחד הפרויקטים הזכורים של כהנא הוא "משפחה אחת", תערוכת פורטרטים של משפחתה המורחבת, שצולמו בטכניקה דומה.

אין בצילומים בעמק ניסיון להסתיר את העובדה שהם מבוימים, מודה כהנא: "גם כשזולטן קלוגר צילם עלייה של קיבוץ לקרקע בשנות ה-40, ורואים את החרמש מונף באוויר בדיוק בזווית הנכונה של השמש, זה ברור שאין כאן שום דבר ספונטני. גם בצילומים שלי כאן, הדבר היחיד שספונטני הוא אולי הסוסים. כל השאר מבוים מכף רגל ועד ראש".

גאיה ברקן, חלילנית, עין חרוד מאוחד, 2022. עדיף נחל יפהפה מחדר חזרות משעמם (צילום: ורדי כהנא)

למה החלילנית מצולמת דווקא בנחל? לכהנא יש הסבר: "ברור שהיא מנגנת בחדר חזרות ולא בנחל, אבל חדר חזרות זה משעמם. יש פה את נחל חרוד היפהפה, אז צילמתי אותה מתהלכת בו".

אחד הצילומים המפתיעים בתערוכה הוא של שני נערים במדי רוגבי. "אמרו לי שיש מצולמים ספורטאים. חשבתי כדורסלנים, אולי שחיינים. לא, רוגבי! וזה לא הבייסבול האמריקאי עם המגנים, זה האוסטרלי, שהם פשוט נלחמים אחד בשני בידיים חשופות. זה הזוי לגמרי".

ניצן ויואב רייזל, אחים, שחקני רוגבי, עין חרוד מאוחד, 2022. "הם פשוט נלחמים אחד בשני בידיים חשופות" (צילום: ורדי כהנא)

משחקים כדורעף במוסד החינוכי גלבוע, בית אלפא, 1963 (צילום: אליעזר סקלרץ)

וולפילר-ללקין מסבירה שבהצבה בתערוכה ובסידור הקירות הייתה מחשבה על קשר בין-דורי, על עיסוקים דומים או קרובים, או על נופים שהשתנו ברבות השנים. כך נפגשים על הקירות עדר הכבשים של תל יוסף מ-1963 עם הסוסים של אורוות עין חרוד איחוד כיום; ונבחרת הכדורעף שמשחקת במוסד החינוכי גלבוע בבית אלפא ב-1963 עם האחים שחקני הרוגבי של היום.

תערוכת "דיוקן עמק" בבית שטורמן. על הרצפה מוצג תצלום אוויר של עמק חרוד (צילום: שגיא מורן)

עדר הכבשים של תל יוסף, 1963 (צילום: אליעזר סקלרץ)

***

התערוכה "דיוקן עמק" מוצגת בבית שטורמן בעין חרוד מאוחד. המוזיאון פתוח בימים א'-ה' – 15:00-9:00, ימי שישי – 13:00-11:00, שבתות – 15:00-11:00.