יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה שיחול השבוע, ויום העצמאות שמגיע מיד אחריו, מעלים גם שאלות בתחום זכויות העובדים. מי זכאי להיעדר ממקום העבודה ביום הזיכרון, האם ניתן לדרוש לעבוד ביום העצמאות, וכיצד נקבע השכר ביום זה.

יום הזיכרון

יום הזיכרון עצמו נחשב ליום עבודה בערב חג (שכן בערבו מתחיל יום העצמאות). במקומות שעובדים בהם חמישה ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות. במקומות עבודה בהם נהוגים שישה ימי עבודה בשבוע, יום העבודה יהיה של 7 שעות, וכל שעה מעבר לכך תזכה בגמול שעות נוספות.

קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חללי מערכות ישראל או פעולות האיבה (הורים, סבים, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות) רשאים להיעדר מעבודתם במהלך יום הזיכרון. עם זאת, הן ייחשבו כמי שעבדו ויקבלו שכר רגיל, שלא על חשבון ימי החופשה.

מעסיקים רשאים להוציא סביב יום הזיכרון את עובדיהם לחופשה כפויה מרוכזת, על חשבון ימי החופשה הצבורים להם. יום הזיכרון הוא אחד מרשימת ימי הבחירה השנתיים, שכל עובד רשאי לבחור שניים מהם בהם יוכל להיעדר מהעבודה על חשבון ימי החופשה, והמעסיק חייב לאפשר זאת.

במקרים מסיימים, בהתאם להסכמים קיבוציים או תנאי עבודה עדיפים, זכאים העובדים ליותר ימי בחירה. במידה והעובד ניצל כבר את ימי הבחירה שלרשותו ומבקש לקחת חופשה ביום הזיכרון, רשאי המעסיק לסרב, אבל הוא חייב לשקול את בקשת העובד ברצינות ולנמק את הסירוב בנימוקים סבירים.

יום העצמאות

יום העצמאות הוא יום החג היחיד בלוח השנה שאינו דתי. למרות זאת מדובר ביום חופשה, ואסור לחייב עובדים לעבוד ביום זה, למעט מקומות עבודה חיוניים המוגדרים בצו ראש הממשלה. החג מתחיל בשעה 20:00, צאת יום הזיכרון, ומסתיים בשעה 20:00 ביום שלמחרת. הזכות לתשלום דמי חג ביום העצמאות עומדת לעובדים בני כל הדתות והמגזרים בישראל.

עובדים המקבלים שכר חודשי זכאים לתשלום משכורת חודשית מלאה, גם אם לא עבדו ביום העצמאות. עובדים שעתיים או יומיים זכאים להיעדר מהעבודה ולקבל שכר רגיל בחופשת החג בתנאי שצברו לפחות 3 חודשי ותק ולא נעדרו בערב החג וביום שלאחריו, אלא אם נעדרו בהסכמת המעסיק או לא שובצו למשמרת.

בני משפחות שכולות שנעדרו מהעבודה ביום הזיכרון, עדיין זכאים לשכר בגין יום העצמאות. עובד המועסק רק בחלק מהשבוע, ויום העצמאות נופל ביום שאמור היה לעבוד בו יקבל תשלום שכר עבור החג.

בית הדין לעבודה עדיין לא פסק, באופן מחייב, לגבי חישוב שכרם של עובדים המועסקים בשכר שעתי ובשעות עבודה משתנות בחג. יש שתי פרשנויות מקובלות לקביעת מספר השעות עליהן המעסיק נדרש לשלם בחג: על פי ממוצע שעות העבודה היומיות בשלושה חודשים, או על פי הממוצע ב-12 חודשים.

עובדים במקומות עבודה הנכללים בצו ראש הממשלה, החייבים לעבוד ביום העצמאות, זכאים לתשלום בגובה 200% משכרם הרגיל ללא יום חופשה חלופי, או לתשלום שכר בגובה 150% וכן ליום חופשה חלופי בתשלום. עובדים במקומות עבודה אחרים שבחרו לעבוד ביום העצמאות זכאים על פי הפסיקה לתשלום שכר בגובה 150% (גם עובדים יומיים או שעתיים). עם זאת, בתי הדין לא הכריעו האם יש לתת להם גם יום חופשה חלופי בתשלום בנוסף לכך.

במידה והמעסיק בחר להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת לאורך כל יום העצמאות, יום החג לא ינוכה ממכסת ימי החופשה של העובד.