"יוסי אהב לשיר", מספר סמיר מועדי, ששכל את בנו יוסי ב-2009. "אחרי מותו מצאתי במחשב שלו שירים שהקליט. אני מדי פעם מנגן את השירים שלו".

יוסי מועדי בנעוריו (צילום: אלבום פרטי)

יוסי מועדי נולד בחיפה ב-1989 למשפחה דרוזית שמוצאה מירכא. הוא למד בבית הספר אליאנס. אביו, סמיר מועדי, מספר שיוסי היה הדרוזי היחיד בכיתתו. "הוא אהב את החיים, חברים, קפוארה, טיולים, ים. הוא היה מאוד שובב, אצלו הכול היה מהר-מהר. גם נולד לפני הזמן, גם הלך לפני הזמן, אבל הספיק לעשות כל כך הרבה דברים. זה לא יתואר".

"הוא היה מאוד שובב, אצלו הכול היה מהר-מהר" (צילום: אלבום פרטי)

לאחר תום הלימודים, עם הגיוס לצה"ל שובץ יוסי לשרת במשמר הגבול. הוא סירב ונאבק כדי לעבור לחטיבת גולני. "הוא הפך עולמות", מספר אביו, "הוא כל כך שמח שהתגייס". יוסי היה קשר מ"פ  בגדוד 13. פלוגתו הוקפצה לעזה במסגרת מבצע עופרת יצוקה, עוד לפני שסיימה מסלול. "עוד לפני שקיבל סיכת לוחם הוא נכנס לעזה במבצע עופרת יצוקה", מספר אביו. "הוא נכנס בין הראשונים. הוא התרגש ושמח כשבישר לי בשיחת טלפון על כך. ערב הכניסה לעזה, ירד גשם זלעפות. כל חיילי המחלקה שפופים ומפחדים שוכבים בתוך שקי השינה. לפתע קם יוסי ומתחיל לקפץ ולשיר. אחריו כל המחלקה מתחילה להשתולל. כזה היה, הוביל את כולם אחריו, מרוב ביטחון עצמי לא היה לו פחד".

ב-5 בינואר 2009, בשל זיהוי שגוי, ירה טנק של צה"ל פגזים על מבנה ששהה בו חפ"ק גולני. כתוצאה מהירי נהרגו שלושה חיילים: רב"ט יוסף מועדי, רס"ן דגן ורטמן וסמ"ר ניתאי שטרן ז"ל, ו-25 חיילים נפצעו. "אף שמת, אלוהים שלח אותו", אומר אביו. "הוא נשכב על המ"פ שניצל. המבנה קרס. מאז, המ"פ הוא כמו הבן שלנו. הוא לא עוזב אותנו לרגע. בכל אירוע אנחנו ביחד. עליזה, אימו של המ"פ, אומרת שהבן שלה חי בזכות הילד הזה. זה הגורל. אנחנו מאמינים בגורל".

מועדי בשירותו הצבאי (צילום: אלבום פרטי)

"הוא נשכב על המ"פ שניצל. המבנה קרס. מאז, המ"פ הוא כמו הבן שלנו" (צילום: אלבום פרטי)

"בשיחה האחרונה, כשסיפר שנכנסים לעזה, אשתי נלחצה. הטלפון נפל מידיה והשיחה נותקה. אני עד עכשיו לא קראתי על האירוע. מה יעזור לי לדעת בדיוק מה קרה? זה יחזיר את הבנים? נזכור את הילד איך שהיה. זה הכי חשוב".

לצד עבודתו, עוסק מועדי בהנצחת בנו. "מ-2009 עד היום אני עסוק המון בהנצחה. זה קדוש. בעדיפות עליונה. החלטנו לעשות אזכרה כל שנה ב-5 בינואר. זה לא מקובל אצל הדרוזים, אבל החלטנו לעשות זאת, כי החברים מהילדות ומהמחלקה מלווים אותנו. זה עושה לי טוב. משהו מינימלי לילד. הם באים ומשוחחים אצלנו בבית. זה כל השנה איתך, אבל יום בשנה כולם באים.

סמיר ויוסי מועדי. "זה כל השנה איתך, אבל יום בשנה כולם באים" (צילום: אלבום פרטי)

"היום הצלחנו להקים חלקה צבאית בירכא. לא כל המשפחות הסכימו להעביר את הארונות. אצלנו קוברים בקבר משפחתי. לקראת סוף שנה שעברה, היה לי קשה להעביר את הגופה של יוסי לקבר החדש שלו. הייתי שם לבד כדי להוציא את הארון. קשה לתאר איך עמדתי בזה. בכיתי לא מעט, אבל הצלחתי לשרוד את זה. עשינו לו קבורה חדשה וטקס חדש. אנחנו יודעים שהוא כאן. זו סגירת מעגל. במקום מכובד".

ניתן לשמוע את שיריו של יוסי באתר שהוקם לזכרו.