מצפן של אחד מלוחמי מחלקת ההר (הל"ה) התגלה בראש גבעת הקרב בשפלת יהודה, לצד תרמילי מקלע מסוג ברן. להערכת החוקרים ד"ר רפי לואיס ואיל מרקו, המצפן היה שייך למפקד המחלקה, דני מס, או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח – יצחק הלוי או יצחק זבולוני.

גם כעבור יותר מ-75 שנים מאז התחולל הקרב שבו נהרגו כל 35 הלוחמים שהיו בדרכם לסייע לגוש עציון הנצור, עדיין תופס האירוע מקום חשוב באתוס הציוני.

"ראינו שהעדות החומרית מהקרב הולכת ונעלמת", אומרים מרקו וד"ר לואיס, "החפצים מתבלים בשטח, ומטיילים אוספים מזכרות, והרגשנו שאם לא נעשה את זה עכשיו, בעוד שנים בודדות לא תהיה לנו אפשרות לשחזר את שדה הקרב. בעזרת קולגות, בני משפחה וחברים למילואים, יצאנו לדרך".

מימין לשמאל: איל מרקו מרשות העתיקות וד"ר רפי לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ואוניברסיטת חיפה. (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

באחד מימי המחקר, מצאו החוקרים בראש גבעת הקרב, מאחורי סלע שככל הנראה שימש כמחסה לאחד הלוחמים, מספר תרמילי מקלע מסוג ברן ומצפן עשוי פליז, שלו מנגנון לנעילת החוגה. במחקר שערכו מצאו המצפן, שלא נשא את שם היצרן, יּוצר במהלך השליש הראשון של המאה ה-20. מחקר פורנזי שנעשה במעבדות משטרת ישראל, לימד שזגוגיתו של המצפן נופצה כתוצאה מקליע שפרץ את מסגרת המצפן, שרט וניפץ את זגוגיתו.

גבעת הקרב בשפלת יהודה (צילום: איל מרקו, רשות העתיקות)

"בשלב זה, אי אפשר לשייך את המצפן ללוחם מסוים, אך סביר שהוא היה שייך לאחד משלושה – למפקד המחלקה דני מס, או לאחד משני הסיירים שלחמו בכוח – יצחק הלוי או ליצחק זבולוני", אמר ד"ר לואיס מהמכללה האקדמית אשקלון ומאוניברסיטת חיפה. "זיהוי ודאי של בעליו המקורי של המצפן איננו אפשרי בשלב זה, אך יש בנו תקווה כי בעתיד יתגלה חומר ארכיוני שיאפשר זאת".

ד"ר לואיס ומרקו נפגשו לראשונה במסגרת שירות מילואים ביחידת אית"ן לאיתור נעדרים בצה"ל. שם, הם משתמשים בשיטות ארכיאולוגיות לחיפוש אחר חיילים שמקום קבורתם לא נודע.

במחקר שמקיימים השניים בגבעת הל"ה, הם נעזרים בשיטות ארכיאולוגיות למחקר של אירועים שהתרחשו בעבר הקרוב, סוקרים  את הגבעה מהזווית הארכיאולוגית והסביבתית,  ואוספים לראשונה, בצורה מסודרת  ושיטתית, עדויות שנותרו עד היום משדה הקרב.

עדויות אלה, מצטרפות לממצאים ספורים שאספו מהשטח אנשי בית ספר שדה כפר עציון, ולעדויות שנאספו בעבר מהלוחמים הערבים ומהקצין הבריטי שריכז את איסוף גופות הלוחמים, וביצע תחקור של הלוחמים הערביים בשטח. מהצד הישראלי של המחלקה לא שרד אף לוחם, לספר את הסיפור.

"המחקר הזה הוא סוג של בוקס בבטן. הוא לא דומה לשום מחקר ארכיאולוגי שעשינו", אומרים השניים. "גם אם אירועים שחקרנו מהעבר הרחוק, כללו עדויות לחורבן ולמעשי אלימות קשים, הרי שהמחקר בגבעת הקרב שונה: אמנם, חלפו כבר 75 שנים מאז נפילת הל"ה, אך כאן, יש פנים ושמות.

לדבריהם, הם פתחו היכרות כמעט אישית עם כל אחת מהדמויות. "אתה תוהה מה עבר על הלוחמים,  או האם המצפן,  שמופיעים עליו סימנים של קליע, פילח את הלב של מי שאחז בו בכיסו או בידו. אתה מבצע עבודה כמה שיותר מדעית, אבל קשה מאוד לנתק את עצמך מההיבט הרגשי".

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו: "המחקר המרגש, החוזר לרגעים המצמררים מקרב הל"ה. מראה כיצד הארכיאולוגיה יכולה לשמש כלי להבנת אירועים היסטוריים, לא רק מהעבר הרחוק – אלא גם מהעבר הקרוב".

***

ממצאי המחקר יפורסמו בתחילת חודש מאי בכתב העת המדעי "מחקרי ארץ יהודה" של רשות העתיקות ובית ספר שדה כפר עציון, המופק בשיתוף קרן קיימת לישראל, אוניברסיטת בר אילן, רשות הטבע והגנים, קרן יסלזון ומו"פ מזרח. כתב העת מופק כחלק מכנס 'מחקרי ארץ יהודה' שיתקיים ב-8 במאי (ל"ג בעומר) הקרוב.