טקס הענקת פרסי ישראל התשפ״ג נערך אמש (רביעי) במוצאי יום העצמאות. בטקס, שהיה במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר החינוך יואב קיש, יו״ר הכנסת אמיר אוחנה ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הוענקו הפרסים ל-12 נשים וגברים פורצות ופורצי דרך בתחומם, כאות הערכה על תרומתם למדינה. רשימת הזוכים המלאה, פורסמה כבר בחודש שעבר לאחר שיחות טלפון שקיים השר קיש עם הזוכים.

פרס ישראל בתחום הזמר העברי: יוסי לוי (דקלון)

חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי הוא מר יוסי לוי (דקלון). לוי, מחלוצי המוסיקה הים תיכונית הישראלית, נבחר לאחר התכנסות ועדת הפרס בראשותה של הגב' מרגלית צנעני ובהשתתפותם של החברים מר אבי אוחיון וד"ר אורי רום.

דקלון (צילום: נהוראי חובב ביטון)

ועדת הפרס ציינה כי "בשירתו דקלון העניק נופך ייחודי לזמר העברי ובה משתקפת אישיותו הייחודית: נעים זמירות ישראל. דקלון ידוע באישיותו הנעימה והצנועה ונערץ על קהל מאזינים מכל גווני הקשת בחברה הישראלית וכן הוא מושא להערכה וחיקוי על ידי חבריו האמנים״.​

פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה- 75 למדינת ישראל: פרופ' אמנון שעשוע, הרבנית רחל הבר ומר אמל נסראלדין

בהתייחס לפרופ' אמנון שעשוע, ציינה ועדת הפרס כי הוא "סיפור הצלחה ישראלי – הוא השגריר של המצוינות, ההעזה והיצירתיות הישראלית בעולם". עוד ציינה הועדה כי לפרופ' שעשוע תפקיד מכריע בהפיכתה של ישראל למעצמה עולמית בתחום הבינה המלכותית והתחבורה החכמה מצילת החיים".

אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי (צילום: יונתן הפנר)

כמו כן, הוועדה הדגישה כי הוא "יזם ומדען פורץ דרך שתרם ותורם באופן משמעותי לכלכלה הישראלית, הוא מוביל חברתי בפיתוח וביצירת מקומות עבודה ופועל ללא לאות להגשמת חזונו, מתוך תחושת שליחות, ציונות, ודבקות במטרה. לצד כל זאת, הוא עוסק בפעילות פילנתרופית נרחבת למען החברה הישראלית על כל גווניה".

בהתייחס לרבנית רחל הבר, ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי היא "מפיחה בחולי הכליה רוח חיים ותקווה לחיים: היא מלווה את התורמים, המושתלים ובני משפחותיהם לאורך כל הדרך, ועד להחלמתם". הרבנית הבר, ממשיכה את דרכו של בעלה, הרב ישעיהו הבר ז"ל, שהקים לצידה את עמותת "מתנת חיים". מפעל זה מקדש את החיים, מעניק חיים חדשים, מקרב בין כלל חלקי החברה הישראלית וניתן לחולים, ללא הבדל דת, גזע ומגדר.

הרבנית רחל הבר (צילום: בניה יהודה – עמותת מתנת חיים / ויקימדיה קומונס)

בהתייחס למר אמל נסראלדין, ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "סיפורו של אמל נסר אלדין הוא סיפור הברית של העם היהודי והעדה הדרוזית בארץ ישראל – סמל לאומץ ומופת כמו שהיה יתרו חותן משה". עוד ציינה הועדה כי "הוא מוביל בפעילותו הציבורית ובמנהיגותו החברתית את  העדה הדרוזית, השפעתה ושילובה במדינת ישראל. פועלו כולל, בין היתר, גיוס דרוזים לשירות צבאי, הקמת מכינה קדם צבאית, הקמת יד לבנים לעדה הדרוזית, שילוב נשים דרוזיות בעבודה ובתעשייה ומתן זכויות שוות לעובדים דרוזים ויהודים".

אמל נסראלדין (צילום: סטודיו אל אמל)

את ועדת הפרס הוביל הפרופ׳ יצחק קרייס ובהשתתפותם של החברים גב' מרים פרץ, מר יפתח רון-טל, מר משה אדרי וגב' נעמי סטוצ'ינר.

​חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית: פרופ' עמנואל פלד

פרופ' עמנואל פלד, מדען בעל שם עולמי בתחום של בטריות ותאי דלק, הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית לשנת תשפ"ג. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' דן מאירשטיין ובהשתתפותם של החברים פרופ' בלהה פישר, פרופ' גיטי פריי ופרופ' אורי צ'שנובסקי.

פרופ׳ עמנואל פלד (צילום: ללא קרדיט)

בנימוקיה ציינה הוועדה כי "מחקריו פורצי הדרך בהבנת מנגנוני הפעולה וההתכלות של סוללות, משמשים לפיתוח דורות מתקדמים של סוללות בעולם כולו". עוד ציינה הועדה כי הפרס מוענק לו על המחקר החלוצי בפיתוח סוללות לצבירה והמרה של אנרגיה ועל תרומתו הנרחבת לתעשייה הישראלית ולביטחון המדינה.

​כלת פרס ישראל בתחום חקר החינוך: פרופ' זמירה מברך

פרופ' זמירה מברך, שכיהנה בעבר בתפקיד המדענית הראשית של משרד החינוך, היא כלת פרס ישראל בתחום חקר החינוך לשנת תשפ"ג. ועדת הפרס התכנסה בראשותה של פרופ' עדינה שמיר ובהשתתפותם של החברים פרופ' ציפי הורוביץ קראוס, פרופ' אדם ניר ופרופ' אודרי רקח.

פרופ' זמירה מברך (צילום: אוניברסיטת בר אילן)

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה: הפרס מוענק לפרופ' מברך בשל היותה "פורצת דרך, מהמובילים בארץ בתחום חקר תהליכים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים וקידום החינוך המתמטי בישראל ובעולם. מברך פיתחה וחקרה שיטות הוראה חדשניות לשיפור ההישגים הלימודיים של כלל הלומדים ובעיקר, של תלמידים מהפריפריה ומרקע סוציואקונומי מגוון. הטמעת ממצאי המחקר של פרופ' מברך באה לידי ביטוי בשיטת הלימוד המתמטי שפיתחה המיושמת בבתי ספר רבים בישראל ובעלת תרומה לצמצום הפערים בין תלמידים מתקשים ושאינם מתקשים בשדה החינוכי בארץ".

​כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים: פרופ' מיכל שוורץ

פרופ' מיכל שוורץ היא כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ג. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' אלישע האס ובהשתתפותם של החברים: פרופ' שולמית לבנברג, פרופ' יוסי שילה ופרופ' מיכל שפירא.

פרופ' מיכל שוורץ (צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע)

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי: "הפרס מוענק לפרופ' שוורץ על תגליותיה פורצות הדרך, שהביאו להבנה חדשה של התפקוד המשותף של מערכת החיסון והמוח. עבודתה פתחה כיווני מחקר חדשים בחקר המוח ובהבנת מחלות מוח ניווניות חשוכות מרפא. תגליותיה כוללות את תפקיד המפתח של תאי מערכת החיסון בתהליכי ריפוי מערכת העצבים המרכזית, גילוי חשיבות מערכת החיסון בתפקוד המוח הבריא וגילוי הקשר בין ירידה בתפקוד מערכת החיסון ודמנציה".

עוד ציינה הועדה כי "פרופ' שוורץ התייצבה באומץ מול הדעה שהיתה מקובלת בתחום, העלתה השערה מקורית והצליחה להוכיח את אמיתותה. עבודתה מהווה בסיס לפיתוח תרופות  למחלות מערכת העצבים המרכזית. פרופ' שוורץ העמידה דורות רבים של חוקרים ישראלים צעירים, שספגו ממנה את רוח החשיבה החלוצית, האמונה בחזון, את כושר ההתמדה ובעיקר – אהבת המדע.

​חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות: פרופסור אביטל גזית

זוהי הפעם הראשונה ששר החינוך מעניק פרס בתחום זה שמהווה נושא משמעותי בסדר היום העולמי ולאחרונה נכנס גם לתכנית הלימודים במערכת החינוך הישראלית.

ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' ירון זיו ובהשתתפותם של החברים: פרופ' אופירה אילון, פרופ' בני חפץ ופרופ' דן יקיר.

פרופ' אביטל גזית (ללא קרדיט)

בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי: "פרופ' אביטל גזית הוא חוקר מוביל בתחום לימינולוגיה  (חקר גופי מים מתוקים) ומערכות אקולוגיות בסביבות אלה. לצד המחקרים אלה, הוביל  פרופ' גזית פעילות חלוצית לבחינת בריאות הנחלים בישראל ופעילות רחבת היקף לשיקום  נחלי ארצנו. לצד עבודתו המדעית תרם פרופ' גזית  לשמירה על הכנרת ועל בריכות החורף בישראל.

עוד ציינה הועדה כי "פרופ' גזית השכיל ליישם את המדע במאבקים ציבוריים ובהחלטות מדניות שהתבטאו בשטח. פרופ' גזית הוא פעיל ציבורי בוועדות רבות המקדמות את שמירת הטבע והקיימות בארץ ישראל".

​כלת פרס ישראל בתחום אמנות פלסטית: האמנית מיכל רובנר

האמנית מיכל רובנר, היא כלת פרס ישראל בתחום האמנות הפלסטית לשנת תשפ"ג. ועדת הפרס התכנסה בראשותה של ד"ר דליה מנור ובהשתתפותם של החברים: ד"ר איה לוריא,  מר יובל ביטון, מר סרג' תירוש.

האמנית מיכל רובנר (צילום: אבי מוסל)

מיכל רובינר היא מהמייסדות של בית הספר לאמנות 'קמרה אובסקורה' בתל אביב. מדובר במוסד חלוצי שביסס את זירת הצילום האמנותי העכשווי בישראל. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי: "מיכל רובנר היא מבכירות האמניות הישראליות. יצירתה האמנותית מתייחדת בשפה מקורית ופורצת דרך בתחום הצילום, הווידאו והמיצב האדריכלי. רובנר זכתה להכרה משמעותית והצלחה בארץ ובעולם על ידי המוזאונים החשובים וקהל שוחרי האמנות".

עוד ציינה הוועדה בנימוקיה לבחירה כי "יצירתה של מיכל אוניברסלית, במובן העמוק ביותר של המילה, נוגעת בכל אדם, בכל מקום, אולם בה בעת, ניכרים בה המיתרים המתוחים, הקשורים בקצותיהם ליתדות הנעוצים כאן".

חתן פרס ישראל בתחום חקר מחשבת ישראל, פילוסופיה וקבלה: פרופ' דב שוורץ

פרופ' דב שוורץ הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מחשבת ישראל, פילוסופיה וקבלה לשנת תשפ"ג. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' זאב גריס ובהשתתפותם של החברים: פרופ' עמירה ערן, פרופ' זאב הרוי ופרופ' מנחם קלנר.

פרופ' דב שוורץ (צילום: Oyoyoy/ויקימדיה)

בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי: "פרופ' דב שוורץ קבע נורמות חדשות של שיטה ומחקר ברבים מתחומי חקר ההגות היהודית. חיבוריו  ממפים את  החוגים הפילוסופיים שפעלו בספרד, בפרובנס ובביזנטיון בשלהי ימי הביניים. מחקריו עוקבים אחר תולדות הרעיונות וקבוצות הוגים בעלות מכנה משותף הגותי מובחן".