מחקר חדש של קרן המטבע העולמית, קובע שצמצום פיסקלי לא מקטין את יחס החוב-תוצר בטווח הזמן הבינוני והארוך, ופוגע בצמיחה הכלכלית. זאת בניגוד לתפיסה רווחת שהקרן קידמה פעמים רבות, לפיה הדרך לשיפור תנאי החוב של מדינה כרוכה בקיצוץ תקציבי.

לפי המחקר של כלכלני הקרן, שהתפרסם החודש כחלק מדו"ח על הכלכלה העולמית,  במדינות מפותחות, צמצום פיסקלי עלול אף לדרדר את היחס, ככל הנראה כתוצאה מפגיעה בצמיחה הכלכלית.

יחס חוב-תוצר מודד את היקף החוב הציבורי ביחס לגודל הכלכלה. הוא מחושב באחוזים כסך החוב הציבורי לעומת גודל התוצר, כלומר היקף הפעילות הכלכלית. בישראל עומד יחס זה על כ-60%, נמוך בהשוואה למדינות אחרות. באיטליה עומד היחס על 144%, בבלגיה על 105%, באוסטריה על 77%, בבריטניה על 102%, בניו זילנד 52%, ובפולין 49%.

חיזוק לתוצאות הגיע מעקביותן; כלכלני הקרן בדקו את השפעת הצמצום במספר דרכים ובכולם לא מצאו השפעה חיובית על יחס חוב-תוצר. מחקר אחר מצא שכחצי מהניסיונות להורדת יחס החוב-תוצר באמצעות קיצוץ הוצאה והורדת מסים נכשלו. לפי כלכלני הקרן, ניתוחם מצביע על כך שגם במקרים שהיחס הצטמצם, השינוי קרה תודות לגורמים אחרים כמו צמיחה מהירה.

סיבה ברורה לכישלון של צמצום פיסקלי טמונה בהשפעתו השלילית על הצמיחה הכלכלית. האטת הצמיחה, שלפי כלכלני הקרן נובעת מהצמצום, מרעה את היחס חוב-תוצר דרך שני ערוצים. ראשית, ההאטה פוגעת בהכנסות ממסים, הקשורות באופן ישיר לפעילות הכלכלית, ושנית, הקטנת התוצר, אחד משני מרכיבי היחס חוב-תוצר, מעצימה את משקלו היחסי של החוב. כשהכלכלה קטנה, רמת החוב נעשית יותר משמעותית ביחס אליה.

לפי הדו"ח, מקרים בהם הצמצום הפיסקלי הביא להפחתת נטל החוב אופיינו בעליות מחירים (אינפלציה) ובפגיעה קטנה יחסית בצמיחה. בשנה הראשונה לאחר הצמצום, הצמיחה הכלכלית במקרים של צמצום כושל פחתה ב-1.5 נקודות האחוז, בעוד במקרים בהם הצמצום הביא להפחתה, ההאטה הגיע רק לחצי נקודת האחוז. ככלל, מהניתוח עולה שבכל המקרים הצמצום הפיסקלי מביא להאטה משמעותית בצמיחה בשנים שלאחריו.

לפי הניתוח המופיע בדו"ח, התנאים המגבירים את הסיכוי לצמצום פיסקלי מוצלח הם יחס-חוב תוצר גבוה בעת הצמצום, יחס חוב פרטי-תוצר נמוך (חובות של המגזר הפרטי) ורמת פעילות כלכלית גבוהה. בנוסף, תקופות של צמצום פיננסי (העלאת שערי הריבית, לדוגמא) ואי-ודאות, מקטינות את הסיכוי.

בחינה של ישראל לאור תנאים אלו מסבירה מדוע הצמצום הפיסקלי בשנתיים האחרונות הביא לצמצום מהיר של היחס חוב-תוצר, אך מעורר ספק בנוגע להמשך מדיניות האוצר בהיבט זה. עם זאת, חשוב לציין שהמחקר בחן זעזוע, כלומר צמצום פיסקלי חד ומהיר שלא נרשם בישראל. השנים 2021 ו-2022 התאפיינו בצמיחה מהירה, יחס חוב-תוצר גבוה יחסית, לאחר שנת הקורונה, ונטל חוב פרטי נמוך. תנאים אלו השתנו דרמטית בשנה האחרונה.

כעת, לאחר צמיחה ממוצעת של מעל 7% בשנתיים האחרונות, תחזית בנק ישראל צופה צמיחה איטית של 2.5% בשנה הקרובה. יחס החוב-תוצר הישראלי עומד על שפל היסטורי של כ-55% ועליות המחירים הביאו לאי-וודאות כלכלית וצמצום מוניטרי עולמי. כל התנאים למעט יחס חוב פרטי – תוצר , שעדיין נמוך בישראל בהשוואה בינלאומית, מצביעים לפי ניתוח כלכלני הקרן, שמדיניות הצמצום של האוצר לא תביא לשיפור נוסף ביחס-חוב תוצר.