דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
28°תל אביב
  • 22°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 26°חיפה
  • 27°אשדוד
  • 26°באר שבע
  • 37°אילת
  • 29°טבריה
  • 24°צפת
  • 27°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
העדה האתיופית

חג הסיגד / האם יוצאי אתיופיה בכיוון של שילוב או בידול עם שבטי ישראל?

השנה פחות מבנות ובני העדה נזקקו להבטחת הכנסה, הרבה יותר קיבלו תואר אקדמי ובעשרות מקומות חוגגים את חג הסיגד. לאחר שנתיים, ואף בימים האחרונים, בהן נחשפו תהומות הגזענות והאלימות כלפי בני ובנות העדה - האם ההישגים האלו מצביעים על כיוון?

תפילה בחג הסיגד בירושלים (צילום ארכיון: פלאש 90)

חג הסיגד הופך בשנים האחרונות מחג קטן של העדה האתיופית, לחג ישראלי הנחגג באירועים רבים ובכל הארץ. זו גם הזדמנות לעצור ולהתבונן – האם השנתיים הסוערות שעברו על יוצאי אתיופיה בישראל מסמנים מגמת שילוב ואחריות על החברה הישראלית או בידול והתכנסות.

בדרך לחג ישראלי

במסגרת הנסיון הכן של משטרת ישראל לחמם יחסים עם הקהילה אתיופית, לאחר שהשנתיים האחרונות התאפיינו בהתנגשויות אלימות, כעס ואכזבה, התקיים ביום שני השבוע ערב מיוחד במתנ"ס קריית-מלאכי. הערב כלל הופעת סטנדאפ, ארוחה ונאומים. "כמשטרה, עלינו ללמוד ולהטמיע את שלל התרבויות והמסורת בחברה הישראלית הרב תרבותית. הכרת האחר היא איננה סיסמה חלולה, אלא מכנסת לתוכה משמעויות רבות", ציין בדבריו מפקד תחנת המשטרה בעיר, סנ"צ שי מזרחי. "השיטור בחברה רב תרבותית, הכרת האחר, מחייבים אותנו – משטרת ישראל ובני הקהילה האתיופית, לשיח ערכי ולשותפות אמת, בדיוק כפי שקורה כאן בעיר", אמר מזרחי.

בתל אביב-יפו חגגו באירוע מרשים עם היוצר גילי יאלו:

בבית הספר בבאר יעקוב החליטו השנה לציין את החג בצורה רשמית ורחבה:

גם במתנ"ס צור-שלום בקריית ביאליק ציינו את החג, בריקודים והתכנסות חגיגית, "אני גאה ונרגש לחגוג אתכם את חג הסיגד, ליהנות משלל הופעות תרבות של ריקודים אותנטיים ושירה ולטעום ממטעמיכם המיוחדים. גאווה גדולה לראות כאן את מאות התושבים ובני העדה חוגגים ונהנים יחדיו, זו קליטה במיטבה", בירך באירוע ראש העיר, אלי דוקורסקי. בבת ים ציינו בשלל אירועים ברחבי העיר את החג, כך גם בפתח תקווה, חדרה,  נתיבות, במכללת עמק יזרעאל ובעוד עשרות ערים וישובים. בעיר עפולה ציינו את החג במפגשים בבתיהם של יוצאי אתיופיה, בהם סיפרו המארחים על ייחודה של העדה, ובייחוד את סיפור התלאות של העלייה מאתיופיה.


היום יתקיימו אירועים חגיגיים רבים לציון החג: בירושלים יתכנסו עשרות אלפים בטיילת ארמון הנציב לציון תפילה משותף, בו גם אמור לנאום נשיא המדינה ראובן ריבלין. מרכז ישיבות בני עקיבא יציין את החג בכנס 'הסיגד ציבוריות מקודשת  – מחג קהילתי למקור השראה ישראלי', שיערך היום בישיבת בית אורות שבהר הזיתים. גם תנועות הנוער יציינו את החג – בצעדה המונית מההתכנסות בארמון הנציב לעבר הכותל ובאוהל כיסופים – בו יתקיימו מעגלי שיח לדיון ולמידה.

בפאב 'תחריר' הממוקם בשוק מחנה יהודה שבירושלים יחגגו היום בערב בהתכנסות ומוזיקה.  בפאב הברך במצפה רמון יפגשו וילמדו יחד על הקשר בין אתיופיה וישראל ועל החג עצמו. בפאב הלודמילה בלוד מזמינים "ללמוד לאכול ולגלות תרבות מסקרנת ועשירה".

לצד החגיגות – צעירים רבים מהעדה מתקשים עם הפיכת החג לאירוע כלל ישראלי, ואף קובלים על עיקורו מתכניו הייחודיים והמרכזיים, בטח לאחר התחקיר שנערך בתאגיד השידור 'כאן' בו נחשף כי מוהלים מתלמדים על תינוקות מהעדה האתיופית משום שחלק מהרבנים מחשיבים אותם ל"בשר תותחים".

יותר עובדים, יותר לומדים

מנתונים שמפרסם שירות התעסוקה עולה כי כ-51,000 מבנות ובני העדה האתיופית הם בגילאי העבודה; בין גיל 15 לגיל 65. הנתונים מראים כי מספר תובעי הבטחת הכנסה, בקרב העדה ירד מ- 3,944 איש ואישה בינואר 2013, ל-2,387 בספטמבר האחרון. זו ירידה משמעותית של 39% במהלך ארבע השנים האחרונות, כאשר 13% מתוכם רק בשנה האחרונה. המרכיב המשמעותי שהביא לירידה הוא 840 איש ואישה המהווים כ– 30% מסך תובעי הבטחת הכנסה מקרב ילידי אתיופיה, אשר מצאו עבודה במהלך השנה האחרונה.

בסוף שנת 2015 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 141.2 אלף תושבים. הלמ"ס כ-85.7 אלף ילידי אתיופיה ו-5 אלף ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה

מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים: מחוז המרכז (כ-38%) ומחוז הדרום (כ-24%). בסוף שנת 2015, מבין היישובים העירוניים גודל האוכלוסייה ממוצא אתיופי הגבוה ביותר היה בנתניה (כ-11.4 אלף איש), ואילו אחוז האתיופים הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב, היה בקרית מלאכי (16.8%).

שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מבין תלמידי כיתות יב יוצאי אתיופיה הגיע ב-2015 ל-89%, לעומת 94% בקרב כלל החינוך העברי. מספר יוצאי אתיופיה בקרב מקבלי תארים היה במגמת עלייה: בשנת תש"ס (1999-2000) קיבלו 99 סטודנטים מבנות ובני העדה תואר אקדמי, ואילו בתשע"ה (2014/15) היו כבר 530 בעלי תואר אקדמי. הפופולארים מבין תחומי הלימודים הגבוהים בקרב סטודנטים מהעדה האתיופית היו בשנים 2015/16 מדעי החברה (26%), עסקים (19%) וחינוך והוראה (18%).

ההוצאה הממוצעת לתצרוכת במשקי בית של יוצאי אתיופיה, שבהם ראש משק הבית או אחד מהוריו נולדו באתיופיה, מסתכמת ב- 10,238 ₪ בחודש לעומת 15,407 ₪ בכלל משקי הבית, ומהווה 34% פחות מהממוצע בכלל האוכלוסייה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!