דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ט באייר תשפ"א 11.05.21
24°תל אביב
  • 23°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 23°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 21°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

ישראל אומן, פרדוקס הסחטן וטעויותיו

בשנת 2005 זכה פרופ' ישראל אומן המתמטיקאי, בפרס נובל בכלכלה על מחקריו בתחום תורת המשחקים. הנאום אותו בחר לנאום בעת קבלת הפרס נגע לנושא של מלחמה ושלום. בנאום זה טען שמחקריו הראו שכדי להשיג שלום יש להגביר את מרוץ החימוש, ואת המוכנות של הכוחות היריבים להשתמש בכוח. המטרה, לטענת אומן, היא ששני הצדדים יהיו בשווי משקל אסטרטגי, ויחששו מפעולת תגמול אלימה במידה והם יפרו את שווי משקל זה.
בכתבים אחרים שלו, הוסיף אומן את "פרדוקס הסחטן", שלפיו כדי להשיג שלום על שני הצדדים להראות שהם מוכנים להילחם על מטרותיהם ושאיפותיהם, ושאינם מוכנים לוותר עליהם. רק במצב הזה תושג פשרה. במידה וצד אחד יאותת לצד השני על נכונות לוויתורים, אז הצד השני יראה זאת כביטוי לחולשה וישאף להגדיל את תועלתו (עוד שטחים, עוד ויתורים וכו'). משום כך, לטענת אומן, כל דיבור על שלום או קריאה לפשרה בצד הישראלי, מאותת לצד הפלסטיני להמשיך במאבקו כדי להשיג עוד ויתורים לטובתו.
כדי להוכיח את טענתו מציג אומן את מלחמת העולם השנייה, שבה לגרסתו הפייסנות של המערב, היא שהובילה וגרמה למלחמה. הדיונים והויכוחים אודות הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה הם רבים, והסיבות למלחמה הן מורכבות. איני רוצה להיכנס לויכוחים אודות מלחמת העולם השנייה, ולכן אציג מספר סכסוכים לאומיים אחרים אשר הסתיימו בעקבות ויתורים חד צדדים ולא התפתחו למלחמה או להמשך המאבק, בניגוד לתיאוריה של אומן עליה זכה בפרס נובל.

הסכסוך הלאומי הראשון הוא מאבקה של נורבגיה לעצמאות מידי שבדיה בשנת 1905. לאחר הכרזת העצמאות של הממלכה הנורבגית והתנתקותה מהממלכה השבדית, התעורר חשש שהמלך השבדי לא יסכים למהלך זה וישלח את הצבא להשתלט עליה מחדש. בעקבות חשש זה ארגנה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השבדית מחאות והפגנות המוניות. ראש המפלגה, היאלמר בראנטינג, תבע את הסיסמה "הסר ידך מנורבגיה, מלך!" . איומי הסוציאליסטים השבדים צלחו, והמשטר השבדי הצהיר, שעל אף שהוא רואה בהכרזת העצמאות הנורבגית פעולה לא צודקת, הוא לא ישתמש בכוח כדי לשנותה. לאחר שזכתה בעצמאותה, נורבגיה לא שאפה להתפשט ולזכות בשטחים נוספים. הויתור השבדי על שטחים לא הוביל למלחמה או להמשך המאבק. להיפך, שבדיה ונורבגיה מאז ועד היום מתייחסות אחת לשנייה כאחיות ומשתפות פעולה בחום.

הדוגמה השנייה קרובה אלינו יותר בזמן ואינה קשורה לעמים הסקנדינבים. דוגמה זו מתייחסת לסכסוך הלאומי בין צ'כיה לסלובקיה. בשנת 1992, הכריזה סלובקיה על עצמאותה באופן חד צדדי. ניסיונות למשא-ומתן בין הצדדים נכשלו, ובסוף אותה שנה הוחלט בפרלמנט לפרק את המדינה המשותפת ועצמאותה של סלובקיה הוכרזה ב-1 בינואר 1993. פרשה זו נודעה בכינויה "גירושי הקטיפה", משום שהסכסוך נפתר ללא שפיכות דמים, תוך ויתור של הצד החזק יותר. הויתור של הצ'כים על שטחי המדינה הסלובקית לא גרם לסלובקים לדרוש עוד שטחים וויתורים, וכיום שתי המדינות חיות בשלום ובשיתוף פעולה אחת עם השנייה.

הסכסוך בין הצ'כים לסלובקים יכול היה להתפתח לגמרי אחרת, כפי שאירע למשל בעת פירוק יוגוסלביה. כאשר מדינה זו התפרקה, סרבו הסרבים שהיו הקבוצה הלאומית-אתנית הדומיננטית לוותר על השטחים שבשלטונם, וניסו לדכא בכוח כל שאיפה לריבונות מצד קבוצה אתנית אחרת. כך מצאו את עצמם במהלך שנות ה-90 במלחמות עם כל העמים מסביבם. על אף אומץ ליבם ויכולותיהם הצבאיות של הסרבים הם איבדו את כל השטחים שנאבקו עליהם. מלחמות אלו פגעו בסרביה וגבו עשרות אלפי הרוגים בקרבה. במלחמות עקובות מדם אלו, הדרדרו הצדדים השונים לפשעי מלחמה, שהכתימו במיוחד את שמה של סרביה.
אחרי מלחמות אלו, נשארה בידי סרביה רק שטחה של מונטנגרו. סרביה ניסתה לפייסה והכריזה על שם המדינה כסרביה-מונטנגרו, אולם תושבי מונטנגרו שאפו גם הם לעצמאות, ובעקבות משאל עם הכריזו בשנת 2006 על עצמאות, הפעם ויתרו הסרבים על הנסיונות לדכא שאיפות לאומיות בכוח הזרוע, והכירו במדינה החדשה מיד.
כלומר, התיאוריה של אומן הסתברה כלא רלוונטית וכטעות עבור ההנהגה הסרבית. בניגוד לשיטתו של אומן, דווקא הויתור של סרביה על שטחי מונטנגרו הוא שמנע מלחמה, וזאת בניגוד למאבקים הקודמים שלה. ממשלת מונטנגרו לא המשיכה ודרשה עוד ויתורים ושטחים, למרות שעפ"י אומן בהיותה רציונאלית שממקסמת את תועלתה היה עליה לדרוש זאת.

פן חשוב בשיטתו של אומן למניעת מלחמות וסכסוכים בינ"ל, בנוסף על חוסר הנכונות לויתורים ופשרות ועל הנכונות להילחם למען המטרות, הוא האלמנט של מירוץ החימוש והגדלת הצבא לשם הרתעה. בנאומו בקבלת פרס הנובל טען ש"האומות חייבות להמשיך להתכונן למלחמה, כדי לא להילחם". אומן, כמו רבים אחרים, אוהב להזכיר את מלחמת העולם השנייה כהוכחה לטענתו, אולם, כמו רבים אחרים, הוא נוטה לשכוח את מלחמת העולם הראשונה. אם הוא היה חוקר מלחמה זו, הוא היה מגלה שמירוץ החימוש המסיבי בין המעצמות לפני המלחמה לא רק הגביר את התוקפנות והלוחמנות של הצדדים השונים והגדיל את השפעתם של אנשי הצבא (בעיקר המיליטנטים שבהם), אלא בעטיו המלחמה הייתה הרסנית וקטלנית יותר מהמלחמות שהיו לפניה.
פנר ברוקוויי, חבר מפלגת הלייבור, ומייסדו של ארגון סרבני המצפון המרכזי בבריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה טען בספרו "סוציאליזם לפציפיסטים": "ההנחה שלהתכונן למלחמה היא הדרך הבטוחה ביותר להבטיח את השלום התפוצצה בפרצוף ע"י חוויות המלחמה הנוכחית… משמעותה של התכוננות למלחמה היא קידומה של המלחמה".

מקרה מבחן מושלם לבחינת שיטתו של אומן, הייתה מלחמת פוקלנד שהתרחשה בשנת 1982 בין בריטניה לארגנטינה, בין שני צדדים ששידרו נכונות לפעולות תוקפניות עוד לפני התדרדרות הסכסוך למלחמה – בריטניה של מרגרט תאצ'ר השמרנית-ימנית אל מול ארגנטינה של החונטה הצבאית. העובדה ששני הצדדים הדגישו את הפן התוקפני במדיניותם ואת אי נכונותם לויתורים או פשרות, דחקה את שניהם למלחמה במקום לנסות ולפתור את הסכסוך בדרכים לא אלימות.

חוקר השלום הנורבגי יוהאן גלטונג, מבדיל בין שלום חיובי לשלום שלילי. בעוד שלום חיובי מעודד שיתוף פעולה בין הצדדים, שלום שלילי הוא הפסקת האלימות בלבד. לטענתו, השלום החם שיווצר בעקבות שיתוף פעולה הוא חזק יותר מהשלום הקר שיווצר בגלל הפסקת אלימות בלבד, והסיכוי שהוא יתדרדר בחזרה לסכסוך אלים קטן יותר. התיאוריה של אומן שמעודדת נכונות לתוקפנות, הגברת מירוץ החימוש והגדלת הצבאות היא סוג של שלום שלילי שיוצר שלום קר, אשר הינו שברירי ופגיע.

איני טוען שאין כלל מה ללמוד מהתיאוריה של אומן, שהיא שגויה או שהיא נידונה לכשלון תמיד. כמו כן, איני טוען שהיא אינה רלוונטית בתחומים אחרים בחיים. כך לדוגמה, אני מסכים עם ההשלכות שלה בתחום הכלכלי. כפי שאומן הסביר, שביתות יכולות להיות כלי יעיל בהשגת מטרות העובדים והנכונות לשביתה ע"י איגודי עובדים יכולה להיות אלמנט חשוב בשיפור תנאיהם במשא ומתן עם המעסיק. אולם, בכל הנוגע למדיניות חוץ אני חושב ששיטתו בעייתית ושהיא עלולה לגרום לשפיכות דמים שניתן למנוע אותה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות