דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הכנסה בלתי מותנית

זה רעיון / האם חלוקת כסף לכולם ללא תנאים יכולה להיות שיטה כלכלית?

רעיון ההכנסה הבסיסית הבלתי מותנית שהפך בשנים האחרונות מניסוי מחשבתי לאופציה ממשית, עמד במרכזו של דיון סוער בכנס שדרות אתמול. סמנכ"ל ביטוח לאומי: זה רעיון מספיק מעניין כדי לנסות אותו

׳מה היית עושה אם ההכנסה שלך היתה מטופלת?׳, מפגן שילוט בגרמניה (צילום: Generation Grundeinkommen / flickr).
׳מה היית עושה אם ההכנסה שלך היתה מטופלת?׳, מפגן שילוט בגרמניה (צילום: Generation Grundeinkommen / flickr).
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

רעיון ההכנסה בלתי מותנית יכול להישמע אולי בדיוני, אך בשנים האחרונות הוא עולה יותר ויותר בדיונים כלכליים רציניים, ובשנה הקרובה אף ינוסה באופן נרחב בפינלנד. הרעיון הפשוט, חלוקת סכום בסיסי של כסף לכל אזרחי המדינה ללא כל תנאי מוקדם, מעורר ברבים חוסר נוחות, וזאת משום שהוא חותר תחת אחד מהרעיונות הבסיסיים ביותר של הכלכלה בה פועל העולם: כדי לחיות צריך לעבוד. אך האם משוואה זו עוד הכרחית בעולם העתידי לקראתו אנו הולכים? סביב שאלה זו נסוב הדיון המפתיע שהתקיים אתמול (שלישי) בכנס שדרות לחברה במכללת ספיר.

"בעשיה של הביטוח הלאומי אנחנו מכירים שני סוגי קצבאות – אוניברסליות שכל אחד מקבל כמו ילדים, זקנה, לידה – וסלקטיביות שמקבלים על פי סיטואציה אישית כגון מילואים, אבטלה או נכות" הסביר שלמה מור יוסף מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. "לכנס הזה בחרנו להביא לדיון ציבורי נושא שהוא באמת חדשני בשיח הישראלי – הכנסה בסיסית, משכורת מהמדינה לכל אחד".

פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי הסביר את הרעיון – "הכנסה בסיסית ניתנת לכל פרט בחברה בלא תנאי. בלי מבחן הכנסה, בלי מבחן תעסוקה ובלי מבחן מצב משפחתי. הרעיון הוא לפשט – לעשות מערכת רווחה וביטחון סוציאלי מאוד פשוטה. תשלום כספי תקופתי קבוע בגובה שמאפשר קיום בכבוד". מובן שיש להגדיר מהו אותו קיום בכבוד, וכי הסכום המתאים ישתנה בין מדינה בה האזרח נהנה משירותים רבים מתקציב המדינה, לבין מדינה בה האזרח רוכש יותר שירותים מכיסו. באמצעות מתן הכנסה בסיסית – יכולה המדינה לוותר על קצבאות הקיום וכן על הקצבאות האוניברסליות. המודל אינו מבטל את הצורך בקצבאות תפקוד כאלו המפצות אדם עם צרכים מיוחדים על הוצאות נוספות שיש לו כגון סיעוד וניידות.

המתנגדים לשכר הקיום שופכים 8 מליון מטבעות בכיכר מרכזית, אוקטובר 2013 צילום: STEFAN BOHRER
המתנגדים לשכר הקיום שופכים 8 מליון מטבעות בכיכר מרכזית, אוקטובר 2013 צילום: STEFAN BOHRER

"המשמעות היא גם שהעסקים לא יצטרכו להוסיף דמי ביטוח לאומי – אבל יהיה צורך במסים שיגדילו את הנטל על הציבור" הסביר גוטליב. על מנת לממן את המודל נדרש לקבוע מס שולי קבוע על כל שקל מעבר לפטור ממס. "אתה מחלק כסף לכולם ולשכבות הגבוהות יותר אתה 'מנגב' אותו בחזרה דרך המיסוי", הסביר. על אף שלא מדובר במתכון לביטול העוני, לדבריו המודל לדבריו מקדם חלוקת עושר שוויונית יותר, שעשויה לתת מענה לרמות אי השוויון הגבוהות בחברה הישראלית.

בעיה נוספת אתה מנסה מודל זה להתמודד היא סוגיית האוטומטיזציה של המקצועות והעיסוקים. "יש סיכון שייעלמו הרבה מאוד מקצועות. לטענת החוקרים פרייד ואוזבורן שבנו מודל הסתברות לאוטומציה של עיסוקים יש הבדל בין האוטומציה של הקיטור לאוטומציה הנוכחית" הסביר. לכך יש להוסיף את הגלובליזציה והמעבר של התעסוקה למקומות מפותחים פחות בעולם – החשש הוא שהעובדים בעולם המערבי ימצאו עצמם פשוט בלא עבודה בעתיד.

להבדיל מפרופ' גוטליב שנישמע נלהב מהאפשרויות המגולמות ברעיון החדש – פרופ' צביקה אקשטיין דיקן בית ספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה סבור שמדובר ברעיון רע, ואפילו מאוד. "כל מדיניות כלכלית בישראל המטרות שלה צריכות להתמקד בתמיכה בצמיחה וצמצום העוני" הוא מסביר. "ההצעה שלכם נקראת 'הליקופטר כסף' – לתת לכולם, מציעים להדפיס כסף כשרוצים להעלות את הצמיחה ולהקפיץ את האינפלציה. אלא אם כן תעלו את המסים שזה תמיד פוגע במשק. אינפלציה פוגעת בתמריצים של המעסיקים".

שאלה נוספת שהעלה אקשטיין היא האם השקעת הכסף בקצבאות לכולם היא השקעה נבונה יותר מאשר השקעת אותו סכום כסף בחינוך, בריאות או רווחה? "אנחנו לא משקיעים מספיק ביכולות התעסוקה של האוכלוסייה החלשה, ופה אנחנו נוריד את התמריץ שלהם להשקיע בהכשרה. העולם המשתנה דורש השכלה, השכלה, השכלה והשקעה בתשתיות. למה השכר בעשירונים התחתונים לא עולה? הסיבות הן שיפורים טכנולוגיים מוטי הון אנושי – כלומר עליה גדולה יותר בפריון של עובדים משכילים ומיומנים, גלובליזציה וסחר חופשי ואכיפה ורגולציה חלשה". לדבריו, חלוקת כסף תפגע במוטיבציה ליציאה לעבודה –" לתת כסף בלי מבחן תעסוקה – זה הפוך על הפוך על מה שנעשה בכל המדינות". אלו הסיבות לדברי אקשטיין בגללן הצביע העם השווצרי כנגד רעיון ההכנסה הבסיסית הבלתי מותנית במשאל העם שנערך שם ביוני האחרון.

ד"ר ליה אטינגר הרכזת האקדמית של מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית ועמיתת מכון שחרית מאתגרת את הנחות היסוד של אקשטיין: "הפוטנציאל של הדבר הזה מזמין אותנו לחשוב מחדש על צמיחה וכלכלה. איזו מן צמיחה אנחנו רוצים? אנחנו ב-2016 והמדינה כל כך יותר עשירה מבתחילתה – אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו חינוך טוב, רווחה, בתי חולים במצב יותר טוב. אם מסתכלים על כלכלה כמו על עץ – ממה היא צומחת? מהחברה. צריך לדשן את האדמה שממנה היא צומחת" הסבירה.

"דיברו המון על תעסוקה – תעסוקה לשם מה?" תהתה, "אנשים רוצים לעשות את הדברים שיהיו טובים למשפחות ולקהילה שלהם. יש המון עבודה שנעשית מחוץ לשוק – לגדל משפחות וקהילות טובות. לכתוב את ויקיפדיה – הרבה דברים מאוד יצרניים נעשים מחוץ לשוק".

לדבריה של אטינגר במחקר שנעשה בארה"ב העידו שליש מהנחקרים בלבד כי הם סבורים שהעבודה שהם מבצעים היא משמעותית. "כשני שליש חושבים שהם עושים עבודה לא משמעותית. אז למה הם עושים אותם? כי צריך לגלגל את הצמיחה האינסופית הזו. אנחנו קונים אינספור מוצרים שאנחנו לא צריכים שמיוצרים בתנאי עבדות נוראיים. וזו צמיחה – אבל מה עם להשקיע בחינוך ילדים, בבריאות, ברפואה מונעת? השאלה היא איפה נמצאים כוחות היצירה ואיך משחררים אותם" אמרה. לדבריה שכר בסיסי בלתי מותנה יאפשר לאנשים יותר חופש בחירה מה הם רוצים לעשות. לפיכך השכר במקצועות הנדרשים יצטרך כמובן לעלות. שיטה כזו עשויה לשיטתה לפעול על מנת לחלק את פרות האוטומציה באופן שוויוני יותר. "עבודה היא לא תעסוקה – היא דברים בעלי משמעות שאנשים עושים. אם נוכל לחלק את הפריון המאוד גדול נוכל ליצור עולם שהפילוסופים כבר לפני 200 שנה ביקשו. מתי נפסיק לצמוח ולהתחיל לפתח את החיים הטובים? נוכל לצמוח באומנות, תרבות, חינוך, רפואה מונעת, דברים שדורשים הרבה פחות אמצעים חומריים".

גם אטינגר וגם גוטליב, אינם חותמים עדיין בשתי הידיים על המודל המוצע, אבל הם בהחלט סבורים שהוא מודל ששווה לנסות. המודל נוסה בעבר, בשנות ה-60 וה-80 בניסויים מקומיים בקנדה ובארה"ב, בתחילת ינואר צפוי להתחיל ניסוי ממוקד בתחום גם בפינלנד. ניסויים כאלה נעשו גם במספר מדינות מתפתחות. "זה רעיון מספיק מעניין כדי להוציא עליו כמה עשרות מיליוני שקלים וללמוד מה יעשה למציאות הישראלית" אומר גוטליב, "אנחנו במנהל המחקר מנסים לשאול שאלות מעניינות. אנחנו בהחלט מנסים לתכנן לשנת 2017 איך אפשר לערוך ניסוי כזה שיהיה מספיק חכם ונכון כדי לתת תוצאות מדויקות. מה שראינו בעולם הוא שהתוצאות חיוביות מאוד, משפרות את לימודי הילדים, הרוגע הנפשי וכו'. אחר כך זה מסוג הדברים ששמים במגירה לשימוש מתי שצריך – אם צריך".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!