המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (שני) דו"ח על עמידת ישראל ביעדי האקלים אליהן מחויבת ישראל. החלטת ממשלה 171 משנת 2021 קבעה יעדים לאומיים שמוכרים כיעדים בינלאומיים במסגרת הסכם פריז. ישראל התחייב להפחית 27% מפליטות הפחמן עד שנת 2030 לעומת שנת 2015, ו-85% עד שנת 2050.

הצהרות של ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט, על הפחתת כלל פליטות הפחמן במדינה, לא עוגנו בהחלטת ממשלה מחייבת או בחוק. במקביל, המשרד להגנת הסביבה כשל בקידום חוק אקלים בישראל, בעיקר בשל התנגדות במשרדי האוצר והאנרגיה שגם אתמול מנעו הסכמה בממשלה על היעדים שייכנסו לחוק האקלים. לטענת המשרדים, ישראל עלולה להיגרר לעלויות השקעה גבוהות מאוד בהפחתת פליטות ובכל זאת להתבזות באי עמידה ביעדים שאפתניים יותר.

מתוך מצגת מסכמת – דו"ח מעקב הפחתת פליטות גזי חממה (צילום מסך: המשרד להגנת הסביבה)

לפי הדו"ח שפורסם היום, ישראל לא תצליח לעמוד גם ביעדים הצנועים יחסית לשנת 2030. הצעדים המתבצעים כיום לביאו לידי הפחתה של כ-57.7 מיליון טון פליטות פחמן דו חמצני (או שווי ערך), מה שיוצר פער של 12 מיליון טון מהנדרש, לפי היעד הקיים.

לפי השרה עדית סילמן (הליכוד), למרות הפערים מול היעדים הקיימים, "ישראל חייבת להציג יעדים יותר שאפתניים. ברור שלקראת ועידת האקלים בדובאי נצטרך להציג יותר שאפתניים ואנחנו לא מפחדים להציב אותם. הטכנולוגיה מתפתחת, כמו שאר המדינות המפותחות בעולם ואנחנו רוצים לעמוד איתן בשורה אחת".

מתוך מצגת מסכמת – דו"ח מעקב הפחתת פליטות גזי חממה (צילום מסך: המשרד להגנת הסביבה)

לפי המשרד, שינוי רגולציה מתבקש שלא יושם עד כה הוא קביעת מס פחמן בישראל, שישמור על המשק תחרותי מול משקים באירופה ובארצות הברית, שצפויים להטיל בעצמם מסי פחמן, על סחורות שיוצרו בתהליכים פולטי פחמן בעתיד. עם זאת, בטווח הקצר, קביעת מס פחמן תייקר את החשמל לכלל האזרחים באופן משמעותי, לאור ההישענות של משק החשמל בכ-20% על יצור חשמל מפחם ובכ-70% מגז ורק בכ-10% חשמל נקי מאנרגיות מתחדשות.

רק עמידה ביעדים הקיימים תצריך תקצוב נוסף של 2-3 מיליארדי שקלים ב5 השנים הקרובות 

במסיבת העיתונאים שהתקיימה היום בצהריים הסביר גיל פרואקטור, המנהל את תחום האנרגיה ושינויי האקלים במשרד להגנת הסביבה, את הרציונל הכלכלי מאחורי תכניות המשרד: "היעדים הם לעוד 7 שנים. כדי להניע את המשק למסלול שיאפשר עמידה ביעדים, באנו והסתכלנו 5 שנים קדימה, כולל שנת 2023. אנחנו מדברים על חלוקה תקציבית בין תמיכות להתייעלות באנרגיה בהיקף של 900 מיליון שקל ועוד 900 מיליון בתשתיות לאנרגיות מתחדשות, עמדות טעינה וכדומה".

"דרושים תקציבים ליישום הסכמי קיגאלי, להפחתת השימוש בגזי קירור ובמזוט. חלקן עדיין לא כומתו", הוא מוסיף. "זה נוגע גם בחקלאות, בהפחתת עיבוד מזון ופסולת. רוב התקציב כבר קיים, וזה בתחום התחבורה ופשוט צריך לממש אותו בקצב הנדרש. מה שעוד נדרש הוא תוספת של 2-3 מיליארדי שקלים ל-5 שנים הקרובות".

מתוך מצגת מסכמת – דו"ח מעקב הפחתת פליטות גזי חממה (צילום מסך: המשרד להגנת הסביבה)

פרואקטור הדגיש כי התמיכות התקציביות הנדרשות הן בעצמן השקעה כלכלית כדאית. לדבריו, "כל שקל שהולך להתייעלות אנרגטית או לאנרגיה מתחדשת, או לאגירה או לחשמול תחבורה, מחזיר את עצמו פי כמה וכמה, לא רק בחיסכון עלויות בריאות ונזקים לסביבה, אלא גם זה מגדיל את התחרותיות של המשק ובסוף זה ימנע מאיתנו לשלם מסים בהמשך. אם אני אתייעל אנרגטית כעסק, אני אהפוך ליותר תחרותי וזה מייעל את הכלכלה בסך הכל".

פרואקטור הוסיף כי, "רק בשנה וחצי האחרונות, שילמנו עליית מחירים מטורפת של למעלה מ27% בתעריף החשמל, בהקשר למחירי הפחם. התלות בדלקים פוסיליים עולה לנו הון. המשך השקעות בתשתיות פוסיליות, תעלה הרבה מיליארדים. ככל שאנחנו מקטינים את התלות שלנו בדלקים הפוסיליים למיניהם, כך אנחנו חוסכים השקעות ומגדילים את הביטחון האנרגטי".

כיום מתנהל משא ומתן בין משרדי הממשלה היעדים שייקבעו בחוק האקלים וכן לגבי הויכוח בין משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, מי יהיה המשרד שאחראי על הובלת תהליכי הפחתת הפליטות. במשרד להגנת הסביבה מקווים להגיע להסכמה עד ישיבת הממשלה בשבוע הבא בנושא.

תגובת משרד האוצר לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה.