הפער בתקציב הממוצע לתלמיד בכל שלבי החינוך בין רשויות מקומיות באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים לבין רשויות באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים עומד על 3,400 שקלים בשנה – כך עולה מדו"ח שפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. זאת, למרות שהעלות התקציבית של שעות הטיפוח שהוקצו לחינוך היסודי בשנת 2021 עמד על 1.09 מיליארד שקלים.

לפי המבקר, כשהחל משרד החינוך בתכנית לצמצום פערים ב-2014 עמד פער זה על 4,197 ש"ח, כלומר הוא הצטמצם ב-18.9%, אך מצב זה רחוק מלשקף את יעדי המשרד.

תוכניתו של משרד החינוך מ-2014 לצמצם את הפערים בין תלמידים במערכת החינוך מתבססת על מודל תקצוב דיפרנציאלי של שעות הוראה. זאת לשם שיפור מצבם של בתי הספר החלשים מבחינה חברתית-כלכלית, ולצמצום הפערים בין תלמידים ממגזרי אוכלוסייה שונים ומרקע חברתי-כלכלי שונה.

עם זאת, מבדיקת המבקר עולה שכשמונה שנים מתחילת הפעלת התוכנית, עדיין לא השיג משרד החינוך את יעדיה, ושלמרות ההקצאה הדיפרנציאלית של התקציבים לא נסגרו הפערים התקציביים. הפער בתקציב הממוצע לתלמיד בכל שלבי החינוך, בין רשויות מקומיות באשכולות החברתיים-הכלכליים הגבוהים (10-9) לבין אשכולות נמוכים (2-1), מגיע ל-3,400 שקלים בשנה.

עוד נמצא כי שיעור שעות הטיפוח שהוקצו בישראל בשנת התשפ"ב לחינוך היסודי ולחטיבות הביניים (חט"ב) מכלל שעות התקן היה כ-12% (כ-222,700 שעות טיפוח מכ-1.86 מיליון שעות תקן); וכי בין 2015 ל-2018 חלה ירידה בהישגי כל התלמידים דוברי העברית במבחני פיז"ה. אשר לתלמידים דוברי ערבית, גדלו במידה ניכרת ביותר הפערים בציוני מבחני פיז"ה בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך.

לדברי המבקר, "הדבר מעמיד בספק את תפיסת השינוי של משרד החינוך, הנסמכת בעיקרה על חלוקת תקציבים דיפרנציאלית לבתי הספר על פי המצב החברתי-כלכלי של התלמידים בהם."

גם תוכנית מרום, שנועדה לחזק את בתי הספר החלשים ולהיות מהלך משלים למודל התקצוב הדיפרנציאלי, לא נתנה את המענה המשלים הנדרש לרוב בתי הספר החלשים ביותר, שהיו אוכלוסיית היעד העיקרית של מודל התקצוב הדיפרנציאלי. בביקורת עלה כי 59% (423 מ-711) מבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בחמישון הטיפוח החלש לא השתתפו בתוכנית מרום, שעלותה בשנים התשע"ז-התשפ"ב (2016 – 2022) הייתה כ-140 מיליון שקל.

עוד נמצא שפערי התקציב הממוצעים בחינוך היסודי בין תלמיד יהודי בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, ובין תלמיד בחינוך החרדי, הגיעו לכ-15% ולכ-30% בהתאמה לרעת התלמידים החרדים. בחמישון הטיפוח החלש, ישנם פערי תקציב בין תלמיד יהודי לתלמיד ערבי של 16% בחינוך היסודי, ו-19% בחטיבות הביניים.

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד החינוך יגבש בשיתוף נציגי הרשויות המקומיות, רשתות החינוך והבעלויות במגזרים השונים תוכנית רב-שנתית למתן מענה מקיף לבתי הספר החלשים. מומלץ שהקצאת המשאבים הדיפרנציאלית לבתי הספר שלומדים בהם תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך תביא בחשבון את הכנסותיהם של בתי הספר ממקורות אחרים, ובכלל זה את המשאבים שמעבירות הרשויות המקומיות ממקורותיהן העצמיים ואת ההכנסות ממשקי הבית.