המאמץ הממשלתי להילחם בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ולשילוב הערבים במשק התמקד בצעירים חסרי המעש. עם זאת, עולה מדו"ח מבקר המדינה כי רק 1.3% מהכסף של תכניות החומש השונות המכוונות לחברה הערבית, הוקדש לטיפול באוכלוסיה זו.  

על-פי נתוני המבקר 280,000 צעירים ערביים בגילאי 18-24, מהווים שליש מאוכלוסיית הצעירים בישראל. מתוכם 57,000 סווגו כחסרי מעש (22,000 גברים ו-35,000 נשים), כלומר 29% מהצעירים הערביים בישראל אינם לומדים או עובדים. שיעור זה גבוה משיעור חוסר המעש בקרב צעירים יהודים (16%).  

עוד עולה מהדו"ח כי הצעירים הבדואים ממעמד סוציו-כלכלי נמוך נמצאים בהסתברות הגבוהה ביותר לחוסר מעש. בתחילת שנת 2020 כ-33% מקרב הצעירים הבדואים היו חסרי מעש לעומת כ-20% בקרב צעירים ערבים, וכ-55% בקרב צעירות בדואיות היו חסרות מעש, לעומת כ-27% בקרב צעירות ערביות. 

הדו"ח מציין כי בשנים 2019-2015 חלה עלייה של 50% בשיעור הפשיעה בקרב הצעירים הערביים. נתון זה לצד הנחיצות להצטרפות הצעירים הללו לשוק העבודה, מורה על הדחיפות והחיוניות שבטיפול בפלח אוכלוסיה זה.  

אין תוכנית סדורה ללימודי עברית, משרד החינוך לא מציע מענה לטיפול בחוסר המעש

משרד החינוך אמון על הטיפול בצעירים עד גיל 18. לאחר מכן מתפצלת האחריות לטיפול בצעירים הערביים בין זרוע העבודה של משרד הרווחה, רשות הצעירים במשרד לשיוויון חברתי ומשרד החינוך. הדו"ח מציין כי התכניות לטיפול בצעירים חסרי המעש נכתבו ללא בסיס נתונים מספק לגבי מימדי התופעה, תפוצתה וגורמיה בקבוצות השונות. 

למרות ההשקעה בשנים האחרונות במערך לימודי עברית בבתי-הספר הערביים, מבדיקת המבקר עולה כי מרבית מורי העברית אינם עומדים בתנאי הסף שהציב משרד החינוך וכי אין מעקב על יעילותן של התכניות ללימוד עברית. עוד עולה כי אין חפיפה בין הצלחה במבחן הבגרות בעברית להצלחה במבחני יע"ל המהווים סף קבלה למוסדות האקדמיים. 

על אף שיעורי הנשירה הגבוהים כמו גם שיעורי חוסר המעש בקרב הצעירים הבדואים, מציין המבקר כי תפקיד הממונה על החינוך הבדואי אינו מאויש מאוגוסט 2020, לאחר שהאחרון שנשא בו פרש לגמלאות. מאז אין גורם מקצועי במטה שזהו עיסוקו הבלעדי. מחוז דרום של משרד החינוך נטל על עצמו את האחריות לטיפול במכלול הבעיות של החינוך הבדואי. 

עוד נמצא כי משרד החינוך לא יצר מענה לצעירים וצעירות שאינם מתאימים או מעוניינים בלימודים אקדמאיים. דווקא לימודי לתעודת טכנאי המקטינים את הסיכון של נערים בדואים לחוסר מעש לא פותחו דים. לגבי הצעירות הבדואיות נמצאו הלימודים התיכוניים והעל-תיכוניים ככלי היעיל יותר למניעת חוסר מעש.  

על אף שמשרד החינוך פיתח תכניות הכוון תעסוקתי הוא הפקיד את הפעלתן בידי יועצות בתי-הספר, העמוסות בעבודה גם כך.  

המבקר מציין את מאמציה של אוניברסיטת חיפה לקבל סטודנטים ערביים על-אף מחסום השפה לצד היעדר מאמציהן ואף הערמת מכשולים מצד אוניברסיטאות אחרות. עוד מציין המבקר כי כ-15,000 סטודנטים ערביים מישראל יוצאים ללימודים בחו"ל, מהם כ-8,000 לומדים ברשות הפלסטינית. באוניברסיטה האמריקאית בג'נין לומדים כ-6,200 ערבים ישראלים לעומת כ-5,000 באוניברסיטת חיפה. עובדה זו מקשה על שילובם במשק הישראלי בשל אי התאמה בין חומר הלימוד למציאות בישראל ואי-ידיעת השפה העברית.  

מרכזי ריאן המעניקים בחינם ליווי וייעוץ תעסוקתי לצעירים ערביים, פרושים ברחבי הארץ. המבקר מציין את השפעתם הנמוכה של מרכזי ריאן על הסיכון לחוסר מעש, זאת לעומת נתוני המוצא כמו גלי, מגדר, מקום מגורים וכו'. 

על-אף חשיבותה של שנת המעבר כפי שעולה מתכניות החומש השונות ובפרט תכנית תקדם (החלטה 550). מציין המבקר כי תכניות אלה פונות למיעוט בקרב הצעירים הערבים כ-3%. מרבית הצעירים המגיעים אליהן נטען בדו"ח הם בעלי סיכוי גבוה להשתלבות באקדמיה ובשוק העבודה גם ללא תכניות אלו.