בשבוע האחרון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות החל בשביתה בעקבות התפוצצות של המשא ומתן עם משרד האוצר על חידוש הסכם השכר.
העיצומים כללו אי קיום לימודים בשני ובשלישי בשבעה מוסדות להשכלה גבוהה: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון ומכון ויצמן.
בהמשך השבוע יושבתו הלימודים כל פעם במוסד אחר: היום הושבתו הלימודים באוניברסיטת חיפה ובטכניון, מחר (רביעי) לא יתקיימו לימודים באוניברסיטת ת"א באוניברסיטת בר אלין ומכון ויצמן וביום חמישי לא יתקיימו לימודים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בן גוריון.
הסגל האקדמי הבכיר הוא אקדמאים עם תואר שלישי ומעלה שעובדים במוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה הממומנים על ידי המדינה וכוללים את כל האוניברסיטאות בישראל, למעט אוניברסיטת רייכמן הפרטית. לכל מוסד אקדמי יש ועד משלו לסגל האקדמי הבכיר אך ההסכם הקיבוצי הנעשה מול האוצר וארגון ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) הוא זהה עם התאמות למוסדות השונים. הסגל האקדמי הבכיר מיוצג ע" הועדה המתאמת של הסגל הבכיר.
״העובדים יכולים להרוויח יותר מפי 2 בשוק הפרטי״
"ההסכם השכר האחרון שלנו הוא מ-2019 ואנחנו דורשים מענה על שחיקת השכר", אומרת ענת זעירא (65), יו"ר הוועדה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר ופרופסור לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית.
"מאז 2019 אנחנו מנסים לשבת עם ור"ה (ראשי האוניברסיטאות) ומשרד האוצר למשא ומתן על חידוש ההסכם, וכל פעם נתנו לנו סיבה אחרת מוצדקת יותר או פחות, בין אם זה בחירות וחילופי הממשלות ובין אם ביקשו מאיתנו לחכות להסכם השכר עם הסתדרות המורים ואחרי זה עם ההסתדרות. עכשיו האוצר רוצה שנחתום על שכר פחות עם אותו משך זמן של הסכם, עד 2027".
זעירא מסבירה את שכרם הגבוהה של הסגל האקדמי הבכיר: "השכר הממוצע שהינו תלוי דרגה ושנות ותק עומד על 22-21 אלף. הסיבה לכך היא פיצוי כספי הולם לעשר שנים ויותר של השכלה בארץ ובחו"ל הממומנת כולה מהעובדים ועל אי צבירת פנסיה, שכן אקדמאי מתחיל את עבודתו בממוצע בגיל 39. מעבר לכך בחלק מהמקרים העובדים יכולים להרוויח פי שניים ויותר בשוק הפרטי". הסגל האקדמי הבכיר מונה כ-5,000 עובדים עם מספר תקנים נמוך במיוחד, לטענתה, "יכול לקרות למשל שבשנה אחת ייפתח תקן אחד במחלקה".
"לטענת משרד האוצר אנחנו לא יעילים ואי אפשר לפטר אותנו בקלות. לכן בין היתר האוצר רוצה להכניס חוזים אישיים". אומרת זעירא, "צעד כזה כמובן יחליש אותנו כעובדים".
דוגמא לכך היא ה'סל קליטה' שאינו נמצא בהכרח במשא ומתן כעת אך הוא נמצא במחלוקת בין הממונה על השכר לוועדה המתאמת. "סל הקליטה הוא מענק הניתן לאקדמאי המתחיל את עבודתו, לרוב אחרי חזרה לישראל ונועד להקל על החזרה לישראל בקניית בית או רכב. הסכום משתנה ממוסד למוסד ונע בין 180 ל-350 אלף ש״ח.
"לפני שנתיים הממונה על השכר קרא למוסדות לשנות את חלקת סל הקליטה למודל המסווג את העובדים כך ש-10% מכלל העובדים מקבלים את סל הקליטה הגבוה ביותר. לא היינו מוכנים לאיפה ואיפה הזאת כי דין דוקטור למדעי המחשב כדין דוקטור לסוציולוגיה. בעקבות שלנו הממונה על השכר נסוג אבל זו דרך אחת בה משרד האוצר מנסה ליצור הפרדה ולהחליש אותנו".
