בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בזכאותו של גבר בזוגיות הומוסקסואלית להיות מוכר כ'עקר בית' הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות – זאת לאחר שהביטוח הלאומי טען כי זכאות זו ניתנת רק לאישה. בית הדין פסק לטובת התובע החזרי תשלומים ששילם לביטוח הלאומי בעבר, אך נמנע מלפסוק פיצוי בגין אפליה בטענה של חוסר סמכות.

חוק הביטוח הלאומי מגדיר 'עקרת בית' כתושבת ישראל נשואה או ידועה בציבור, שבן זוגה מבוטח בביטוח הלאומי, ואשר אינה עובדת בעצמה לא כשכירה ולא כעצמאית. העובד, אמיר הנדל, ובן זוגו דביר יריב, הוכרו כידועים בציבור על ידי הביטוח הלאומי בינואר 2018. החל מחודש מרץ אותה שנה, התגוררו השניים יחד כשהנדל איננו עובד. בפברואר 2021 שלח הנדל לביטוח הלאומי פניה באמצעות אתר האינטרנט, ובה שאל: "האם עקר בית שבן זוגו עובד איננו זכאי לפטור מתשלום ביטוח לאומי?". בתגובה השיב לו הביטוח הלאומי כי "רק אישה עקרת בית פטורה מתשלום, ולכן הנך מחויב בתשלום החוב".

הנדל שילם את חובו לביטוח הלאומי, ולאחר ייעוץ משפטי, עתר לבית הדין באמצעות עורכי הדין אירית אולמן וחגי קלעי בדרישה שיוכר כעקר בית, וכן בתביעה לפיצוי בגין אפליה ולהחזר הכספים ששילם.

בהליך, טען הביטוח הלאומי כי לשון חוק הביטוח הלאומי "ברורה ואינה משתמעת לשני פנים" וכי החוק מבחין במפורש ובכוונה בין גבר שאינו עובד ושאינו עצמאי ובין אישה שאינה עובדת ואינה עצמאית, וזאת 'בלשון ברורה וחד משמעית שאינה מאפשרת לשנות את המשמעות הברורה של מילותיו". היועצת המשפטית לממשלה ציינה בפני בית הדין כי עתירה קודמת להגרה בגבר, בזוגיות הטרוסקסואלית, כ'עקר בית', נדחתה על ידי בית המשפט העליון בעבר. בהתאם לכך מסרה לבית הדין כי פנתה לשר הרווחה כדי שיורה לגורמי המקצוע לערוך בחינה של הסוגיה על מנת לקדם את השוויון במסלול זה. עוד טענה היועצת המשפטית כי מדובר בסוגיה חוקתית שהמקום לברר אותה הוא בפני בג"ץ ולא בפני בית הדין לעבודה, עמדה אליה הצטרף גם הביטוח הלאומי.

"מקובלת עלינו טענת התובע שלפיה המחוקק עיגן את מוסד 'עקרת הבית' בחוק כדי להעניק 'הטבה סוציאלית' לתא המשפחתי שבו אחד מבני הזוג מבצע את עבודות הבית ולא יוצא לשוק העבודה", כתבה השופטת עידית איציקוביץ'. "באותה עת על פי רוב הייתה האישה זו שמבצעת את עבודות הבית ולכן החוק נכתב בלשון 'עקרת בית' בלבד. ואולם, אנו סבורים כי ההסדר החקיקתי הקיים מבוסס על תפיסות עולם מיושנות, ופוגע בתא משפחתי של שני גברים. במסגרת מערכת משפט שדוגלת בשוויון בין המינים אפליה בין גברים לנשים נראית תמוהה. הטבה מדיני הביטחון הסוציאלי הרלוונטיים לעניין זה אמורה להיות מוענקת לכל תא משפחתי, כך שלכל זוג תהיה בחירה להותיר את אחד מבני הזוג במשק הבית".

עוד ציינה השופטת איציקוביץ' כי שורשיו ההיסטוריים של ההסדר הקיים הם במדינת הרווחה הבריטית שהתבססה על תפיסת עולם במודל 'הגבר המפרנס' לתא המשפחתי. "ההקשר ההיסטורי מבהיר שההסדר הקיים מנציח תפיסות פטריארכליות שאינן הולמות את ערכיה של חברה שמבקשת לקדם את השוויון בין המינים.

אנו סבורים כי במקרה דנן לא ניתן לשלול את ההטבה באופן קטגורי ממשק בית הכולל בני זוג מאותו המין – זוג גברים. כאמור הפסיקה חוזרת וקובעת כי יש להשוות את הזכויות והחובות של התא המשפחתי בו בני זוג מאותו המין לאלו של התא המשפחתי 'המסורתי',  שלפיו משפחה בנויה מזוגיות בין גבר לאשה. זאת נוכח ההכרה הגוברת בזוגיות חד-מינית".

לדבריה, על אף שסעיף 238 בחוק הביטוח הלאומי, הנוגע לפטור לעקרת בית מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, מגדיר עקרת בית כ'אישה', יש להחיל אותו בדרך של פרשנות גם על בני זוג ששניהם גברים בדומה להוראות החוק האחרות שכבר חלות על תאים משפחתיים 'שאינם מסורתיים'. "זאת נוכח השינויים החברתיים שחלו במהלך השנים בכל הנוגע להרחבת התא המשפחתי על סוגיו השונים, וכן נוכח החשיבות של עיקרון השוויון והזכות לקיים חיי משפחה. יש לפרש את הוראת החוק באופן שאינו מפלה את התאים המשפחתיים השונים על רקע הנטייה המינית. לפיכך אנו סבורים כי במקרה דנן יש לפרש את הוראת החוק כחלה גם במקרה של בני זוג מאותו המין – זוג גברים".  השופטת חידדה כי בית הדין לעבודה כבר פסק בעבר במקרה של זוג נשים, והבהיר כי יש להן זכות הבחירה לבחור מי משתיהן תוגדר כעקרת בית.

בית הדין הכיר כאמור בהנדל כ'עקר בית' (בהנחה שהוא עומד בשאר התנאים הקבועים בחוק) וקבע כי יהיה זכאי לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות, ואף יקבל החזר תשלומים בסך 7,000 שקלים בגין התשלומים שביצע ביתר בשנים 2021-2018 וכן הוצאות משפט על סך 5,000 שקלים. השופטת הבהירה כי חוק בתי הדין לעבודה מסמיך אותם לדון בתביעות הנוגעות לפרשנות חוק הביטוח הלאומי. עם זאת, הבהירה כי פסיקת פיצויים בגין אפליה לטובתו אינה בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה.