שוק העבודה הישראלי בשנת 2022 היה ההדוק ביותר מכל שנה אחרת בעשורים האחרונים, כך עולה מדו"ח שירות התעסוקה שפורסם היום (רביעי).  על כל 100 משרות פניות התמודדו בשנה 106 דורשי עבודה בלבד – היחס הנמוך ביותר מאז החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם את מספר המשרות הפנויות. זאת, בעוד שערב משבר הקורונה התמודדו על כל 100 משרות פנויות כ-169 מבקשי עבודה.

מספרם החודשי של דורשי העבודה בשנת 2022 נע בין 150-168.5 אלף, והיה הנמוך ביותר בעשורים האחרונים. מספר המשרות הפנויות היה גבוה במיוחד לאורך השנה, אך בחודש אוגוסט, שממנו החלה התמתנות קלה, נרשמו כ-157.7 אלף משרות פנויות. 

בשירות התעסוקה הוסיפו כי שוק עבודה הדוק שכזה, משמעו שלדורשי עבודה קל יותר למצוא עבודה. יחס שכזה קשור לעליה גם בשיעור המתפטרים, שכן עובדים צופים שיוכלו למצוא עבודה בתנאים טובים מאלו בהם עובדים כעת. 

בעוד שביוני הגיעה התהדקות שוק העבודה לשיא עם יחס של 100 דורשי עבודה על כל 100 משרות פנויות, בדצמבר נרשמה כבר עליה קלה ביחס ל-110 דורשי עבודה על כל 100 משרות פנויות. שיעור ההתהדקות במרכז הארץ ובתל אביב היה הגבוהה ביותר, אך אזורים אלו, לדברי שירות התעסוקה חווים מהר יותר גם את שינוי המגמה – כבר החל מחודש מאי 2022. לעומתם, באזורים האחרים ובמיוחד בדרום ובצפון שיעור ההתהדקות נמוך יותר וכמעט ואין שינוי מגמה במהלך שנת 2022.

החל מאביב 2022 ועד סוף השנה, זיהו בשירות התעסוקה שתי מגמות משלימות בהרכב דורשי העבודה: ירידה במספר תובעי הבטחת הכנסה (המאפיינת אבטלה ממושכת) לצד עליה בקרב תובעי דמי אבטלה. במהלך שנת 2022 הגיע מספר תובעי הבטחת הכנסה לשיא שלילי שלא נרשם מאז שנת 2001. הירידה במספר תובעי הבטחת הכנסה נמשכת כמעט לאורך כל השנה עם האטה מסוימת בסוף השנה.

לצד זאת, מספר תובעי אבטלה גדל החל מחודש מרץ, והגיע ל-91.4 אלף בסוף השנה לעומת 85.9 בתחילתה. את העליה במספר תובעי האבטלה מייחסים בשירות התעסוקה בין היתר לעלייה של דורשי עבודה במשלחי יד בתחומי ההיי-טק והתעשיות עתירות הידע.

במהלך שנת 2022 היו במצטבר כ-419.2 אלף דורשי עבודה פעילים בשירות התעסוקה. מתוכם כ-106.2 אלף דורשי עבודה השתתפו בכ-167.6 אלף פעילויות וכלים תומכי השמה שונים. לפיכך, בממוצע כל דורש עבודה השתתף בכ-1.6 פעילויות וכלים תומכי השמה. שיעור דורשי העבודה שקיבלו כלי תמיכה בהשמה – עמד על 25.4% גידול של למעלה מפי 3 לעומת שיעור מקבלי הכלים בשנת 2021 אז רק 8.1% קיבלו כלי תמיכה כלשהו בהשמה – וזאת על אף ירידה בהיקף התקציב של השירות. בשנה זו בוצעו כ-80.1 אלף השמות, עבור כ-68.9 אלף מושמים, נתון המצביע על גידול ביעילות הפעילות של השירות.   

בשירות התעסוקה התגאו בכך שהביאו בשנת 2022 לניצול 99.9% מתקציב השירות, שעמד על כ-293 מיליון שקלים, זאת תוך הגברת האפקטיביות: בעוד שבשנים 2017-2019 עלותה הממוצעת של כל השמת עובד שביצע השירות עמדה על כ-4,800 שקלים, בשנת 2021 עמדה על 3,700 שקלים ובשנת 2022 על 3,475 שקלים בלבד. 

 "ידוע כי הדבר היחידי הקבוע בשוק העבודה הוא השינוי", אמר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור. "אופי השינוי, היקפו והשלכותיו ארוכות הטווח עדיין אינם ידועים. יחד עם זאת כבר ברור, כי נדרש מאמץ לאומי להיערכות אופטימלית לשינוי – שכן אם לא נרתם אליו, אנחנו עלולים להישאר מאחור. בשטח ניכר כי תהליך ההפנמה כבר החל. הישגי השירות בשנה החולפת, לא רק בהגברת התפוקות ויעילותן אלא גם ובעיקר בהרחבת המאמצים והשותפויות, מוכיחים שהמשק הישראלי על כלל שחקניו מבין יותר ויותר את אתגרי התקופה ונכון להיקרא להם. אתגרי הזמן אינם גזרת גורל כי אם מנוע אפשרי לצמיחה, זה הקו שהשירות נוקט בשנים האחרונות וזה הקו שעוד ועוד גופים מאמצים, בממשלה, בכלכלה ובחברה"