שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) משחק משחק מלוכלך. הוא האשים את הממשלה הקודמת שהסכימה לעליית מוצרי החלב שבפיקוח, רק כדי לאשר עלייה לא קטנה במחירם של 9.3%, לדחות את המשכה, שבהחלט יגיע ובינתיים לעודד את כל המחלבות לייקר את כל מוצרי החלב כולם, ולא רק את אלו שבפיקוח.

אם זה מזכיר את ההתנהלות של סמוטריץ' לגבי מחיר החשמל, זו אינה טעות. השר הבטיח שמחיר החשמל ירד בכ-6% ודרש מרשות החשמל להתכנס לשם כך פעמיים באמצע השנה, מבלי לתרום שקל אחד מתקציב המדינה לטובת המהלך. זה כמעט הצליח, ומחירי החשמל ירדו, אך לא במידה שהבטיח ולא בגללו, אלא בגלל ירידה עולמית במחירי הפחם. בסך הכל, מחיר החשמל עלה ביותר מ-20% בשנה וחצי.

יש הרבה דרכים להתמודד עם התייקרויות החשמל והחלב. ניתן לסבסד את המוצר לציבור, או את מי שמייצר אותו, אפשר לייעל את שרשרת הייצור או להוריד את המיסוי, אפשר גם להטיל פיקוח על מחירי הגז או מוצרי חלב נוספים, כדי למנוע שיעורי הרווח פנומנליים. בנקודה הזו בדיון, כלכלנים רבים יגידו שהתערבות ממשלתית אינטנסיבית במחיר של מוצר ספציפי יוצרת עיוותים צפויים לצד עיוותים בלתי צפויים במקומות אחרים. עמדה זו איננה תורה מסיני, בוודאי כשמדובר בפועל במונופול גז שאחראי ל-70% מיצור החשמל. אבל בכל מקרה, צריך לטפל גם בצד השני של יוקר המחייה – השכר.

לשמור על כוח הקנייה

תוספות כלליות לשכר ולקצבאות יאפשרו לציבור לשמור על כח הקנייה שלו אל מול עליות המחירים, מבלי לבטא התערבות ספציפית במוצר מסוים. הממשלה יכולה להוביל זאת, דרך תוספות שכר, העלאה של שכר המינימום והקצבאות. לא מדובר בצעד מגביר אינפלציה, משום שממילא גל עליות המחירים הנוכחיות לא מובלות על ידי צמיחת השכר, אלא בעיקר בשל גורמי תשתית – חומרי גלם, חשמל, ארנונה והובלה. צעד נוסף ורצוי כדי לשפר את השכר במגזר הפרטי, הוא חקיקה תומכת התאגדות עובדים. מהלכים כאלו יעודדו גם עליית שכר במגזר הפרטי, בעסקים שיכולים לעמוד בכך.

נכון, לא מדובר בפתרון מושלם, אך לאור הכשלונות המביכים של הממשלה במיתון המחירים במשק, רצוי לכל הפחות להניח על השולחן את הרעיון הפשוט של הגדלת ההכנסות של הציבור.

למקד את התוספות בעשירונים 1-8

למהלכים אלו זה יש כמובן גם עלויות תקציביות, אך ניתן לממן אותם, למשל, באמצעות מודל נקודות זיכוי מס בשיטה האמריקאית. בשיטה זו, נקודות זיכוי פירושן תשלום מהמדינה לבעלי שכר נמוך, הפחתת מס לבעלי שכר בינוני, וככל שהשכר עולה ערכן נשחק עד לאפס, לבעלי הכנסות מעל 47,915 דולרים בשנה במשק הבית. מודל זה שוויוני יותר מזה הישראלי, בו נקודות הזיכוי מסייעות בעיקר להכנסות של שני העשירונים העליונים. כך, עליית הכנסות בעשירונים 1-8 יכולה לטפל גם ביוקר המחיה היכן שהוא כואב במיוחד, וגם באי השוויון, בתקופה שאי השוויון בשכר הגיע לשיא של עשור.

בינתיים, שר האוצר סמוטריץ' גם לא מצליח לבלום את עליות המחירים במשק, וגם נמנע ממתן פיצוי הולם כנגדן.