32 שביתות מלאות בהן השתתפו כ-140,000 שובתים, התקיימו בשנת 2022, זאת לעומת 24 שביתות מלאות בשנת 2021 בהן השתתפו כ-57,000 שובתים, כך לפי הודעה של הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר אתמול (רביעי). כ-334,000 ימי עבודה אבדו למשק כתוצאה משביתות בשנת 2022 לעומת כ-148,000 ימי עבודה בשנת 2021.

עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2022 התקיימו במשק 12 שביתות חלקיות (עיצומים) בלבד בהן נטלו חלק כ-100,000 שובתים, לעומת 6 שביתות חלקיות בלבד בשנת 2021 בהן נטלו חלק כ-30,000 שובתים. על פי ההערכות הממונה, בעוד שבשנת 2021 עלות השביתות הסתכמה בכ-74 מיליון שקלים, בשנת 2022 עלותן עלתה לכ-160 מיליון שקלים.

מתוך דו"ח הממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה

העלייה במספר השובתים וימי העבודה שאבדו למשק קשורה ברובה לשביתת הסתדרות המורים כחלק מהמאבק להעלאת שכרן, ולשביתות במערכת הבריאות – בעיקר אלו שהתקיימו בבית החולים הצרפתי בנצרת אשר היה בסכנת סגירה על רקע תת-תקצוב. העלייה במספר השביתות נובעת, ככל הנראה, גם בהשהייתם של סכסוכי עבודה רבים בתקופת הקורונה שהתאפיינה בירידה משמעותית בהיקף השביתות, וסיומם של הסכמי עבודה רבים בתקופה זו.

מרבית ימי העבודה שאבדו למשק ב-2022, כ-86%, נבעו מתביעות שכר. בפילוח לפי מספר השביתות כ-34% היו כתוצאה מתביעות שכר. כ-31% מכלל השביתות היו מסיבות הקשורות בהסכמי עבודה (הסכמי עבודה חדשים או אי חידוש הסכם), כ-9% היו כתוצאה משינויים ארגוניים, כ-9% נוספים בשל מחאה על רקע חוסר ביטחון אישי ואלימות שהופנתה כלפי עובדים והשאר, כ-17% מסיבות הקשורות בהלנת שכר, הרעת תנאי עבודה, דרישה להכרה ביציגות התאגדות עובדים, פיטורי עובדים ושינויים מבניים.

פילוח השביתות לפי אורכן מגלה כי מרבית השביתות היו קצרות, כאשר כ-69% מכלל השביתות נמשכו משעתיים עד יום אחד, כ-16% מעל יום אחד ועד שלושה ימים, וכ-15% מעל שלושה ימים ועד ארבעה עשר יום.

בחלוקת השביתות על פי ענף כלכלי מתברר כי 25% מכלל השביתות המלאות בשנת 2022 התקיימו בשירותי הבריאות, 25% בשירותי תחבורה, כ-22% במינהל הציבורי והמקומי, 9% בחינוך, שיעור דומה בתעשייה והשאר כ-10% בתקשורת, בשירותים פיננסים ובאמנות , בידור ופנאי. עם זאת, 83.7% מימי השביתה שאבדו למשק היו בשירותי החינוך, הכוללים כמובן את שביתת המורים על שכרם (275 אלף ימי שביתה שאבדו למשק).

עובדי החינוך היוו גם 82% ממספר העובדים השובתים בשנה זו. בהתאם, 60% מכלל השביתות המלאות ו-92% מכלל ימי העבודה שאבדו למשק היו בסקטור הציבורי (הכולל את עובדי ההוראה) לעומת 40% בסקטור הפרטי (8% בלבד מכלל ימי העבודה שאבדו למשק). כזכור, הסכם המסגרת במגזר הציבורי שחתמה ההסתדרות מול הממשלה כ-4 שנים לאחר סיום ההסכם הקודם – נחתם ללא שביתה.

הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה, עו"ד רבקה ורבנר מסרה כי: "היחידה ליחסי עבודה פועלת כמנגנון סטטוטורי ליישוב סכסוכי עבודה ומפעילה את סמכותה כבר בשלבים הראשונים להכרזת הסכסוך וזאת על מנת למנוע מאותם סכסוכים מלהגיע לידי שביתה. מעורבות היחידה ליחסי עבודה בסכסוך נעשית, בין היתר על ידי תיווך, גישור, בוררות או ייעוץ טלפוני לצדדים לסכסוך, ותורמת מידי שנה לפתרון של כ-30 אחוזים מסך סכסוכי העבודה הקיבוציים במשק הפרטי. נתונים אלה מעידים על המשכה של מגמת השקט התעשייתי שמאפיינת את המשק בשנים האחרונות ולמעשה בעשור האחרון. על מנת להרחיב את כלי הגישור, משרד העבודה, יצא ברפורמה היסטורית על מנת להרחיב את מאגר המגשרים המומחים, ולאפשר תוספת כח אדם מיומן, מקצועי ומנוסה בהסדרת יחסי העבודה בשוק העבודה בישראל".