היקף נזקי מזג האוויר לחקלאות בחורף האחרון עומד על כ-165 מיליון שקלים. כך עולה מסיכום חורף 2022-2023 של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. מדובר בזינוק של כ-60% בתוך 4 שנים. שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "אם הממשלה מעוניינת לשמור על רמת מחירים יציבה, אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ועל עצמאות המזון כחול-לבן, היא חייבת להגדיל את התמיכה הישירה בחקלאים".
קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע, תפצה חקלאים בסכום כולל של כ-165 מיליון ש"ח בגין הנזקים שנגרמו לגידולים החקלאיים בחודשי החורף, דצמבר 2022-אפריל 2023. מגמת העלייה בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאים כתוצאה ממשבר האקלים נמשכת: סיכום היקף הנזקים השנה מצביע על זינוק של כ-16% ביחס לחורף שעבר, 25% ביחס לחורף 2020-2021 וכ-60% ביחס לחורף 2019-2020. בקנט אומרים שהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאות ברחבי העולם, כתוצאה ממשבר האקלים, כבר הביא לצמצום בשטחי הגידול ומתריעים מפני תופעה שכזאת גם בארץ.
המודעות הציבורית למשבר האקלים עולה בשנים האחרונות, בעיקר בכל הקשור לתופעות קיצון במזג האוויר. נראה שהחורף האחרון משקף יותר מכל את השלכותיו של המשבר. החורף החל באיחור ובמיעוט גשמים, בעיקר בדרום הארץ ובעמקי המזרח. בהמשך, לקראת סוף ינואר ובתחילת פברואר היינו עדים לסופות חורפיות עזות שגרמו לנזקים משמעותיים לגידולים השונים, בעיקר כתוצאה מהרוחות החזקות, הברד, הקרה וההצפות. בהמשך פברואר היינו עדים לטמפרטורות נמוכות, בעיקר בחוף כרמל, שהביאו לפגיעה במטעים רבים. גשמים שירדו בתקופת הפריחה של מטעי הפרי הקשתה על הדבורים לבצע האבקה, שהיא הכרחית להיווצרות פרי.
האירוע הקיצוני והחריג ביותר בחורף האחרון התרחש דווקא לקראת סופו, באפריל. מזג האוויר הסוער במהלך חול המועד פסח גרם לנזקים גדולים לגידולים החקלאיים. מזג אוויר קיצוני במהלך השבוע האחרון של אפריל כלל גשמים עזים, ברד ואפילו שלג. עיקר הנזק נגרם למטעי פירות שנפגעו כתוצאה מברד כבר, בעיקר בצפון הארץ. בין השאר נפגעו גידולי דובדבנים, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. בתקופה זו נמצאים הפירות בשלב של חנטה מתקדמת (היווצרות הפרי). הברד הכבד עלול לפצוע את הפירות ו בהמשך להביא לפסילתם לשיווק.
נזקים משמעותיים נגרמו גם מהצפות במאות דונמים של שטחי גידול בערבה. בין היתר נפגעו גידולי אבטיח ופלפל. הגשמים המאוחרים, יחסית, הביאו לפגיעה גם בגידולי השחת בכל הארץ. מדובר בדגנים שנקצרו והמתינו להתייבש בשדות. הרטבת השחתות גורמת, במקרים רבים, לתופעות של עובש ומובילה להשמדת התוצרת. היקף הנזקים באירוע חריג זה שנמשך יומיים בלבד, עמד על למעלה מ-130 מיליון שקלים.
במהלך החורף התקבלו בקנט למעלה מ-4,700 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים. משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על כ-10 ימים בלבד מעת השלמת הליכי הערכת הנזקים.
מסיכום הדיווחים עולה שגידולי הפירות כגון תפוח, אפרסק, דובדבן, שזיף ונקטרינה, ספגו את הנזק הגדול ביותר בחורף האחרון, שהסתכם בכ-46 מיליון ש"ח. עבור נזקים שנגרמו לגידולי ירקות, ובכללם תפוחי אדמה, בצל ושום תשלם קנט כ-43 מיליון ש"ח. מגדלי הפלחה (גידולי שדה), שניזוקו בעיקר מהגשמים המאוחרים שירדו בסוף אפריל, יפוצו בכ-21 מיליון ש"ח.
פיצויים משמעותיים יקבלו גם מגדלי ההדרים (כ-9.5 מיליון ש"ח), האבוקדו (כ-7 מיליון ש"ח), גפן היין (כ-6.5 מיליון ש"ח) והבננות (כ-4 מיליון ש"ח). גם בעלי הלולים והרפתות יפוצו בסכומים גבוהים, 12.5 מיליון ש"ח וכ-4.5 מיליון ש"ח בהתאמה, בעיקר בשל תמותת בעלי החיים כתוצאה ממחלות שונות.
שמוליק תורג'מן מנכ"ל קנט, מדגיש את הצורך בפתרונות מערכתיים כוללים למשבר האקלים ולפגיעה הכלכלית המתמשכת בחקלאים: "מגמת הפגיעה בחקלאות נמשכת, ואף מחמירה. הדבר נכון לישראל כמו למדינות רבות ברחבי העולם. אנו ממשיכים לראות כיצד תופעות טבע שנחשבו בעבר לנדירות הופכות לתופעות תדירות הפוגעות משמעותית בתוצרת החקלאית. חקלאים במדינות רבות, ובכללן באירופה ובארה"ב, כבר מצמצמים שטחי גידול ואסור שהדבר יקרה גם בישראל".
לדברי תורג'מן, אם הממשלה מעוניינת לשמור על רמת מחירים יציבה, אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ועל עצמאות המזון כחול-לבן, עליה להגדיל את התמיכה הישירה בחקלאים. "בכל העולם הוכח שהגדלת התמיכה הישירה של המדינה בחקלאים באמצעות סבסוד הביטוח, היא הדרך היעילה ביותר להתמודדות החקלאים עם הנזקים הכלכליים. באופן זה יוכלו חקלאים להגדיל את היקפי הגידול, למרות סיכוני מזג האוויר, ולהבטיח לציבור בישראל אספקת תוצרת חקלאית טרייה".
