הפועל בנות קטמון ירושלים נמצאת במהלך עונת בכורה חלומית בליגת העל לנשים בכדורגל. שלושה מחזורים לסיום, קבוצת האוהדים הבטיחה את המקום השני בטבלה בסיום העונה. המועדון שבנה את עצמו מלמטה, קוצר את הפירות של הזרעים שנזרעו בהקמת קבוצת ילדות הראשונה לפני עשור.

"הייתי השחקנית הראשונה שרשומה בקבוצת הילדות שנפתחה", מספרת יהלי כהן, שחקנית הקבוצה, בראיון 'לדבר'. "כילדות, תמיד חלמנו שתהיה לנו קבוצת בוגרות ופתאום יש לנו קבוצה בליגת העל. אני מאמינה שבשנים הקרובות נזכה גם בתארים".

כהן נבחרה בשנה שעברה לשחקנית ההגנה של ליגת העל במדי מכבי בנות עמק חפר וסגרה השנה מעגל מרגש עם חזרתה למועדון בו גדלה. "מבחינתי זה היה מהלך לא צפוי. היה לי ברור שאני אבוא לסיים את הקריירה שלי פה. פתאום בגיל עשרים ואחת אני מוצאת את עצמי שוב בבית שלי, הפעם בליגת העל".

"אני זוכרת שהיה אימון אחרי כמה חודשים ואני מסתכלת על הבנות, מסתכלת על החולצה והסמל, לאט לאט נופל לי האסימון ואני מבינה שאני פה", אומרת כהן. "זה היה רגע מאוד מרגש בשבילי, לקח לי זמן לעכל איפה אני נמצאת".

יהלי כהן במדי הפועל בנות קטמון ירושלים. "בתחילת העונה לא דמיינו שזאת תהיה התוצאה" (צילום: מושיק אושרי, אס"א ת"א)

קבוצת הנשים הבוגרת של המועדון הוקמה רק לפני שלוש עונות בליגה הארצית. בשנתיים הראשונות הקבוצה סיימה פעמיים במקום השני ועלתה שתי ליגות ברציפות. לא רבים ציפו שהעולה החדשה תשחזר את ההישג גם בליגת העל. "בעיני זה הישג אדיר. בתחילת העונה לא דמיינו שזאת תהיה התוצאה בסוף. המטרה הייתה נטו להישאר בליגה ולתקוע יתד בליגת העל. לא חשבנו שנסיים במקום השני ונבטיח אותו לפני הפלייאוף".

כהן מאמינה שהזכייה בסגנות מגיעה מהעבודה הקשה שקבוצתה עשתה לאורך כל העונה. "זה לא הגיע משום מקום. נוצר מרקם מאוד מיוחד בין השחקניות. הקבוצה הזאת שינתה את פניה השנה ביחס לשנה שעברה. זה היה לאסוף חבורה מפוזרת לקבוצה מלוכדת".

שחקניות הפועל בנות קטמון ירושלים. "נוצר מרקם מאוד מיוחד בין השחקניות" (צילום: ברני ארדוב, באדיבות הפועל ירושלים)

מה סוד ההצלחה של הקבוצה?
"זאת הקבוצה עם הכי הרבה אופי שאני שיחקתי בה בחיים. גם כשירדנו בפיגור למחצית, ידענו לחזור ולהפוך את התוצאה ל-2:1 בעשר הדקות הראשונות של המחצית השנייה. אנחנו קבוצה שקשה לשבור אותה. יש משהו בחיבור בין כולן ובאופי של כל שחקנית ושחקנית, שהופך את הקבוצה הזאת לקבוצה שקשה לנצח".

"החלטתי לעשות שינוי כיוון, לחזור לירושלים"

כהן זוכרת את עצמה מאז ומתמיד רצה ומשחקת במגרשי הכדורגל. "כשהייתי קטנה ניסינו למצוא קבוצת כדורגל לבנות. כשהייתי בת 9 שמעתי על ליגת השכונות. שיחקתי שם שנה, ובסוף היה טורניר שהגיעה אליו סקאוטרית לראות מי מתאימה לנסוע למבחנים שיתקיימו בשפיים לסגל הזהב של אתנה".

השחקנית הכישרונית עברה את המבחנים, צורפה לסגל הילדות של אתנה ובמקביל הצטרפה לקבוצת הילדות החדשה של הפועל בנות קטמון ירושלים. באותה התקופה למועדון לא הייתה עדיין קבוצת נשים. "בגיל חמש עשרה, הבנתי שאין לי לאן להתקדם עוד במועדון" היא אומרת. "הציעו לי לעבור לאקדמיה בכדורגל בווינגייט, שיחקתי בעמק חפר ובאס"א תל אביב. הייתי אמורה לצאת לקולג' בארה"ב, זה היה כמעט סגור ובסוף החלטתי לעשות שינוי כיוון, לחזור לירושלים, לשחק בבגרות של קטמון שעלו לראשונה לליגת העל".

יהלי כהן (שורה תחתונה באמצע) עם שחקניות הפועל בנות קטמון ירושלים (צילום: ברני ארדוב, באדיבות הפועל ירושלים)

בשנים האחרונות הוקמו קבוצת נשים של מועדוני הגברים הפועל ירושלים, בני יהודה (בנות יהודה), בית"ר ירושלים והפועל תל אביב. מתוכן, הפועל ירושלים היא היחידה שעד כה עלתה לליגת העל, כאשר שלושת האחרות משחקות בליגה הלאומית. המהלך הזה מגיע בעקבות מה שקורה בהצלחה בליגות הבכירות באירופה ויכול להחזיר את כדורגל הנשים בישראל לימי השיא.

בשנת 1998, בעקבות דרישה של התאחדות הכדורגל העולמית פיפ"א, הוקמה לראשונה ליגת העל לכדורגל נשים, שמנתה 12 קבוצות. את המהלך הובילו ארבעת מועדוני הגברים: מכבי חיפה, מכבי ת"א, הפועל ת"א ובית"ר ירושלים. למרות ההתחלה המבטיחה, הפרויקט נחל כישלון ותוך חמש שנים סגרו מכבי חיפה, מכבי והפועל ת"א את מועדוני הנשים שלהן (בין היתר בעקבות ויכוח על תקציבים שהובטחו מההתאחדות לכדורגל). בית"ר ירושלים נסגרה לעונה אחת וחזרה לדשדש בשתי הליגות העליונות עד הפירוק הסופי ב-2007.

"הכל ברוח של כדורגל ושוויון"

איך נראה החיבור במועדון בין קבוצת הגברים לקבוצת הנשים?
"זה חיבור מאוד מיוחד, אני חושבת שזה חיבור שלא קיים כל כך באף מועדון אחר. אנחנו בסופו של דבר מתאמנים באותו מתחם, יש לנו את אותם אוהדים, כמובן לא אותה כמות. לכל משחק בית מגיעים מעל 100 אוהדים, שרים את השירים של הקבוצה ומעודדים לא קיים בליגת העל באף קבוצה. זה נטו אוהדים שרוצים שהקבוצה תצליח ורוצים שהקבוצה תנצח ובאים ושרים".

אוהדי הפועל ירושלים במשחק של קבוצת הנשים. "חיבור שלא קיים במועדון אחר" (צילום: באדיבות הפועל ירושלים)

שיתוף פעולה בין קבוצות הגברים לנשים טבוע עמוק ב-DNA הערכי של המועדון. במחלקת הנערות והילדות משחקות כ-200 שחקניות. את הקו המנחה של ערך השוויון על כל גווניו ניתן לראות בכל פינה במועדון. "המועדון הזה מיוחד בערכים שלו. זה משתקף עוד מההתחלה בליגת השכונות", מספרת כהן. "באתי ושיחקתי עם קבוצה מעורבת של דתיות וחילוניות ושיחקנו מול קבוצה מאפרת וקבוצה ערבית מבית צפפא. הכל היה ברוח של כדורגל ושוויון, כחלק מפלטפורמה מאחדת".

את מאמינה שבעתיד נראה עוד קבוצות עם שיתוף פעולה מלא בין קבוצת הגברים לנשים?
"זה החלום. אני חושבת שזה מה שיכול לקדם את כדורגל הנשים קדימה, שמועדונים יפתחו קבוצת נשים ושיהיה את החיבור הזה כמו בהפועל ירושלים. אם יהיה חיבור בין קבוצת נשים לקבוצת הגברים ויהיה את אותם המתקנים, זה יכול מאוד לדחוף ולהביא קהל וחשיפה. כרגע המועדונים בליגה הם בעיקר לנשים והתקציבים מאוד נמוכים".

היכולת הטובה של כהן במדי הקבוצה לא נעלמה מעיניו של מאמן הנבחרת ארז בלפר. בחודש אפריל עלתה כהן להופעת הבכורה שלה בנבחרת הבוגרת במשחק ידידות מול הונגריה. "משחק בכורה זה תמיד מרגש. שיחקתי בנבחרות הצעירות ובבוגרות זה לקח זמן. כל הזמן חיכיתי לקבל את ההזדמנות, שמשהו ייתן לי ויראה אותי", אומרת כהן.

נבחרת הנשים של ישראל בכדורגל מול הונגריה, במשחק ידידות. "חיכיתי לקבל את ההזדמנות" (צילום: אסי קיפר, ההתאחדות לכדורגל בישראל)

"בסיום המשחק חשבתי על זה שדווקא אני שמחה שלא קבלתי את ההזדמנות הזאת קודם. אני חושבת שמשהו בי היה צריך להתבשל ולהתבגר ולהבין באמת את ההבדלים הגדולים ברמות בין המשחקים בארץ לבין הרמות באירופה. עליתי עם רוגע וביטחון עצמי".

מה המטרות שלך לשנים הקרובות?
"להתפתח ברמה האישית ולהשתפר. אני רוצה לבסס את עצמי כשחקנית בליגת העל. אולי זה גם יתפתח ליציאה לאירופה אם אני ארגיש שאני מוכנה למסע הזה. בעיקר לצבור עוד ניסיון, לשחק כמה שיותר וליהנות".