ספק אם יש בהיסטוריה של הספורט האמריקאי שחקן, שמזוהה רק עם מועדון אחד, כמו שארני בנקס מזוהה עם השיקגו קאבס. "מיסטר קאבס" שיחק במועדון במשך כל הקריירה שלו, שנמשכה 19 שנים, ומעולם לא לבש חולצת בייסבול אחרת. "זה יום נהדר לשחק בייסבול", הוא נהג לומר גם בימים החמים ביותר בשנה והוסיף "בואו נשחק פעמיים". הוא כל כך אהב את המשחק, שהוא חיכה לימי המפגשים הכפולים, כששיחקו פעמיים ביום מול אותה קבוצה.

ארני נולד בדאלאס ב-1931. ילד שני מבין 12 ילדים במשפחת בנקס. בצעירותו שיחק כדורסל, פוטבול ובייסבול, אבל אביו, אדי בנקס, ששיחק בייסבול ב"ליגת השחורים", עודד את ארני להתמיד בספורט הלאומי של ארה"ב, בייסבול. כשארני סיים את הלימודים, הוא גויס לצבא האמריקאי ונשלח לשרת בגדוד ארטילריה בגרמניה. ב-1953, כשהיה בן 22, הקריירה הצבאית שלו הסתיימה וקריירת הבייסבול המקצוענית שלו התחילה באופן רשמי.

שחקן שיקגו קאבס ארני בנקס. "מיסטר סנשיין", ככה כינו אותו (צילום: AP/LES)

בספטמבר 1953, שש שנים בלבד אחרי הופעת הבכורה של השחקן האפרו-אמריקאי הראשון בליגת הבייסבול (ג'קי רובניסון), בנקס קיים את הופעת הבכורה שלו בשיקגו קאבס. הוא בחר לשחק בליגה המקצוענית המעורבת ולא ב"ליגת השחורים" והפך לשחקן האפרו-אמריקאי הראשון, ששיחק בקאבס. "מיסטר סנשיין", ככה כינו אותו, היה איש אופטימי, שנמנע מקונפליקטים והוא גם היה שחקן מצוין, שהתקדם משנה לשנה. אבל גם הוא לא הצליח להסיר את "קללת העז", שהוטלה על המועדון שמונה שנים לפני שהגיע.

ב-1945 בילי סיאנסי, אוהד של ה"קאבס", ביקש להביא עמו למשחק מול דטרויט עז. בעלי המועדון טענו, שהעז מפיצה ריח רע וסילקו אותה ואת סיאנסי מהמגרש. ביציאה מהאצטדיון סיאנסי הכריז שהקאבס לא יזכו יותר באליפות והטיל קללה על המועדון. בין אם אתם מאמנים באמונות טפלות או לא, מאז אותו יום ועד 2016 הקאבס לא זכו באליפות. הם זכו באליפות ב-1908 והבאה אחריה הגיעה אחרי 108 שנים. תקופת הבצורת הארוכה ביותר בספורט האמריקאי בארבעת ליגות הספורט הבכירות.

***

בנקס שיחק עבור השיקגו קאבס 19 עונות ברציפות, כולן כאמור תחת "קללת העז". הוא חבט 512 הום ראנס. זכה פעמיים בתואר ה-  MVP של הליגה ונבחר 13 פעמים לאולסטאר. הוא היה הכוכב הכי גדול בהיסטוריה של הקאבס ושיחק במדים הכחולים 2,528 משחקים – יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.

ב-1971 "מיסטר קאבס" פרש ממשחק והמועדון שלו הפריש, כמחווה של כבוד, את המספר 14 שאיתו שיחק במשך כל הקריירה. בנקס היה השחקן הראשון בהיסטוריה של הקאבס, שמספרו הופרש יחד אתו. המועדון כל כך העריך את תרומתו, שכאשר הוא פרש ממשחק הוא נשאר חלק מהצוות המקצועי.

ארני בנקס מודה לקהל בהצגת הפסל שהוקדש מחוץ לאצטדיון ריגלי פילד בשיקגו (צילום: AP/M. Spencer Green)

את ההיסטוריה של השחקנים האפרו-אמריקאים בליגת הבייסבול האמריקאי התחיל ג'ק רובינסון ב-1947, שש שנים לפני שבנקס הגיע לליגה. לאחר הפרישה רובינסון שימש כפרשן הבייסבול האפרו-אמריקאי הראשון בטלוויזיה והעביר ביקורת רבה על כך שמעולם לא מונה מאמן אפרו אמריקאי לאחת מקבוצות הבייסבול של הליגה. ב-1972 באחד הראיונות האחרונים לפני מותו הוא קרא לקבוצות הליגה למנות מאמן אפרו אמריקאי. שנה אחר כך זה קרה. לא בדיוק באופן שבו רובינסון פנטז, אבל זה קרה.

לפני 50 שנים בדיוק, ב-8 במאי 1973, וויטי לוקמן, המנג'ר של שיקגו קאבס, הורחק במהלך משחק מול סאן דייגו. מי שנקרא למלא את מקומו על הקווים היה עוזר המאמן שלו על הקווים, ארני בנקס. בזמנו אף אחד לא הבין את משמעות האירוע. על פניו, עוזר מאמן, שמחליף על הקווים את המנג'ר, שהורחק. הטלוויזיה, העיתונים והקהל (4,554 צופים למען הדיוק) לא התייחסו למקרה באופן מיוחד. אבל העמידה של בנקס על הקווים הייתה תקדים היסטורי, זאת הייתה הפעם הראשונה שקבוצת בייסבול מקצוענית מתודרכת על יד מנג'ר אפרו-אמריקאי.

זאת אומנם הייתה החלפה זמנית, אבל זאת הייתה דריסת רגל. "אנשים שואלים אותי על הערכים שקיבלתי מהמשחק ב"קאבס" במשך כל כך הרבה שנים" אמר בנקס והוסיף: "הערך שקיבלתי היה סבלנות. הרבה אנשים בימינו לא מספיק סבלניים." שנתיים אחר כך, פרנק רובינסון, ניפץ באופן סופי את תקרת הזכוכית והפך למנג'ר האפרו האמריקאי הראשון בבייסבול.

***

בנקס נבחר להיכל התהילה של הבייסבול האמריקאי ב-1977 ולמרות שלא החזיק בתפקיד רשמי ב"קאבס" הוא תמיד היה חלק מהמועדון ושימש כשגריר של "החבורה בכחול". לקראת חגיגות 100 השנים לזכייה האחרונה של ה"קאבס" באליפות, ביקש ארני בנקס מאדי ודר, סולן להקת "פרל ג'ם" ואוהד הקבוצה, לכתוב שיר על ה"קאבס". ודר כתב והלחין את השיר "ללכת עד הסוף" (ALL THE WAY) שמתחיל במילים האלה: "אל תתנו לאף אחד להגיד שזה רק משחק, ראיתי קבוצות אחרות ואין שתיים זהות. אם נולדת בשיקגו בורכת ולא תשכח את הפעם הראשונה כשנכנסת לריגלי פילד, הגיבורים הכחולים שלנו, תנו לנו סיכוי להרגיש שגם אנחנו גיבורים, לפעמים ננצח ולפעמים נפסיד, אבל יום אחד… אנחנו נלך עד הסוף".

עברו עוד שמונה שנים ללא אליפות מאז פרסום השיר וב- 2016, אדי ודר ו"פרל ג'ם", יצאו לסיבוב הופעות בצפון ארה"ב. סך הכול 25 הופעות, כשהשתיים האחרונות באצטדיון של השיקגו קאבס, ריגלי פילד. ב-20 וב-22 באוגוסט 2016 האצטדיון של ה"קאבס" היה מלא עד אפס מקום במעריצי "פרל ג'ם". שלושה חודשים אחר כך, באותו האצטדיון, "החבורה בכחול" ניצחה את קליבלנד במשחק השביעי של סדרת הגמר וזכו באליפות.

"קללת העז" הוסרה באופן רשמי וקטעה בצורת של 108 שנים. צוות צילום ליווה את שתי ההופעות של "פרל ג'ם" בשיקגו וקישר בין אדי ודר והלהקה, לבין אוהדי ה"קאבס" והאצטדיון. לסרט קוראים: "בואו נשחק פעמיים". מחווה לשחקן הכי גדול בהיסטוריה של ה"קאבס", שנפטר שנה קודם ולא זכה לראות בחייו אליפות של קבוצתו האהובה.