"אנחנו לא מאמינים לממשלה", אמר מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר, בדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בדו"ח מבקר המדינה בנושא ענף החלב. "הסכמים עם הממשלה נפרצים בכל פעם. רק לפני שבוע הממשלה הניפה חרב מעל הצוואר שלנו ופרצה את ההסכם".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), מיקד את הדיון בנתונים המדאיגים שעולים מדו"ח המבקר, ומצביעים על פער של 53% בין מחיר החלב הגולמי לבין מחיר מוצרי החלב על המדפים: "מהנתונים נראה שהפער לא קשור לרפתנים. יצאה דיבתם של הרפתנים רעה. אפשר לשפר גם אצלם, אבל חייבים לשבור את השוק של 3-2 יבואנים גדולים שאי אפשר אפילו לדעת מה הרווחים שלהם. שוק הייבוא חייב לקבל תפנית מהותית. זה חלק מהכשל של יוקר המחיה בישראל".
לוי טען שהממשלה מתעסקת ברפורמה המשפטית במקום ביוקר המחיה. "העלייה במחירי החלב הייתה צפויה וידועה מראש, והיה לשר האוצר זמן רב לטפל בה. העלייה מקרינה החוצה על המשק כולו, ועליית המחירים הקיצונית מגיעה לשיא של כל הזמנים. זה אש בשדה קוצים. כל היבואנים רואים מה קורה, וגם הם מעלים עוד ועוד מחירים".
לוי דרש מנציגי משרד האוצר שהשתתפו בדיון לעצור את גלגול המחירים לצרכנים ולטפל במונופול של יבואני המזון. "היצרנים דורשים שתמלאו את חלקכם בהסכם. הם מוכנים לעבור לתמיכה ישירה אבל לא מאמינים שתתנו להם. בעוד שלושה חודשים הוועדה תקיים דיון מעקב ונחכה לתשובות ראש אגף התקציבים באוצר, לדעת מה נעשה בנידון".
לוי קרא לנציגי ענף החלב ולנציגי האוצר להקים שולחן עגול יחד עם משרד הכלכלה ולהגיע להסכמה על עניין התמיכות, והציע עצמו לגישור בין הצדדים.
יואל פוקס, מנהל ביקורת במבקר המדינה, שכתב את הדו"ח על ענף החלב, הציג את ממצאי הדו"ח וההמלצות שהוגשו. בין היתר התייחס פוקס לסקר החלב, לשכר העבודה העצמית של היצרנים ולרווחת בעלי החיים. לדבריו, יש לקדם מעבר מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות בענף החלב, כפי שצוין בדוחות קודמים, ובהתאם להתחייבות מדינת ישראל מול גורמים בינלאומיים. "היישום של מעבר לתמיכות ישירות הוא מתבקש אל מול קביעת מחיר המטרה הקיים היום. אנחנו חושבים שהמדיניות הזאת צריכה להיבחן ומחייבת תמיכה ואמינות של הממשלה כדי שהחקלאים יידעו שהממשלה ישרה איתם".
בדיון התגלעו חילוקי דעות לגבי תקפות הנתונים שהדו"ח מתבסס עליהם, ולגבי גישת המבקר לענף. ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, טען שההשוואה לאירופה וההסתמכות על נתוני השנה הקודמת אינן במקומן. "קרה משהו בעולם מ-2022. המחירים בכל העולם קפצו במאות אחוזים. זה שהמבקר לא התייחס לשינויים שהיו בשנתיים האחרונות זה לא בסדר. כל העולם בא ללמוד על משק החלב הישראלי. זה פאר היצירה. תפקיד המדינה לדאוג לענף חלב חזק ולתעסוקה בפריפריה. זה נשמע שסימנתם את המטרה ובניתם את התיאוריה סביבה. אם הענף ייגדע, יהיה חלש ויצטרך לרדוף אחרי הייבוא – לא ישקיעו ברווחת החיות ובאיכות החלב
"מאוד נשמח לקבל מענקי השקעה. אבל גם אם נסגור את הפער שיש היום, זה לא הנתיב הקריטי. צריך לדאוג שזה יתבטא גם במחיר לצרכן. אם באוצר רוצים לייעל, רוצים לתמוך, לעשות רפורמות, אנחנו הראשונים שנתמוך. אבל אל תשתמשו במילים כאלה ככיסוי לניסיון שלכם לקדם אג'נדה של פירוק".
נציג האוצר בדיון, רפרנט תעשייה ומסחר באגף התקציבים אוהד מרדכי, גיבה את עמדת המבקר והביע את שאיפת הדרגים הבכירים במשרד למעבר לתמיכות ישירות: "זו שיטה יעילה יותר לצרכנים ולענף עצמו. אנחנו מתכוונים להיכנס לתחום ולעבוד כדי לראות איך משנים את הענף".
לדברי אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, "בהסכמים הקודמים כל מה שאנחנו מתחייבים זה בלוק, ומה שהמדינה מתחייבת זה אולי. לתמיכה ישירה יש מחיר מאוד ברור. זה לא עובד עם האוצר. בפועל סוגרים את הכיס".
לאי האמון באוצר שהביעו נציגי הענף, נוסף החשש שאילולא תטופל גם חוליית הקמעונאים בשרשרת הערך של מוצרי החלב, לא יגיע ערך התמיכות הישירות עד לצרכן. לדברי אורי צוק בר, סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, "היקף הכנסות המדינה ממע"מ על מוצרי חלב מפוקחים הוא 600 מיליון שקלים. אפשר כבר לקצץ את זה. אפשר גם לקחת את המע"מ שגובים ולתת אותו כתמיכה לחקלאים. האם יש כוונה של הממשלה לשים את הכסף הזה לתמיכה בחקלאים כדי שימכרו את החלב הגולמי במחיר נמוך יותר, וכך להוריד את המחיר לצרכן ולהקל על יוקר המחיה?"
ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) אמר: "אותי מאוד מעניין מה האזרח משלם בסופר. הדו"ח נותן את הרושם שהחקלאי הוא האחראי למחיר הגבוה שמשלם הצרכן. החקלאי בישראל חי משכר העבודה העצמית ברפת. החקלאי באירופה חי מהתמיכה שהוא מקבל לפי דונם ולא מהחלב. כך הוא יכול למכור חלב בזול. בישראל מסתכלים על המודל האירופי אבל לא מביאים בחשבון את מכלול ההיבטים. מהחליפה האירופית לקחו רק את העניבה״.
עמית בן צור, מנכ"ל מכון 'יסודות', אמר: "צריך לדבר על המחיר לצרכן גם בעוד שנה חמש ועשר שנים. חשוב ללמוד ממה שקרה במדינות אירופה, שם חשבו שאפשר להסיר את ידי הממשלות ממשק החלב וקיבלו תנודתיות במחירים. ענף חלב שמספק מחירים יציבים ליצרן ולצרכן הוא נכס אסטרטגי גם לדורות הבאים.
"באיחוד האירופי קובעים מדיניות לחקלאות ל-7 שנים קדימה, ונותנים 3 שנים להיערך אליה. בישראל, ב-3 השנים האחרונות בלבד פתחו את ההסכם עם ענף החלב 3 פעמים. אי אפשר לייצר אמון בצורה כזאת. ממשלה שרוצה משק חלב יציב ומחירים סבירים, צריכה להכניס את היד לכיס ולא יכולה לקבוע מדיניות לפי כותרת בעיתון".
