מעל 7,000 קטינים פנו למרכזי ההגנה של משרד הרווחה ב-2022 – כ-80% מהם בשל חשד לפגיעה מינית, כך נחשף אתמול (שני) בדיווח השנתי של משרד הרווחה והביטחון החברתי בדיון הוועדה לזכויות הילד של הכנסת.

על פי הדיווח, שהמשרד מחויב לתת כל שנה על פי חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, ב-2022 שמונת מרכזי ההגנה, הפועלים מצפת ועד באר שבע, נתנו שירות ל-7,407 קטינים (לעומת 7,004 ב-2021 ו-5,666 ב-2020). 79% מהפונים (5,856) פנו בשל חשד לפגיעה מינית, ו-19% (1,425) פנו בגין חשד לפגיעות פיזיות. עוד פורט בדו"ח שבחמישה מתוך שמונת המרכזים חסר חוקר ילדים בצוות הקבוע.

"אנחנו בתהליך יפה של יציאה מהמשבר שעברו מרכזי ההגנה בשנים האחרונות, כפי שמראים הנתונים", אמרה חוה לוי, עובדת סוציאלית ראשית לפי חוק הנוער והאחראית מטעם משרד הרווחה על מרכזי ההגנה. "אנחנו רואים עלייה, גם בפניות על רקע פגיעות מיניות וגם בפניות על רקע אלימות, ביחס לשנה שעברה".

לוי הסבירה שכמו בשנה שעברה, רוב הפניות על פגיעות מיניות הן של בנות, ורוב הפניות על אלימות הן של בנים. "אנחנו גם ממשיכים לראות שרוב הפניות מגיעות מקטינים מתחת לגיל 14, ומעל גיל 14 יש עדיין קושי להביא פונים, ואנחנו בתהליכי חשיבה על כך – למשל מענה שהוא לא רק טלפוני, כי זה דור שלא מרים טלפון ומתקשר – אז בוחנים ערוצי פנייה נוספים. אנחנו גם בוחנים כל העת את האפשרות להרחיב את הפריסה הגיאוגרפית של המרכזים".

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל (הליכוד), שאל כיצד מתוקצבים המרכזים בתקציב הקרוב של משרד הרווחה, ולוי השיבה שעלות הפעלתו של כל מרכז היא כמיליון שקלים בלבד בשנה, שמשולמים לעמותה שזוכה בהפעלתו, לטובת שכירת מבנה ושכר מנהל המרכז. "הסכום אינו כולל את כוח האדם, שכן אנשי המקצוע באים משירות המדינה ומהרשויות המקומיות שמשלמים את שכרם. גם בתקציב הקרוב המרכזים מתוקצבים כך, ולכן תקציבם הוא כ-8 מיליון שקלים בשנה".

לוי הדגישה שהאתגר הגדול ביותר הוא המחסור בכוח האדם. "משרד הרווחה אמנם מממן הדרכות כדי לנסות להקל על הגורמים העובדים במרכז, אך הטראומות שנחשפים אליהן העובדים מביאות רבים מהם לעזוב, ומקשות מאוד על תכנון כוח האדם ופעילות המרכזים".

גם עדי זפרני, חוקרת ראשית ומנהלת השירות לחקירות ילדים במשרד הרווחה, אמרה שבתקופה האחרונה השירות חווה תת-איוש. "חוקרי ילדים תמיד בחשיפה גבוהה לאירועים קשים, אבל במרכזי ההגנה מתרכזים מקרים מאוד קשים של פגיעות מיניות או אלימות, וחוקר שצריך לפגוש שניים-שלושה מקרים כאלה ביום, לאורך הזמן החשיפה היא קשה ויש רצון לעזוב".

ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) הגיבה: "הצורך הוא ברור, וממש לא מדובר בסכומי עתק. זה הזמן לדרוש יותר מרכזים כבר בתקציב הנוכחי. אני מבקשת להשקיע יותר בבחינה של הנגשת אפשרות פניות לא רק דרך שיחה טלפונית".

"עשייתכם היא מבורכת, אבל בעיית האיוש המתמשכת חייבת להדליק נורה אדומה לכולנו", הוסיפה ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל). "לפי הדו"ח, אחד המרכזים פועל כעת ללא רופאה, ואני לא מבינה איך זה אפשרי. אני גם מבקשת לבחון את שעות הפעילות של המרכזים, שהם רק בשעות העבודה הרגילות, 16:00-8:00. אני מכבדת את זה, אבל הרבה מהפונים הם קטינים שצריכים ליווי הורי למרכזים, והגעה בשעות כאלה מקשה עליהם מאוד, ואולי אפילו תגרום להם לא להגיע. חייבים לאפשר לפחות בחלק מהימים הגעה בשעות אחר הצהריים".

"הקמת המרכזים הביאה לעלייה בפניות, וזה מעיד על הצלחתם, אבל הערך של המודל הזה יורד אם הוא לא מיושם באופן מלא, והילד לא מקבל את כל השירותים כשהוא מגיע למרכז", הדגישה עו"ד אפרת פילזר, יועמ"ש המועצה לשלום הילד. "חוקר ילדים לא קבוע אמנם מוקפץ כשמגיע פונה, אבל ההמתנה להגעתו, שיכולה להיות כמה שעות, יכולה להיות ההבדל אם יחליט לדבר עם החוקר או לא. נוסף על כך, במקרים סבוכים יש יותר מחקירה אחת, וכאשר נחקרים כל פעם על ידי חוקר אחר, זה מאוד מקשה על הילד".

"אנחנו כל הזמן בוחנים את הדברים, לרבות אפשרות של שינוי בשעות הפעילות", השיבה לוי. "לא צריך לשכנע אותנו בחשיבות של חוקרי ילדים, או של נוכחות רופאה, אבל כאשר הם מודיעים על עזיבה, אי אפשר להיערך לזה מראש. אני מבקשת להזכיר שיש גם 21 מרכזי טיפול של משרד הרווחה, בפריסה ארצית גדולה יותר, שמסייעים בהגעה לכל ילד שנפגע".