היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, קראה היום (רביעי) להפריד את נושא רכיב דמי תאונות העבודה לביטוח הלאומי מחוק ההסדרים.

במהלך דיון שהתקיים היום בוועדת העבודה והרווחה, הזהירה היועצת המשפטית לועדה, עו"ד ענת מימון, כי הצעת האוצר העשויה לנתק בין רכיב זה לבין מטרתו – הורדת היקף תאונות העבודה בישראל – עשויה ליצור בעיה חוקתית. הדיון הסתיים ללא הצבעה וצפוי להמשך מחר.

ב-2018, במסגרת חוק ההסדרים, נקבע בהוראת שעה רכיב נוסף לתשלומי הביטוח הלאומי של המעסיקים שמטרתו הייתה יצירת תמריץ להפחתת תאונות עבודה. הביטוח הלאומי אמור היה לגבש תקנות לפיהן ייגבה רכיב זה באופן דיפרנציאלי מהמעסיקים, בהתאם לרקורד הבטיחותי שלהם ובמטרה ליצור להם תמריץ לשמירה על הבטיחות. אלא שבפועל תקנות אלו לא תוקנו, ובמקום זאת נגבה מכלל המעסיקים סכום אחיד על סך 0.1%.

כעת, במסגרת חוק ההסדרים, מבקשת הממשלה להפוך רכיב זה לקבוע, להגדילו בהדרגה ל-0.2% ולבטל כליל את הכוונה לבצע בו דיפרנציאציה. "ההצעה הזו באה לאור גידול משמעותי בקצבת גמלת נפגעי עבודה", הסבירה נועה שוקרון, רכזת תעסוקה באגף תקציבים באוצר. "מדובר על קצבה שבשנת 2002 עמדה על 3.8 מיליארד והיום על 7.2 מיליארד שקלים. שיעור של גידול של 72% ועליה של 6%. הגידול הזה הוא הרבה מעבר לעליה בדמוגרפיה ובעליות השכר מהשנים האחרונות. לכן בקצבה שמלכתחילה משולמת בחלוקת סיכון בין המעסיקים למדינה אנחנו רואים לנכון שהמעסיקים גם יישאו בחלק מהעלויות התוספתיות הללו".

לטענתה, החלטת הממשלה בנושא לא התעלמה מהצורך לשפר גם את הבטיחות במקומות העבודה, ולפיכך הוחלט על הקמת ועדה בין משרדית שתדון בנושא ותגבש החלטות בתוך כשנה.

חברות הכנסת אפרת רייטן (העבודה), דבי ביטון (יש עתיד) ועאידה תומא סאלימן (חד"ש-תע"ל) הבהירו שהן מתנגדות לניתוק הרכיב מהמטרה של הפחתת תאונות העבודה בישראל. "לא ברור לי מה הקשר בין החוק הזה לתאונות עבודה", אמרה ח""כ תומא סאלימן.

"הוא עוסק באיך להכניס כסף לקופת הביטוח הלאומי כדי לכסות על הסיכונים שהמדינה לא טיפלה בהם. אני תמיד מדברת על האחריות של הקבלנים לתאונות העבודה ועל העובדה שהם צריכים לתרום את חלקם למיגור התופעה, אבל עובדה שכבר כעת גובים עוד 0.1% ואתם עצמכם מבקשים להעלות את זה עכשיו כי יש יותר תאונות. זה רק מראה שהמנגנון הזה לא הוכיח את עצמו בעבר ולא הוריד". חברות הכנסת קראו להעביר את הסעיף רק במידה והכספים שייגבו על ידו יצבעו לטובת פעולות ממשלתיות לקידום נושא הבטיחות בעבודה.

שלומי מור, היועץ המשפטי של הביטוח הלאומי הדגיש כי כבר ב-2018 הסתייג האוצר מסוגיית הגביה הדיפרנציאלית וסבר כי תהיה קשה ליישום. "הייתה אז הצעה שביקשה להפריט את ביטוח נפגעי העבודה ולהעביר אותו לחברות ביטוח פרטיות. הביטוח הלאומי נעמד על רגליו האחוריות ולא הסכים בשום פנים ואופן להפרטה של רכיב כל כך חשוב במערכת הביטחון הסוציאלי של מדינת ישראל. מה שבסופו של דבר הגיע לחקיקה ולא יושם – היה הרע במיעוטו. זה לא היה מה שהביטוח הלאומי רצה בשעתו ונאלצנו לקבל זאת, גם משיקולי תקציב".

"אנחנו מדברים על סעיף שנקבע בחוק ההסדרים בעבר כהוראת שעה, והכנסת ביקשה שהגבייה תהיה קשורה באיזשהו אופן לתאונות העבודה", אמרה היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ענת מימון. "כעת הממשלה מבקשת לנתק את הקשר מתאונות העבודה, לבטל את ההסמכה לקבוע תקנות דיפרנציאליות, למחוק את חובת הדיווח לכנסת ולהפוך את זה להוראת קבע. מעבר לכותרת – הסעיף לא כולל מילה אחת בנושא תאונות העבודה שזה ההקשר שלשמו הוא נחקק מלכתחילה".

לדבריה, עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת היא שיש לדון בנושא בכובד ראש, ולאור העובדה שהוראת השעה הקיימת פוקעת רק בעוד כחצי שנה בסוף שנת 2023 – הדבר אפשרי. "אנחנו חושבים שיכול להיות כאן גם קושי חוקתי להמשיך לגבות בניתוק מהקשר שלשמה נקבעה התקנה" הבהירה".

גם היועצת המשפטית לכנסת השיבה בכתב לשאלה של חברות הכנסת בנושא, והבהירה שהעובדה שהממשלה לא הצליחה לגבש תקנות לגבייה דיפרנציאלית של הרכיב, כפי שחוקקה במסגרת חוק ההסדרים בשנת 2018, מלמדת על הקושי לבצע חקיקה מסוג זה בלוחות הזמנים הצפופים של קידום חוק ההסדרים. "עניין זה כשלעצמו מצדיק לדעתי את פיצולו מחוק ההסדרים הנוכחי".

"הרבה שנים אני בכנסת ולא ראיתי מהלך כזה ציני של האוצר", אמרה ד"ר הדס תגרי מהקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה. "אם תעמיקו בהצעת החוק תראו שכל גרוש שנכנס מהגביה הזו הולך ישירות למשרד האוצר, וגרוש לא נשאר בביטוח הלאומי. לא רק שהכסף אינו צבוע לנושא הבטיחות בעבודה – זה נועד פשוט להכניס עוד 600 מיליון שקלים לאוצר המדינה, מטרה שאינה קשורה לא לביטוח הלאומי ולא לתאונות העבודה".

"ההצדקה היחידה לקבוע סעיף גביה בביטוח הלאומי שכותרתו היא תאונות עבודה, זה למנוע תאונות עבודה, והמשמעות היא קודם כל פיקוח. לכן אני מציעה שכל כסף שנגבה מהמעסיקים ילך למניעת תאונות עבודה – גיוס מפקחים נוספים ופתיחת קו חם לעובדים", אמרה תגרי.

ראש מינהל הבטיחות ומפקח עבודה ראשי במשרד העבודה, חזי שוורצמן, קרא אף הוא לשימוש בכסף להגדלת משאבי הפיקוח: "יש לי היום 70 מפקחים שחלקם בענף הבנייה והייתי רוצה להגדיל זאת ל-300 מפקחים לפחות לכל הענפים. זה המשאב שאנחנו הכי צריכים. משאב הפיקוח מוגבל היום. אנחנו צריכים להגדיל אותו באופן משמעותי כדי שהמדינה תהיה יותר נוכחת באתרי הבניה, התעשייה והחקלאות". גם יו"ר המוסד לבטיחות ולגיהות מיקי וינקלר טען שניתן להשתמש בכסף לצורך תקצוב פעילות והדרכות בטיחות נוספות במקומות העבודה.

נציגי ארגוני המעסיקים בדיון מחו בתוקף על כך שקולם לא נשמע בתהליך קבלת ההחלטות הממשלתי בנושא, לאור העובדה שמועצת הביטוח הלאומי והוועדות שלו מורכבות מנציגות של המדינה ושל ארגוני העובדים והמעסיקים, וכל שכן לאור הכוונה להטיל עליהם תשלומים נוספים.