ועדת החוקה אישרה אתמול (רביעי) לקריאות שנייה ושלישית תיקון כחלק מחוק ההסדרים שיאפשר גם לעובדי תאגידים שניתן בעניינם צו לשיקום כלכלי לקבל גמלה מהביטוח הלאומי עבור חובות המעביד. ללא התיקון, הגמלה הייתה ניתנת רק במקרים בהם ניתן צו של בית משפט המורה על פירוק התאגיד.
כבר לפני שלוש שנים נקבע תיקון ברוח זו, אלא שקביעתו הייתה בהוראת שעה לשלוש שנים בלבד, והוא התבטל בפברואר האחרון. כעת במסגרת חוק ההסדרים מוצע להסדיר זכאות זו של העובדים באופן קבוע. הוועדה קבעה כי ההוראה תיכנס לתוקף באופן רטרואקטיבי, כך שעובדים רלוונטיים שנמנעה מהם הגמלה בשלושת החודשים האחרונים יוכלו לקבל אותה רטרואקטיבית.
בדיון בוועדה הובהר כי על אף החששות שעלו לפני שלוש שנים כי הסדר זה ינוצל לרעה או יכביד על קופת הביטוח הלאומי, בתקופה שחלפה לא נרשמה עליה בהיקף ההליכים לשיקום כלכלי לעומת המצב שקדם לתיקון, ונראה כי ביצוע התשלום על ידי המוסד לביטוח הלאומי בשלב מקדמי של ההליך סייע לעובדים לשמר את מקום עבודתם ולקבל החלטה לעניין המשך העסקתם מבלי לחשוש לזכויותיהם. זאת, לצד העובדה שהתקנות קובעות כי הזכאות לגמלה מתגבשת רק בנסיבות בהן הליך השיקום הכלכלי נעשה בפיקוח בית משפט הממנה לתאגיד נאמן אובייקטיבי בעל סמכויות פיקוח ובקרה.
ההסדר מעניק למוסד לביטוח לאומי מעמד מיוחד (המוגדר 'אסיפת סוג') לצורך אישור תכנית שיקום כלכלי לפי הוראות חוק חדלות פירעון, במקרים בהם המוסד משלם לעובדים גמלה. כתוצאה מתשלום הגמלה נכנס למעשה הביטוח הלאומי 'בנעליו' של העובד כנושה של המעסיק. משמעות הדבר היא שכחלק מעריכת הסדרי הנושים במסגרת התכנית לשיקום כלכלי של התאגיד יינתן למוסד לביטוח לאומי, מעמד מיוחד שיאפשר לו להתנגד לאישורן של תכניות לשיקום כלכלי, בין היתר כשיש חשש שנעשה בהן ניצול לרעה.
הוראת השעה כללה נסיבות בהן עובד של חברה שנכנסה לשיקום לא יהיה זכאי לתשלום בגין סיום יחסי העבודה, וזאת במקרה בו העובד ממשיך לעבוד באותו תאגיד בו עבד או בתאגיד הרוכש. במסגרת הוראת הקבע הורחבו הנסיבות בהן לא יהיה העובד זכאי לתשלומים הנוגעים לסיום יחסי עבודה גם לנסיבות בהן הוא עובר לעבוד בחברה שנחשבת כ'חברת אם' או 'חברה אחות' של התאגיד – כלומר בחברות שיש זיקה משמעותית בין בעלי השליטה שבהן ובין החברה שממנה עבר העובד.
לצד עיגון קבוע להוראת השעה מוצע בחוק ההסדרים גם לאפשר לעובדים מתן גמלה, בפירוק או בשיקום מפאת חדלות פירעון, של חברות לתועלת הציבור (חל"צ), תוספת שנשמטה בעבר מחוק חדלות פירעון בשגגה ותואמת את ההסדר הדומה שקיים כיום לגבי עובדי עמותות.
במסגרת הצעת החוק, נוספה הוראה לפיה שכר העבודה לעניין תשלום הגמלה יוגבל עד פי חמש משכר הבסיס כפי שמוגדר בחוק הביטוח הלאומי, כ-45 אלף שקלים. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הגיש הסתייגות שביקשה להסיר את המגבלה האמורה, והסתייגות דומה הוגשה על ידי סיעת חד"ש תע"ל. הוועדה קיבלה את ההסתייגויות וקבעה כי תקרת גובה השכר לגמלה תמחק ותישאר רק התקרה הכללית של כ-123 אלף ש"ח.
ח"כ גלעד קריב (העבודה) הביע בשם סיעות העבודה והמחנה הממלכתי הסתייגות מהרחבת המקרים בהם עובד לא יהיה זכאי לגמלה מכוח סיום יחסי עבודה גם למעבר לחברות אם או אחות, וכן הסתייג מהעלאת גובה השכר לגמלה בטענה שעל הביטוח הלאומי להתמקד בסיוע לחלשים.
עם זאת, הבהיר ח"כ קריב: "החוק חשוב שכן הוא מרחיב את רשת ההגנה הניתנת לעובדים גם בסיטואציה של שיקום. גם אם הסתייגויותינו לא יתקבלו נשקול לתמוך בחוק כי רבה התועלת מהנזק". לדבריו, ישנם עוד צעדים שנותרו להשלים בכל הנוגע לקידום השיקום הכלכלי לרבות תקנות להתנהלות כלכלית נבונה. "אני מקווה שהתקנות יונחו על שולחן הוועדה בקרוב. יהיה זה צעד חשוב בהבאת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לביטוי מלא. בפרט כאשר כולנו יודעים מה ההשפעה על החייב המשתקם ועל כל סביבתו." ח"כ קריב קרא ליו"ר הוועדה לפעול בנושא גם מול הממשלה וגם בתוך הוועדה כמשימה מרכזית.
