הכנסת מקדמת הפחתה של עד 80% בריבית על החוב, לבעלי חובות בישראל. עד סוף החודש ועדת החוקה צפויה לאשר לקריאה שנייה ושלישית שני תיקונים משמעותיים שישנו את חייהם של מאות אלפי בעלי חוב בישראל. לפי ההצעה יופרד מנגנון הריבית על החוב מתשלומי ריבית הפיגורים המתווספים לחוב וביטול ריבית פיגורים לחייבים שפורסים את חובם בתשלומים. במידה ויעבור, הריבית על הפיגורים בתשלומים צפויה להקטין את גודל החוב בין 70% ל-80% בממוצע.

את הצעת החוק גיבשו בסוף 2021 שר המשפטים דאז גדעון סער ביחד עם שר האוצר בזמנו, אביגדור ליברמן במטרה להקל על חייבים להחזיר חובות, ועל הרשויות לגבות אותם. מספר תקנות לקראת בעלי החוב קודמו מאז, אך ההצעה הנוכחית אמורה להיות הבשורה הגדולה.

במרכז החוק מבקשת המדינה שינוי במנגנון ריבית הפיגורים – תשלום קבוע המוטל על חובות שמטופלים על ידי ההוצאה לפועל, ומטרתו לזרז את תשלום החוב. בחוק מוצע להחליף את המושג 'ריבית פיגורים' ל-'דמי פיגורים', לנתק את ההצמדה של הריבית לחוב ולהכיל אותו על כלל עולם החוב בישראל: פסקי דין, חובות בהוצאה לפועל, מעל ל-150 חוקים העוסקים בענייני חובות וגם בהסכמים פרטיים.

כאמור, מטרתו העיקרית של החוק הוא הצורך לייצר וודאות בקרב החייבים והזכאים. על פי הצעת משרד המשפטים, ריבית הבסיס של החוב תהיה ברורה ותשקף את הנזק של הזכאים, אך לא תעצים את הייאוש של החייבים, וזאת על ידי כך שדמי פיגורים יהיו קשורים לריבית הבסיסית, ולא ימשיכו להגדיל את החוב במנותק מהנזק הכלכלי שנגרם לזכאים.

הריבית הכוללת שמוטלת היום על חייבים בהוצאה לפועל ברוב התיקים מורכבת משני רכיבים: ריבית בסיס, וריבית פיגורים. החוק החדש מבקש לייצר מנגנון שמתבסס על גודל החוב. על פי הפריסה החדשה, ריבית הבסיס תכלול: ריבית ברירת מחדל שתעמוד על גודל הריבית השקלית פלוס תוספת (4.8% כיום) וריבית הצמודה (גובה ריבית שבה השופט רשאי לנקוב) שתעמוד על 1.69% – היא הריבית השקלית פחות ציפיות האינפלציה. מנגנון הצמדה למט"ח, שהיה מקובל בהוצאה לפועל ונחשב ליקר ביותר לבעלי החוב, הולך להיות מבוטל כליל.

אך הבשורה הגדולה בחוק מגיעה במרכיב השני – דמי הפיגורים. החלפת הריבית בדמי חוב תבטל את מנגנון הריבית דריבית ותאפשר הפחתה הדרגתית של בין 33% ל-80% לבעלי חובות, בהתאם לביצועי החזרת החוב שלהם. מכאן גם משמעות החלפת השם, הכסף שישולם על החוב ייחשב כקנס קבוע, ולא ריבית שנגזרת מהחוב עצמו. כך שאם במצב כפי שהוא כיום, חוב של 10 אלף שקלים לדוגמה, יכול לתפוח ל-15 אלף שקלים תוך חמש שנים ו-20 אלף שקלים תוך עשור, במנגנון החדש, במידה והחייב משלם את החוב במועד, הוא יגיע לכ-12 אלף שקלים בלבד.

בנוסף לכך, מבקש החוק לאסור על הוספת דמי פיגורים לחייבים שמשלמים בצו תשלומים, ולאפשר יותר מקום לשיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל שימצאו לנכון להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות.