דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ' בניסן תשפ"ד 28.04.24
19.5°תל אביב
  • 16.2°ירושלים
  • 19.5°תל אביב
  • 18.9°חיפה
  • 19.2°אשדוד
  • 17.3°באר שבע
  • 21.5°אילת
  • 20.3°טבריה
  • 17.6°צפת
  • 18.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

מס תאונות העבודה לא יעלה; תוקם ועדה ממשלתית לשמירה על בטיחות בעבודה

ועדת העבודה והרווחה קבעה שרכיב הגבייה מהמעסיקים יישאר 0.1% משכר העובד, ולא יעלה ל-0.2% | חברות כנסת מהאופוזיציה מחו על כך שהמס שנגבה לא מושקע במניעת תאונות עבודה

עובדים במהלך יום הבטיחות השנתי בענף הבניין (צילום: מטה הבטיחות בענף הבניין)
עובדים במהלך יום הבטיחות השנתי בענף הבניין (צילום: מטה הבטיחות בענף הבניין)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

ועדת העבודה והרווחה החליטה אתמול (חמישי) שהגבייה מהמעסיקים בגין סיכון בעבודה לא תגדל, ותישאר על 0.1% משכר העובד למשך חמש שנים נוספות. בכך דחתה הוועדה בראשות ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) את דרישת האוצר להפוך את רכיב הגבייה לרכיב קבוע, ולהגדיל אותו.

למרות הביקורת של חברות כנסת מהאופוזיציה, הסכומים הנגבים בעקבות סעיף זה ייכנסו לקופת הביטוח הלאומי, ולא ייצבעו בפועל לקידום בטיחות בעבודה. עוד נקבע שוועדה ממשלתית בין-משרדית בראשות ממלאת מקום מנכ"לית הביטוח הלאומי תתכנס לדון בסוגיית הבטיחות במקומות העבודה, ותבצע דיווח בנושא לוועדה מדי שלושה חודשים.

ב-2018 הוחלט לגבות מהמעסיקים רכיב נוסף על דמי הביטוח הלאומי, שאמור היה להיות דיפרנציאלי בהתאם למידת הסיכון והרקורד הבטיחותי של המעסיק – דבר שאמור היה לייצר תמריצים למעסיקים לשמירה על הבטיחות. בפועל, המדינה לא הצליחה לקבוע תקנות שיסדירו את הדיפרנציאציה, ונגבה מכלל המעסיקים סכום אחיד של 0.1% משכר העובדים. במסגרת חוק ההסדרים ביקש משרד האוצר להגדיל סכום זה ל-0.2% באופן הדרגתי, זאת תוך ביטול המטרה המקורית של החוק לגבייה דיפרנציאלית – ובמטרה לממן את העלייה בגמלאות ודמי הפגיעה המשולמים לנפגעי עבודה.

גדעון זעירא ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הבהיר בדיון שלמרות העלייה בתשלום גמלאות נפגעי עבודה, בסוף 2021 נרשם מאזן חיובי של 13 מיליארד שקלים בענף נפגעי העבודה בביטוח הלאומי. שלמי מור מהביטוח הלאומי טען שזו לא צורה נכונה להסתכל על תקציב הביטוח הלאומי: "הכסף בקופה אחת ויוצא איפה שצריך. אם יש לי עודף בנפגעי עבודה זה מכסה את החוסר שיש לי בסיעוד או באבטלה, ששם אנחנו בגירעון משמעותי".

חברות הכנסת אפרת רייטן (העבודה) ועאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) מחו על כך שהכסף שנגבה על פי סעיף הסיכון בעבודה לא משמש בפועל למניעת סיכונים והתמודדות עם תאונות. "כשאנחנו שומעים שמפקחי בטיחות עוזבים כי לא דואגים להם לרכב, ואז רואים את הכסף הזה שהולך לאוצר, ברור לנו למה גרף ההוצאה על תאונות רק הולך וגדל", אמרה רייטן. תומא סלימאן הוסיפה: "הביטוח הלאומי עצמו מודה שלרכיב הזה לא הייתה כל תרומה בצמצום תאונות העבודה".

דורון עזרא, ראש תחום אכיפה וחקירות במינהל הבטיחות והבריאות במשרד העבודה, אמר: "אין לנו מספיק תקציבים למפקחים. אנחנו נאבקים כדי לכסות את מה שצריך. אין מספיק פיקוח. השמיכה קצרה – אנחנו בוחרים אם לכסות את הרגליים או את הידיים. שמנו לב שכשהאכיפה קשוחה ובלתי מתפשרת, הבטיחות משתפרת ומספר הנפגעים יורד. כדי לכסות את מספר האתרים שעולה בצורה אקספוננציאלית, אנחנו צריכים לפחות 200 מפקחים נוספים".

"לחוק המקורי היו שתי מטרות", הסבירה נועה שוקרון מאגף התקציבים את עמדת האוצר. "הראשונה היא שיקוף עלויות העלייה בתשלום הגמלאות, והשנייה היא תמרוץ מעסיקים להשקעה בבטיחות ומניעת תאונות עבודה. פיצלנו את המטרות. הצעת החוק הנוכחית נועדה לענות על שיקוף העלויות, והתכלית השנייה מקבלת מענה באמצעות הקמת ועדה".

נציגי המעסיקים דרשו להיות חלק מהוועדה שדנה בפתרונות לצמצום תאונות העבודה. מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים אמרה: "הוועדה צריכה לכלול מעסיקים, עובדים ונציגי ממשלה. זה לא יכול להיות אחרת". נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יוסי אלקובי אמר: "בסוף אנחנו, המעסיקים שדוחפים את כלכלת ישראל קדימה ומייצרים מקומות עבודה, משלמים את הכסף הזה. לא נהיה הכספומט של מדינת ישראל. אנחנו צריכים לשבת סביב שולחן מקבלי ההחלטות. לא ייתכן שיטילו עלינו עוד מסים ולא יתנו לנו לקחת חלק באמת".

ישי פולק, יו"ר ועדת העבודה של נשיאות המגזר העסקי, הבהיר ששיתוף אמיתי עם המעסיקים יהיה אפשרי רק אם הכסף יוקצה למטרות ספציפיות ולא ייבלע באוצר המדינה. "שיתוף אפשרי רק במשק כסף סגור. כשמשתמשים בכסף הזה לדברים אחרים, אי אפשר באמת לעשות שיתוף. זה לקחת את הכסף שמיועד לצמצום תאונות עבודה ולשים אותו במקומות אחרים".

שוקרון טענה ששיתוף המעסיקים בוועדה כחברים לא אפשרי, שכן מדובר בוועדה ממשלתית, אבל התחייבה שיזומנו "להשמיע את דבריהם בפני הוועדה". אלעד זכות מהמוסד לביטוח לאומי ציין שממלאת מקום מנכ"לית הביטוח הלאומי, שתעמוד בראש הוועדה הבין-משרדית, הביעה נכונות להיפגש ולשתף את כלל הגורמים המעוניינים בכך בעבודת הוועדה.

יועמ"ש הוועדה עו"ד ענת מימון הוסיפה שבכוונת הוועדה להגדיר בצורה ברורה אילו נתונים ונושאים ייכללו במסגרת הדיווח שתדרוש, בין היתר נתונים מספריים על נפגעי עבודה, ענף ההעסקה של העובדים, הסיבות לפגיעה, דרגות הנכות שנקבעו לנפגעים ודמי הפגיעה ששולמו להם. "זאת, כדי שלכנסת יהיה מידע מלא והיא תוכל לקבל החלטה מושכלת באשר להמשך הגבייה".

יו"ר הוועדה אייכלר טען שדי בהקמת הוועדה כדי ליצור זיקה בין המס שנקבע על המעסיקים לבין מניעת תאונות עבודה. "אני מצטרף להמלצה לשתף את ארגוני המעסיקים בעבודת הוועדה. ניפגש כאן בעוד שלושה חודשים לדיווח ראשון אודות הצעדים לצמצום תאונות העבודה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!