"איראן מנסה להתיש את ישראל כמה שניתן מבלי לשלם על כך מחירים גבוהים" אומר ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, בקשר לסבב הלחימה בדרום. "איראן מברכת על כל התקפה נגד ישראל, אך מעדיפה שלא להשתמש בחיזבאללה כדי לשמר את האיום מצפון לתרחישי קיצון״.
ד"ר צימט שמלמד במרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת ת"א, רואה בסבב הלחימה האחרון מצב שמשרת את האינטרס האיראני. הוא טוען שאיראן היא המממנת העיקרית של הגא"פ (ג'יהאד איסלאמי פלסטין) אך היא נמנעת ממעורבות ישירה בהחלטות הטקטיות של ארגון הטרור. "איראן לא נותנת הוראות ישירות לארגוני הטרור בעזה לשגר רקטות לעבר ישראל, אך התקפות כאלה מצדם בהחלט עונות על האינטרסים של המשטר בטהרן״.
למה דווקא עכשיו?
"למשטר בטהרן יש אינטרס להגביר כמה שיותר את הלחץ על ישראל, עכשיו וגם אחר-כך. הגורם לפרוץ סבב הלחימה איננו מגיע ישירות מאיראן, אלא מעניינים של ישראל והפלסטינים, אבל טהרן מברכת על כך. היא מעוניינת בהגברת הלחץ, בתחושת הכיתור שאזרחי ישראל חווים. זה נובע מהעימות המתמשך בין איראן לישראל במגוון רחב של זירות – בסוריה, סביב הגרעין וגם במה שאיראן מבינה כניסיונות ישראלים ללחוץ עליה״.
מה מידת המעורבות של איראן בעימות שלנו עם הפלסטינים?
"איראן היא המממנת העיקרית של הגא"פ. להבדיל מהחמאס – שהוא ארגון עממי יותר ויש לו מקורות מגוונים – הגא"פ מחויב יותר לקו האיראני והתלות שלו באיראן משמעותית. זה לא אומר שמישהו באיראן מרים את הטלפון ומבקש טילים עכשיו על תל-אביב, אבל הקו ברור״.
אם כך, למה איראן לא תוקפת את ישראל בדרכים נוספות?
"איראן איננה מעוניינת כרגע בעימות ישיר, והיא מבקשת לשמר את היכולות האסטרטגיות המשמעותיות ביותר שיש לה – חיזבאללה – למקרים של תקיפה ישראלית באיראן. מעורבות בעימותים של ישראל עם הפלסטינים זה דבר שאיראן לא משלמת עליו כמעט שום מחיר. המחיר היחיד שהיא תשלם זה שיקום היכולות הצבאיות של ארגוני הטרור – אותן יכולות שנשחקות במהלך הלחימה. בסוף זה סיפור פלסטיני שהאיראנים מנסים להשתמש בו כדי לקדם אינטרסים, אבל זה לא שיש פה פיקוד ושליטה ישירה מצד איראן. היא מעודדת, מייעצת ומנסה לתאם בין המרכיבים השונים של ציר ההתנגדות – אבל בסוף ההחלטות לשגר טילים אינן מתקבלות בטהרן״.
האם יש קשר ישיר לניסיונות של איראן להתחמש בנשק גרעיני?
"נושא הגרעין מצוי כרגע בכי רע. ההחלטה להרכיב נשק גרעיני כנראה עוד לא התקבלה בטהרן, אבל מצב העשרת האורניום במתקנים איראניים הוא כזה שמרגע קבלת ההחלטה יקח זמן קצר לצבור מספיק חומר בקיע למתקני נפץ גרעיניים. זה ייקח להם שבועיים בערך מרגע שבו תינתן הפקודה. חידוש הסכמי הגרעין לא עומד כרגע על הפרק, ועל כן המצב איננו מעודד. אני לא חושב שיש לזה קשר ישיר לעימות בדרום מלבד העובדה שאיראן ממשיכה להגביר את הלחץ על ישראל״.
הלחץ גובר?
"אנחנו מזהים בשנתיים האחרונות מאמץ גובר של האיראנים לנסות להרחיב את ההשפעה שלהם בזירה הפלסטינית, כולל בגדה המערבית. לדעתי זה נובע מהעובדה שהעימות הישראלי-איראני הסלים. העימות התרחב מסוריה גם לתווך הימי, ולמדינות הגובלות באיראן (אזרבייג'ן, כורדיסטן העיראקית). איראן רואה את זה כלחץ ישראלי עליה ומגיבה בהתאם. מה גם שהם מנצלים הזדמנויות כמו למשל היחלשות הרשות הפלסטינית, המשבר פוליטי סביב הרפורמה המשפטית בישראל, מבחינתם כל מצב שברירי עשוי להיות הזדמנות לקחת את המושכות״.
מה עם האמריקאים, הם לא ימנעו איראן גרעינית?
"הנכונות והיכולת של הקהילה הבינלאומית, לרבות ארה"ב, לפעול מול איראן בתרחיש שאיראן לא עוברת את הסף הגרעיני הצבאי מוגבלת מאוד. יש סדרי עדיפויות אחרים. לכן זה משמר את איראן במצב שהוא קרוב מאוד ליכולות גרעיניות צבאיות, כשהיכולות לפעול נגד כך מוגבלות״.
