נבחרת ישראל בטניס בכיסאות גלגלים קוואד (דרגת מוגבלות גבוהה) זכתה בתחילת החודש במקום השני באליפות העולם שנערכה בפורטוגל. בדרך לגמר מול הפייבוריטית הגדולה נבחרת הולנד, ניצחה ישראל את נבחרות ברזיל, דרום אפריקה, תאילנד וארה"ב.

"ידענו שאנחנו צריכים לעבור את האמריקאים והברזילאים ובסוף לבוא ולנצח את ההולנדים בגמר. לצערי זה לא קרה", אומר שחקן הנבחרת, גיא ששון, בראיון ל'דבר'. "אני די בטוח שבשנה הבאה אנחנו יכולים לעשות תוצאה יותר טובה ולנצח אותם, אנחנו לא נופלים מהם".

נבחרת ישראל בטניס בכיסאות גלגלים זוכה במקום השני באליפות העולם (צילום: אבי לחיאני)

ששון הצטרף לנבחרת הקוואד לאחר שרק לפני חודש וחצי אחרי שהוחלט שרמת המוגבלות שלו גבוהה ולכן עשה את המעבר מדרגת האופן (הקלה יותר) לדרגת הקוואד. מאז הספיק להשתתף בשתי תחרויות בסבב העולמי ולזכות בשתיהן.

"כשאתה יודע שהנבחרת שם מאחוריך, זה נותן הרבה כוח"

עם איזו ציפייה הגעתם לאליפות העולם?
"בגלל שאני מגיע מה'אופן', יש לי כבר ניסיון משחק ורמת משחק די גבוהה. הציפיה שלי מעצמי שאני צריך להתחרות בין הראשונים בעולם ובעתיד לכוון למדליה בפריז. הציפייה האישית שלי הייתה להביא את הזהב. ברגע שיש לך פרטנר כמו נועם גרשוני, שהוא שחקן מדהים ואישיות מדהימה. ביחד עם יוסי ועילי שהיו איתנו בנבחרת, הייתה תחושה שאנחנו יכולים לעשות את זה".

לצידו של ששון, נבחרת הקוואד כללה את מדליסט הזהב האולימפי מלונדון 2012 נועם גרשוני, עילי חיות ויוסי סעדון, עם המאמנת עופרי לנקרי. ששון וגרשוני הרשימו כל הדרך לגמר עם ניצחונות בכל משחקי היחידים. "נועם ואני הגענו במומנטום טוב מאוד ונחשבים לכוח מאוד חזק. מצד שני אני רק התחלתי בקוואד ונועם לא מדורג (לא משתתף בסבב, לכן אין לו ניקוד בדירוג העולמי). ראינו את החשש גם על הנבחרות האחרות, אף אחד לא רצה לקבל אותנו".

מרכיב משמעותי נוסף בהצלחה הוא האווירה החיובית שנוצרה בין חברי הנבחרת לאורך הטורניר. "כל ערב לפני המשחק היינו נאספים כל הנבחרת וכל אחד היה אומר את הזווית שלו", מספר ששון. "התמיכה אחד בשני בנבחרת הייתה יוצא דופן לטובה. כשאתה יודע שהנבחרת שם מאחוריך בשבילך ואתה בשבילם, זה נתן הרבה כוח ותרם להצלחה בכל מיני סיטואציות שהיו בתחרות".

נועם גרשוני לאחר שזכה עם נבחרת ישראל בטניס בכיסאות גלגלים במקום השני באליפות העולם (צילום: אבי לחיאני)

במשחק הגמר פגשה ישראל את נבחרת הולנד בה משחקים שני המדורגים ראשונים בעולם. נילס וינק בן ה-18 המדורג ראשון בעולם וסם שרודר בן ה-23 המדורג שני בעולם. לגרשוני הוותיק זאת הייתה הפעם השישית בגמר אליפות העולם, כאשר לשאר הנבחרת זאת הייתה הופעת בכורה.

"הם שני חבר'ה צעירים. נועם ואני כפול מהגיל שלהם. הם בעצם הכוח העולה של הקטגוריה הזאת", אומר ששון. "זה שנועם נמצא ויש לו המון ניסיון זה מאוד עוזר כמובן. נכון, זה גמר ראשון שלי באליפות עולם, מצד שני שיחקתי באופן בהמון סיטואציות. חצאי גמר וגמר בטורנירים שונים באופן. אז הרגשתי שאני בא טוב".

הפעם הולנד הייתה טובה יותר, בדרך לזכייה בתואר. גרשוני נוצח על ידי שרודר בתוצאה 6:4, 6:1 וגיא ששון נוצח במשחק השני בתוצאה 6:2, 6:2 על ידי נילס וינק. למרות ההפסד, הנבחרת סיימה את הטורניר עם המון גאווה על הישג ענק ונמצאת עם הפנים למטרות הבאות.

"זה הרבה יותר מאתגר מטניס הולכים"

ששון (43, נשוי פלוס 4 ילדים), נפצע בשנת 2015 בתאונת סקי. "נקרע לי חלק מעמוד השדרה בגובה L1. התחלתי תהליך שיקום די ארוך בתל השומר וכשסיימתי אתו חיפשתי מסגרת שאני יכול להמשיך ולעשות בה פעילות ספורטיבית להפעיל את עצמי".

הוא הגיע לסיור במועדון ספיבק רמת גן, אותו מכנה "אוצר גלום לכל בעל מוגבלות כלשהי". בספיבק הכירו לו מספר ענפי ספורט, התחנה הראשונה הייתה כדורסל. "כשהראו לי את הספורט הזה ראיתי גם כיסא, ספורט קבוצתי וכדורסל פחות מדבר אלי. מאוד רציתי לשחות, אז אמרתי שאני רוצה להגיע לבריכה".

"המשכנו את הסיור והגענו לטניס. שיחקתי טניס כשהייתי ילד ואהבתי את זה. לקח לי כמעט שנה להילחם בעצמי כדי לצאת מהכיסא גלגלים, אז בהתחלה לא הייתי מעוניין לעשות ספורט שקרוב לכיסא. המנהל המקצועי של ספיבק הציע לי לנסות פעם אחת. עשיתי אימון אחד ראיתי כמה זה קשה, זה הרבה יותר מאתגר מטניס הולכים. אז אמרתי לעצמי 'בוא נמשיך לנסות'".

ששון נשאב לתוך הטניס והחליט לנסות להפוך לשחקן מקצועי במטרה להגיע לטורניר הטניס במשחקים הפראלימפים בטוקיו 2020. "המטרה הייתה לעשות קריטריון תוך שלוש שנים לטוקיו. זה היה יעד די גבוהה. שאיפה די יוצאת דופן להיכנס לאולימפיאדה. הטניס בדרגת נכות הזאת הוא תחרותי מאוד, כדי להיכנס צריך להיות מדורג בין ה-40 הראשונים בעולם ותוך שלוש שנים הייתי בין השלושים הטובים בעולם".

גיא ששון. "תוך שלוש שנים הייתי בין השלושים הטובים בעולם" (צילום: קרן איזקסון)

"טוקיו היה משהו יוצא דופן. קודם כל עצם העובדה שאתה שם לעצמך כזה יעד ואתה מצליח זה כבר משהו שאתה מגיע אליו ואומר וואו, לשם רציתי להגיע והנה אני פה", אומר ששון, שהשתתף בסיבוב הראשון ביחידים ובזוגות עם אדם ברדיצ'בסקי.

"משחקים במגרשים שרק לפני שבוע ג'וקוביץ' שיחק"

במשחקים הפראלימפיים פוגשים הספורטאים הישראלים מגון רחב של ענפי ספורט ספורטאים עם מוגבלויות שונות ומגוונות. "אתה רואה את כל ענפי הספורט שלא רואים אותם בישראל, רואים אנשים שמתחרים בעלי דרגות נכות וקושי מטורפים, שמצליחים להוציא מעצמם ואתה רואה את כל האוסף הזה ביחד", אומר ששון. "לראות את אותם ספורטאים עושים דברים יוצאי דופן זה דבר בלתי נתפס".

"זאת חוויה באמת מטורפת. להופיע על הבמה הכי גבוהה שיש בעולם הספורט. לא היה לנו קהל, אבל עדיין היה בזה משהו כל כך חוויתי ועוצמתי", מתאר ששון. "כולם מגיעים לשם בשיא כוחם, בידיעה שזאת גולת הכותרת. משחקים במגרשים שרק לפני שבוע ג'וקוביץ' שיחק".

ששון מדגיש שלא היה מצליח להשיג את המטרות הספורטיביות שלו ללא התמיכה החשובה של מועדון ספיבק וההתאחדות הישראלית לספורט נכים. "אתה מתחיל במועדון וכשאתה מתקדם לרמה הבינלאומית אז ההתאחדות נכנסת לפעולה. הם תומכים בנו, מוציאים אותנו לתחרויות ודואגים לכל המעטפת שצריך. בלעדיהם לא היינו מסוגלים לעשות את זה".

מה המטרות שלך להמשך?
"בחצי השנה הקרובה להתאקלם בקטגוריית הקוואד, שבעלת קצב ומשחק שונה. להתרגל לשחקנים שמשחקים בקטגוריה. לשחק את התחרויות הגדולות, כדי להגיע למעמדים הגבוהים יותר ואז להיכנס לשנה האולימפית, כשאני מדורג בעשירייה הראשונה, מתוך מטרה להביא מדליה בפריז".