משרד האנרגיה הודיע היום (שני) על פריצת דרך בתחום מערכות סולאריות על בניינים משותפים. 5 בניינים משותפים ברחוב בכרכור חתמו במשותף על חוזה עם יזם סולארי להקמת מערכת סולארית על גג הבניינים.

החתימה היא במסגרת המיזם ״שמש לכולם״, מיזם משותף של עמותת הפורום הישראלי לאנרגיה, קרן קיימת לישראל ומשרד האנרגיה והתשתיות, אליהם מצטרפת גם קרן פילנתרופית.

יעל כהן פארן, מנהלת מדיניות של הפורום הישראלי לאנרגיה, אמרה ל"דבר" שמדובר בפריצת דרך משמעותית. "עד היום יש שני בנייני מגורים משותפים בסך הכל עם פנלים סולאריים על הגג". בעת כהונתה כחברת כנסת מטעם סיעת "המחנה הציוני" יזמה פארן תיקון לחוק המקרקעין שהנמיך את דרישת ההסכמה כדי להתקין מערכת סולארית על הגג לשני שליש מקרב בעלי הדירות. התיקון עבר לבסוף בשנת 2020, כשכבר לא הייתה בכנסת.

כהן פארן מסבירה כי החברות הסולאריות מעדיפות ללכת למקומות בהם יש בעל בית מוגדר לגג גדול – מבני ציבור של רשויות או מבנים חקלאיים במגזר הכפרי. לדבריה, "השטח הכי חשוב זה גגות המגורים בבניינים משותפים. יש כמה בניינים שכבר חתמו על הקמת מערכת, אבל ההישג כאן הוא חתימה ב'מכה' של חמישה בניינים סמוכים".

מדוע זה יותר קשה להקים מערכת סולארית בבית משותף?
"גג סולארי בבניין משותף מצריך תשומות גדולות מאוד של תהליכי שיווק שיכולים גם להיכשל. יש כאן כשל שוק שחשוב מאוד להתיר ולכן יש מקום ליוזמה ציבורית בעזרת פילנתרופיה וגם גורמי ציבור כמו רשויות מקומיות והממשלה".

מה היו הקשיים?
"הקושי הראשון הוא להשיג את הסכמת הדיירים. לפחות שני שליש מהדיירים צריכים להסכים וזה לא פשוט. הגענו לפגישות עם ועדי הבתים בכרכור והסברנו על כך. אחרי השגת ההסכמה, האתגר השני הוא סגירת חוזה ל-25 שנה עם חברה סולארית. זה מצריך בחינה משפטית מעמיקה של החוזה, ובסופו של דבר הוא לשביעות רצון כל הצדדים ומגן על הדיירים".

מה המוטיבציה של הדיירים? הרי ההכנסה לדייר די זניחה
"הדרך הנכונה להסתכל על זה היא כהכנסה פסיבית לבניין, לא לדיירים. זה מאפשר תחזוקה טובה יותר. הכסף יכול לשמש למשל לאיטום, לצביעה, ולצרכים משותפים. במקרה של הבניינים הללו, "שמש לכולם" נתנו מענק לכל בניין שסוגר הסכם, והצלחנו לגייס לזה מימון בסך של אלפי שקלים לכל בניין, כדי לתמרץ בניינים בשנת הפיילוט. זה לא חלק מהחשיבה לטווח הארוך, אלא נועד כדי לפרוץ דרך. חתימת החוזה דרשה הרבה מאוד השקעה מוועד הבית".

התקנת מערכת סולארית מצריכה להסיר דודי שמש?
"ממש לא. בטח בבניינים חדשים, שם דודי השמש תופסים שורה מאוד ספציפית. אנחנו בודקים את זה מראש בצילומי אוויר, ומוודאים שיש מספיק שטח גג למערכת. יש מקרים ספורים שאין. בניין שלא מיועד לפינוי בינוי, הריסה או תמ"א, יש בדרך כלל בין חצי גג או שני שליש גג פנוי. לפעמים צריך להזיז קצת את הדודים על הגג. צריך לבדוק גם אם יש תכניות לבנות בסביבה בניינים גבוהים שיעשו צל. בכרכור אין בעיה של הצללה ולמעט איזורים מאוד ספציפיים בישראל של בנייה סמוכה בפערי גובה, זה לא שיקול דרמטי".

מה גודל המערכת?
"בסך הכל זה 75 קילו-ואט, 15 קילו-ואט לכל בניין. החברה המסחרית הסולארית תבנה בכל גג מערכת של 15 קילו-ואט בתעריף הגבוה כמו בבית פרטי. התושבים מקבלים חלק מההכנסות של החשמל מהשמש בלי להוציא שקל".

מה ההבדל במודל הכלכלי בין בית משותף להתקנה בבית פרטי?
"בעל בית פרטי מקבל גם פטור ממס על ההכנסות, שכאן לא קיים. היזם הסולארי ישלם מס, וגם משקיע את ההון, אבל נהנה מתעריף גבוה. התושבים לא משלמים שקל, ומקבלים נתח מההכנסות".

פוטנציאל כלכלי מוגבל, חשיבות אנרגטית משמעותית
הכנסה ממערכת סולארית בשטח של כ-150 מ"ר, יכולה להגיע ל-20 עד 25 אלף שקלים בשנה. כיום ניתן לקבל נתח של כ-25% עד 35% מההכנסות בעבור מתן הרשאה לשימוש בגג למערכת הסולארית. נתח שכזה מאפשר ליזם להגיע להחזר ההשקעה תוך 5-8 שנים, והכנסה נקייה לבעלי הבניין.

אף כי מדובר בהכנסות זעומות, בחלוקה לפי מספר הדיירים, יש בכך פוטנציאל משמעותי מבחינה אנרגטית. בניינים משותפים מהווים כ-80% מהשטח הבנוי בישראל, אולם עד היום, אין כמעט בתים משותפים בודדים עם מערכות סולאריות. החתימה הנוכחית מהווה פריצת דרך בתחום, בשאיפה להרחיבו לאלפי בניינים נוספים בעתיד.

אוריאל בבצ'יק, מנהל אגף בכיר בחטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות רואה חשיבות גדולה בהצטרפות הבניינים המשותפים למהפכת האנרגיה המתחדשת, זאת כדי לקדם עמידה ביעד הלאומי של ייצור 30% מהחשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2030. אנו מברכים על העבודה המשותפת עם הפורום הישראלי לאנרגיה וקק"ל, ומאמינים כי שותפויות מסוג זה יסייעו לגייס את הציבור הרחב לקידום אנרגיה קהילתית בישראל".

ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל: "משבר האקלים שהאנושות ניצבת בפניו מחייב אותנו גם בישראל לעבור לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. בישראל הקטנה והצפופה, השטח הגדול הנדרש לאנרגיה סולארית מסכן את השטחים הפתוחים ולכן עלינו לעשות שימוש כפול בקרקע ובין השאר להגיע למקסימום אנרגיה מתחדשת בשטח הבנוי. אני מברך על המיזם החשוב 'שמש לכולם' המשותף לקק״ל ולפורום הישראלי לאנרגיה, אליו הצטרף לאחרונה גם משרד האנרגיה והתשתיות, מיזם המנפץ את תקרת הזכוכית למערכות סולאריות על גגות בתים משותפים, במיוחד בפריפריה, שעד עתה לא חלמו על אפשרות כזו. זהו win-win קלאסי גם לסייע לפריפריה וגם למאבק במשבר האקלים״.

עינת דטנר, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה: "בניינים משותפים מהווים אמצעי קריטי להגעה ליעדי ייצור אנרגיה מתחדשת מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים, ובנוסף, הקמת מערכות סולאריות היא כלי לייצר רווחים לקהילה, בעיקר בבניינים בערי הפריפריה. אנו שמחים להוביל יחד עם השותפים את מיזם 'שמש לכולם', שמטרתו העיקרית היא יצירת ישימות לייצור אנרגיה מתחדשת בבניינים משותפים".