משרד החינוך הציג היום (שני) בוועדת החינוך את התקציב לחינוך ההתיישבותי הכולל 44 כפרי נוער. התוספת התקציבית לכפרי הנוער עומדת על 15 מיליון שקלים בלבד. מקורה של מרבית התוספת התקציבית הוא כספים קואליציוניים חד פעמיים.  

התוספת התקציבית מורכבת משני סוגי תקציב: סל לאור העומד על 2.5 מיליון שקלים ו'מודרכות' העומדת על 18.3 מיליון שקלים הנפרשת על פני השנתיים הקרובות. בנוסף המשרד תקצב 15 מיליון שקלים המיועדים לקליטת בני נוער מאוקראינה, אך לא הובהרה החלוקה בין כפרי הנוער לשאר הגופים המצויים תחת החינוך ההתיישבותי. לטענת כפרי הנוער התוספת התקציבית אינה מספיקה: הם דורשים שהתוספת תעמוד על 56 מיליון שקלים.  

מלבד זאת הם דורשים כי התוספת התקציבית תהיה צמודה למדד וכן שייחתם הסכם שכר חדש לעובדי כפרי הנוער. לא נחתם הסכם שכר עם 2,500 עובדי כפרי הנוער מאז שנות ה-70. 

יו"ר הוועדה יוסף טייב הביע חוסר רצון ממשרד החינוך: "התוספת התקציבית הזאת אינה מספיקה". בנוסף על כך הוא דרש זו הפעם השנייה ממשרד החינוך להביא לידי הוועדה את דו"ח של רואה חשבון חיצוני העוסק בצרכיהם של כפרי הנוער. מלבד זאת טייב העלה את הצורך בהרחבת כפרי הנוער לחברה החרדית והערבית כשכיום יש שני כפרי נוער ערבים ושני כפרי נוער חרדיים. 

תקצוב כפרי הנוער ע"י המדינה החל להצטמצם, עד שבשנת 93 הוחלט על תקנת המודרכות שתפקידה להשלים את תקציב כפרי הנוער. בכל שנה המדינה הורידה את אחוז התקנה אותו היא תתקצב, עד נקודת השפל של שנה שעברה בה אחוז התקנה עמד על 67%. מרכיב נוסף בתקציב כפרי הנוער 'סל לאור' לא עודכן משנות ה-70 ועל כן תפקידו מינורי. 

בישראל כיום יש 44 כפרי נוער בהם לומדים למעלה מ-12,000 חניכים. החניכים מורכבים מבני נוער עולים, כאלו המגיעים מאוכלוסיות מוחלשות או לחלופין מי שהתקשו בבתי ספר במתכונת רגילה. המודל של כפרי הנוער מורכב מבית ספר, פנימייה ומשק חקלאי.